וול סטריט השבוע: ברננקי ברביעי, הדרמה כנראה בשישי

אחד השבועות היותר עמוסים יתחיל מחר בוול סטריט. השאלות שיקבלו מענה - האם מיתון יוכרז באופן רישמי ומה צפוי לעשות ה'פד' בהמשך הדרך
יוסי פינק |

שבוע מסחר עמוס לעייפה יתחיל מחר בוול סטריט. לתוך חמשת ימי המסחר שבין שני לשישי ידחסו נתוני מאקרו חשובים ביותר, נתונים אשר ישפכו אור נוסף (שלא להגיד יהוו סוג של חותמת) על מצב הכלכלה האמריקנית. בנוסף, ביום שלישי תתכנס ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב לכינוס בן יומיים, כינוס שבסיומו יכריז ברננקי על גובה הריבית במשק האמריקני. ואם לא די בכך, אז למי שהספיק לשכוח - וול סטריט נמצאת בעיצומה של עונת הדו"חות.

האמת היא שההתחלה הולכת להיות רגועה מעט. ביום שני יומן המאקרו ריק לחלוטין ולכן את הטון ייתנו דיווחי החברות לרבעון הראשון. בין המדווחות המרכזיות - המונפקת הטריה, חברת ויזה ( סימול: V ), המתחרה הגדולה שלה, חברת מסטרקרד (סימול: MA) וגם ענקית התקשורת, חברת וריזון (סימול: VZ ), בין המדווחות בשני.

ביום שלישי, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר, יפורסם סקר אמון הצרכנים, נתון אשר בארה"ב מייחסים לו חשיבות גדולה, בהיות הצרכן האמריקני, מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית. הצפי הוא לירידה לרמה של 62 נקודות, לאחר שבחודש מארס צנח הנתון לרמה של 64.5 נקודות מרמה של 76.4 בחודש פברואר. בנוסף, ועדת השוק הפתוח לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב תתכנס לועידה בת יומיים.

ביום רביעי, עוד לפני פרסום עדכון הריבית, יפורסמו מספר נתוני מאקרו חשובים. כשעה לפני פתיחת המסחר יפורסם נתון התמ"ג לרבעון הראשון. לאחר שברבעון הרביעי של 2007 עמדה הצמיחה בארה"ב על קצב שנתי ריאלי של 0.6% ולמעשה נמלטה בכך בעור שינייה מההגדרה של "מיתון", הפעם קיים חוסר ודאות גדול מאוד באשר לסיכויי הכלכלה להימלט ממיתון גם ברבעון הראשון. ממוצע תחזיות הכלכלנים עומד על ירידה לשיעור צמיחה שנתי ריאלי של 0.3% בלבד.

בהמשך היום יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו. לאחר שבחודש מארס הצליח הנתון להתרומם במקצת (4 נקודות) אך עדיין להישאר מתחת לרמה הקריטית של 50 הנקודות, הפעם צופים הכלכלנים ירידה קלה לרמה של 47.5 נקודות.

בשעה 21:15 שעון ישראל, יעצרו כל המשקיעים מסביב לעולם ויקשיבו לעדכון הריבית בארה"ב. על פי התחזיות, ברננקי צפוי לבצע הפחתה של 0.25% בריבית ולהעמידה על 2% בלבד. עם זאת, בימים האחרונים יותר ויותר משקיעים מדברים על כך שייתכן וברננקי יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי לאחר סידרה של 6 הפחתות ריבית רצופות מרמה של 5.25% לרמה של 2.25%. אם מסתכלים על החוזים העתידיים, ניתן לראות כי המשקיעים צופים הפחתה של 0.25% בהסתברות של 78% וצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהסתברות של 22%.

ביום חמישי יפורסמו שלל נתוני מאקרו וביניהם נתון מכירות הרכבים, נתון ההוצאה וההכנסה הפרטית, נתון התביעות הראשונות לדמי אבטלה , סקר הסקטור היצרני של מכון מנהלי הרכש ונתון הוצאות הבניה.

ביום שישי יתרכזו המשקיעים בנתון החשוב מכולם - נתון האבטלה לחודש אפריל. המשמעות הגדולה של מיתון היא פשוטה - אין מקומות עבדוה חדשים ויש פיטורים מהמקומות הקיימים. לאחר שבחודש מארס הזדעזעו המשקיעים לנוכח ירידה של 80,000 אלף, הפעם הצפי הוא לירידה של 75,000. בשלושת החודשים הראשונים של 2008 רשם הנתון ירידה רצופה. בינואר רשם הנתון ירידה של 76,000 משרות וכך גם בחודש פברואר. מדובר בהרבה מאוד אמריקנים שלא מוצאים מקום עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.