וול סטריט השבוע: ברננקי ברביעי, הדרמה כנראה בשישי
שבוע מסחר עמוס לעייפה יתחיל מחר בוול סטריט. לתוך חמשת ימי המסחר שבין שני לשישי ידחסו נתוני מאקרו חשובים ביותר, נתונים אשר ישפכו אור נוסף (שלא להגיד יהוו סוג של חותמת) על מצב הכלכלה האמריקנית. בנוסף, ביום שלישי תתכנס ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לכינוס בן יומיים, כינוס שבסיומו יכריז ברננקי על גובה הריבית במשק האמריקני. ואם לא די בכך, אז למי שהספיק לשכוח - וול סטריט נמצאת בעיצומה של עונת הדו"חות.
האמת היא שההתחלה הולכת להיות רגועה מעט. ביום שני יומן המאקרו ריק לחלוטין ולכן את הטון ייתנו דיווחי החברות לרבעון הראשון. בין המדווחות המרכזיות - המונפקת הטריה, חברת ויזה ( סימול: V ), המתחרה הגדולה שלה, חברת מסטרקרד (סימול: MA) וגם ענקית התקשורת, חברת וריזון (סימול: VZ ), בין המדווחות בשני.
ביום שלישי, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר, יפורסם סקר אמון הצרכנים, נתון אשר בארה"ב מייחסים לו חשיבות גדולה, בהיות הצרכן האמריקני, מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. הצפי הוא לירידה לרמה של 62 נקודות, לאחר שבחודש מארס צנח הנתון לרמה של 64.5 נקודות מרמה של 76.4 בחודש פברואר. בנוסף, ועדת השוק הפתוח לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב תתכנס לועידה בת יומיים.
ביום רביעי, עוד לפני פרסום עדכון הריבית, יפורסמו מספר נתוני מאקרו חשובים. כשעה לפני פתיחת המסחר יפורסם נתון התמ"ג לרבעון הראשון. לאחר שברבעון הרביעי של 2007 עמדה הצמיחה בארה"ב על קצב שנתי ריאלי של 0.6% ולמעשה נמלטה בכך בעור שינייה מההגדרה של "מיתון", הפעם קיים חוסר ודאות גדול מאוד באשר לסיכויי הכלכלה להימלט ממיתון גם ברבעון הראשון. ממוצע תחזיות הכלכלנים עומד על ירידה לשיעור צמיחה שנתי ריאלי של 0.3% בלבד.
בהמשך היום יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו. לאחר שבחודש מארס הצליח הנתון להתרומם במקצת (4 נקודות) אך עדיין להישאר מתחת לרמה הקריטית של 50 הנקודות, הפעם צופים הכלכלנים ירידה קלה לרמה של 47.5 נקודות.
בשעה 21:15 שעון ישראל, יעצרו כל המשקיעים מסביב לעולם ויקשיבו לעדכון הריבית בארה"ב. על פי התחזיות, ברננקי צפוי לבצע הפחתה של 0.25% בריבית ולהעמידה על 2% בלבד. עם זאת, בימים האחרונים יותר ויותר משקיעים מדברים על כך שייתכן וברננקי יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי לאחר סידרה של 6 הפחתות ריבית רצופות מרמה של 5.25% לרמה של 2.25%. אם מסתכלים על החוזים העתידיים, ניתן לראות כי המשקיעים צופים הפחתה של 0.25% בהסתברות של 78% וצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהסתברות של 22%.
ביום חמישי יפורסמו שלל נתוני מאקרו וביניהם נתון מכירות הרכבים, נתון ההוצאה וההכנסה הפרטית, נתון התביעות הראשונות לדמי אבטלה , סקר הסקטור היצרני של מכון מנהלי הרכש ונתון הוצאות הבניה.
ביום שישי יתרכזו המשקיעים בנתון החשוב מכולם - נתון האבטלה לחודש אפריל. המשמעות הגדולה של מיתון היא פשוטה - אין מקומות עבדוה חדשים ויש פיטורים מהמקומות הקיימים. לאחר שבחודש מארס הזדעזעו המשקיעים לנוכח ירידה של 80,000 אלף, הפעם הצפי הוא לירידה של 75,000. בשלושת החודשים הראשונים של 2008 רשם הנתון ירידה רצופה. בינואר רשם הנתון ירידה של 76,000 משרות וכך גם בחודש פברואר. מדובר בהרבה מאוד אמריקנים שלא מוצאים מקום עבודה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
