וול סטריט השבוע: ברננקי ברביעי, הדרמה כנראה בשישי

אחד השבועות היותר עמוסים יתחיל מחר בוול סטריט. השאלות שיקבלו מענה - האם מיתון יוכרז באופן רישמי ומה צפוי לעשות ה'פד' בהמשך הדרך
יוסי פינק |

שבוע מסחר עמוס לעייפה יתחיל מחר בוול סטריט. לתוך חמשת ימי המסחר שבין שני לשישי ידחסו נתוני מאקרו חשובים ביותר, נתונים אשר ישפכו אור נוסף (שלא להגיד יהוו סוג של חותמת) על מצב הכלכלה האמריקנית. בנוסף, ביום שלישי תתכנס ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לכינוס בן יומיים, כינוס שבסיומו יכריז ברננקי על גובה הריבית במשק האמריקני. ואם לא די בכך, אז למי שהספיק לשכוח - וול סטריט נמצאת בעיצומה של עונת הדו"חות.

האמת היא שההתחלה הולכת להיות רגועה מעט. ביום שני יומן המאקרו ריק לחלוטין ולכן את הטון ייתנו דיווחי החברות לרבעון הראשון. בין המדווחות המרכזיות - המונפקת הטריה, חברת ויזה ( סימול: V ), המתחרה הגדולה שלה, חברת מסטרקרד (סימול: MA) וגם ענקית התקשורת, חברת וריזון (סימול: VZ ), בין המדווחות בשני.

ביום שלישי, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר, יפורסם סקר אמון הצרכנים, נתון אשר בארה"ב מייחסים לו חשיבות גדולה, בהיות הצרכן האמריקני, מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. הצפי הוא לירידה לרמה של 62 נקודות, לאחר שבחודש מארס צנח הנתון לרמה של 64.5 נקודות מרמה של 76.4 בחודש פברואר. בנוסף, ועדת השוק הפתוח לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב תתכנס לועידה בת יומיים.

ביום רביעי, עוד לפני פרסום עדכון הריבית, יפורסמו מספר נתוני מאקרו חשובים. כשעה לפני פתיחת המסחר יפורסם נתון התמ"ג לרבעון הראשון. לאחר שברבעון הרביעי של 2007 עמדה הצמיחה בארה"ב על קצב שנתי ריאלי של 0.6% ולמעשה נמלטה בכך בעור שינייה מההגדרה של "מיתון", הפעם קיים חוסר ודאות גדול מאוד באשר לסיכויי הכלכלה להימלט ממיתון גם ברבעון הראשון. ממוצע תחזיות הכלכלנים עומד על ירידה לשיעור צמיחה שנתי ריאלי של 0.3% בלבד.

בהמשך היום יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו. לאחר שבחודש מארס הצליח הנתון להתרומם במקצת (4 נקודות) אך עדיין להישאר מתחת לרמה הקריטית של 50 הנקודות, הפעם צופים הכלכלנים ירידה קלה לרמה של 47.5 נקודות.

בשעה 21:15 שעון ישראל, יעצרו כל המשקיעים מסביב לעולם ויקשיבו לעדכון הריבית בארה"ב. על פי התחזיות, ברננקי צפוי לבצע הפחתה של 0.25% בריבית ולהעמידה על 2% בלבד. עם זאת, בימים האחרונים יותר ויותר משקיעים מדברים על כך שייתכן וברננקי יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי לאחר סידרה של 6 הפחתות ריבית רצופות מרמה של 5.25% לרמה של 2.25%. אם מסתכלים על החוזים העתידיים, ניתן לראות כי המשקיעים צופים הפחתה של 0.25% בהסתברות של 78% וצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהסתברות של 22%.

ביום חמישי יפורסמו שלל נתוני מאקרו וביניהם נתון מכירות הרכבים, נתון ההוצאה וההכנסה הפרטית, נתון התביעות הראשונות לדמי אבטלה , סקר הסקטור היצרני של מכון מנהלי הרכש ונתון הוצאות הבניה.

ביום שישי יתרכזו המשקיעים בנתון החשוב מכולם - נתון האבטלה לחודש אפריל. המשמעות הגדולה של מיתון היא פשוטה - אין מקומות עבדוה חדשים ויש פיטורים מהמקומות הקיימים. לאחר שבחודש מארס הזדעזעו המשקיעים לנוכח ירידה של 80,000 אלף, הפעם הצפי הוא לירידה של 75,000. בשלושת החודשים הראשונים של 2008 רשם הנתון ירידה רצופה. בינואר רשם הנתון ירידה של 76,000 משרות וכך גם בחודש פברואר. מדובר בהרבה מאוד אמריקנים שלא מוצאים מקום עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.


מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.