בזק משקיעה 40 מיליון שקל בהקמת Data Center ביפו

בבזק מודיעים היום (ג') על פרויקט ה- Data Center כחלק מאסטרטגיית החברה להפוך מספקית תשתיות לספקית מוצרים ושירותים. הולכת בעקבות AT&T ודויטשה טלקום
משה בנימין |

בזק השיקה היום (ג') את ה- Data Center, הממוקם ביפו, בהשקעה של למעלה מ- 40 מיליון שקל. מדובר במתקן חדשני המציע פתרון אירוח שרתים כולל ופתרונות מחשוב מתקדמים נוספים למגזר העסקי. מבזק נמסר כי המתקן החדש צפוי לייצר הכנסה שתעמוד, על פי הערכות, על כ– 45 מיליון שקלים, כבר מהשנה הרביעית לפעילותו.

מהחברה נמסר, כי אתר ה- Data Center הוקם במענה לפניות של עשרות לקוחות עסקיים שהציגו צרכים בתחום, אך לא מצאו מענה מספק עד כה. כבר היום קיימת רשימת המתנה של מתעניינים רבים מתחומי הבנקאות, הביטוח, התעשייה, התקשורת והטכנולוגיה ועוד.

בזק בדרך להיכנס לחבורה המכובדת

חברות תקשורת מובילות בעולם כבר הקימו אתרי Data Center, בניהן ניתן למצוא את AT&T, Deutsche Telecom , NTT ו- Verizon. פיתוח תחום אירוח השרתים ושירותי מחשוב נלווים הינו חלק מאסטרטגיה כוללת של בזק להפוך מחברה המספקת תשתיות בלבד לחברה המספקת מוצרים ושירותים.

בזק משיקה את ה- Data Center גם כחלק ממגמה עולמית של התגברות התלות במערכות המידע המחייבת שיפור ושדרוג תחום הגיבוי והשרידות, וכן כתוצאה מחשש מאירועי טרור שהתגבר בעולם בעקבות פיגועי ה- 9/11. במסגרת שירותי המתקן מציעה בזק מגוון פתרונות התאוששות מאסון. המתקן מספק אתר אחסון מחוץ לארגון לצורך ביצוע גיבוי מלא במקרי חירום.

מנכ"ל בזק, אבי גבאי, ציין כי, "ה- Data Center מחבר בין צרכי הלקוחות לבין המענה של בזק המנצל את היכולות הטכנולוגיות והשירותיות של החברה. האסטרטגיה של בזק היא לספק יותר שירותים ללקוחות העסקיים ולאפשר להם להתמקד באפליקציות שמשרתות את הארגונים שלהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).