וול סטריט השבוע: ברננקי ברביעי, הדרמה כנראה בשישי

אחד השבועות היותר עמוסים יתחיל מחר בוול סטריט. השאלות שיקבלו מענה - האם מיתון יוכרז באופן רישמי ומה צפוי לעשות ה'פד' בהמשך הדרך
יוסי פינק |

שבוע מסחר עמוס לעייפה יתחיל מחר בוול סטריט. לתוך חמשת ימי המסחר שבין שני לשישי ידחסו נתוני מאקרו חשובים ביותר, נתונים אשר ישפכו אור נוסף (שלא להגיד יהוו סוג של חותמת) על מצב הכלכלה האמריקנית. בנוסף, ביום שלישי תתכנס ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לכינוס בן יומיים, כינוס שבסיומו יכריז ברננקי על גובה הריבית במשק האמריקני. ואם לא די בכך, אז למי שהספיק לשכוח - וול סטריט נמצאת בעיצומה של עונת הדו"חות.

האמת היא שההתחלה הולכת להיות רגועה מעט. ביום שני יומן המאקרו ריק לחלוטין ולכן את הטון ייתנו דיווחי החברות לרבעון הראשון. בין המדווחות המרכזיות - המונפקת הטריה, חברת ויזה ( סימול: V ), המתחרה הגדולה שלה, חברת מסטרקרד (סימול: MA) וגם ענקית התקשורת, חברת וריזון (סימול: VZ ), בין המדווחות בשני.

ביום שלישי, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר, יפורסם סקר אמון הצרכנים, נתון אשר בארה"ב מייחסים לו חשיבות גדולה, בהיות הצרכן האמריקני, מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. הצפי הוא לירידה לרמה של 62 נקודות, לאחר שבחודש מארס צנח הנתון לרמה של 64.5 נקודות מרמה של 76.4 בחודש פברואר. בנוסף, ועדת השוק הפתוח לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב תתכנס לועידה בת יומיים.

ביום רביעי, עוד לפני פרסום עדכון הריבית, יפורסמו מספר נתוני מאקרו חשובים. כשעה לפני פתיחת המסחר יפורסם נתון התמ"ג לרבעון הראשון. לאחר שברבעון הרביעי של 2007 עמדה הצמיחה בארה"ב על קצב שנתי ריאלי של 0.6% ולמעשה נמלטה בכך בעור שינייה מההגדרה של "מיתון", הפעם קיים חוסר ודאות גדול מאוד באשר לסיכויי הכלכלה להימלט ממיתון גם ברבעון הראשון. ממוצע תחזיות הכלכלנים עומד על ירידה לשיעור צמיחה שנתי ריאלי של 0.3% בלבד.

בהמשך היום יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו. לאחר שבחודש מארס הצליח הנתון להתרומם במקצת (4 נקודות) אך עדיין להישאר מתחת לרמה הקריטית של 50 הנקודות, הפעם צופים הכלכלנים ירידה קלה לרמה של 47.5 נקודות.

בשעה 21:15 שעון ישראל, יעצרו כל המשקיעים מסביב לעולם ויקשיבו לעדכון הריבית בארה"ב. על פי התחזיות, ברננקי צפוי לבצע הפחתה של 0.25% בריבית ולהעמידה על 2% בלבד. עם זאת, בימים האחרונים יותר ויותר משקיעים מדברים על כך שייתכן וברננקי יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי לאחר סידרה של 6 הפחתות ריבית רצופות מרמה של 5.25% לרמה של 2.25%. אם מסתכלים על החוזים העתידיים, ניתן לראות כי המשקיעים צופים הפחתה של 0.25% בהסתברות של 78% וצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהסתברות של 22%.

ביום חמישי יפורסמו שלל נתוני מאקרו וביניהם נתון מכירות הרכבים, נתון ההוצאה וההכנסה הפרטית, נתון התביעות הראשונות לדמי אבטלה , סקר הסקטור היצרני של מכון מנהלי הרכש ונתון הוצאות הבניה.

ביום שישי יתרכזו המשקיעים בנתון החשוב מכולם - נתון האבטלה לחודש אפריל. המשמעות הגדולה של מיתון היא פשוטה - אין מקומות עבדוה חדשים ויש פיטורים מהמקומות הקיימים. לאחר שבחודש מארס הזדעזעו המשקיעים לנוכח ירידה של 80,000 אלף, הפעם הצפי הוא לירידה של 75,000. בשלושת החודשים הראשונים של 2008 רשם הנתון ירידה רצופה. בינואר רשם הנתון ירידה של 76,000 משרות וכך גם בחודש פברואר. מדובר בהרבה מאוד אמריקנים שלא מוצאים מקום עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: