וול סטריט השבוע: ברננקי ברביעי, הדרמה כנראה בשישי
שבוע מסחר עמוס לעייפה יתחיל מחר בוול סטריט. לתוך חמשת ימי המסחר שבין שני לשישי ידחסו נתוני מאקרו חשובים ביותר, נתונים אשר ישפכו אור נוסף (שלא להגיד יהוו סוג של חותמת) על מצב הכלכלה האמריקנית. בנוסף, ביום שלישי תתכנס ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לכינוס בן יומיים, כינוס שבסיומו יכריז ברננקי על גובה הריבית במשק האמריקני. ואם לא די בכך, אז למי שהספיק לשכוח - וול סטריט נמצאת בעיצומה של עונת הדו"חות.
האמת היא שההתחלה הולכת להיות רגועה מעט. ביום שני יומן המאקרו ריק לחלוטין ולכן את הטון ייתנו דיווחי החברות לרבעון הראשון. בין המדווחות המרכזיות - המונפקת הטריה, חברת ויזה ( סימול: V ), המתחרה הגדולה שלה, חברת מסטרקרד (סימול: MA) וגם ענקית התקשורת, חברת וריזון (סימול: VZ ), בין המדווחות בשני.
ביום שלישי, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר, יפורסם סקר אמון הצרכנים, נתון אשר בארה"ב מייחסים לו חשיבות גדולה, בהיות הצרכן האמריקני, מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. הצפי הוא לירידה לרמה של 62 נקודות, לאחר שבחודש מארס צנח הנתון לרמה של 64.5 נקודות מרמה של 76.4 בחודש פברואר. בנוסף, ועדת השוק הפתוח לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב תתכנס לועידה בת יומיים.
ביום רביעי, עוד לפני פרסום עדכון הריבית, יפורסמו מספר נתוני מאקרו חשובים. כשעה לפני פתיחת המסחר יפורסם נתון התמ"ג לרבעון הראשון. לאחר שברבעון הרביעי של 2007 עמדה הצמיחה בארה"ב על קצב שנתי ריאלי של 0.6% ולמעשה נמלטה בכך בעור שינייה מההגדרה של "מיתון", הפעם קיים חוסר ודאות גדול מאוד באשר לסיכויי הכלכלה להימלט ממיתון גם ברבעון הראשון. ממוצע תחזיות הכלכלנים עומד על ירידה לשיעור צמיחה שנתי ריאלי של 0.3% בלבד.
בהמשך היום יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו. לאחר שבחודש מארס הצליח הנתון להתרומם במקצת (4 נקודות) אך עדיין להישאר מתחת לרמה הקריטית של 50 הנקודות, הפעם צופים הכלכלנים ירידה קלה לרמה של 47.5 נקודות.
בשעה 21:15 שעון ישראל, יעצרו כל המשקיעים מסביב לעולם ויקשיבו לעדכון הריבית בארה"ב. על פי התחזיות, ברננקי צפוי לבצע הפחתה של 0.25% בריבית ולהעמידה על 2% בלבד. עם זאת, בימים האחרונים יותר ויותר משקיעים מדברים על כך שייתכן וברננקי יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי לאחר סידרה של 6 הפחתות ריבית רצופות מרמה של 5.25% לרמה של 2.25%. אם מסתכלים על החוזים העתידיים, ניתן לראות כי המשקיעים צופים הפחתה של 0.25% בהסתברות של 78% וצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהסתברות של 22%.
ביום חמישי יפורסמו שלל נתוני מאקרו וביניהם נתון מכירות הרכבים, נתון ההוצאה וההכנסה הפרטית, נתון התביעות הראשונות לדמי אבטלה , סקר הסקטור היצרני של מכון מנהלי הרכש ונתון הוצאות הבניה.
ביום שישי יתרכזו המשקיעים בנתון החשוב מכולם - נתון האבטלה לחודש אפריל. המשמעות הגדולה של מיתון היא פשוטה - אין מקומות עבדוה חדשים ויש פיטורים מהמקומות הקיימים. לאחר שבחודש מארס הזדעזעו המשקיעים לנוכח ירידה של 80,000 אלף, הפעם הצפי הוא לירידה של 75,000. בשלושת החודשים הראשונים של 2008 רשם הנתון ירידה רצופה. בינואר רשם הנתון ירידה של 76,000 משרות וכך גם בחודש פברואר. מדובר בהרבה מאוד אמריקנים שלא מוצאים מקום עבודה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
