שוטי שוטי, ספינת ה-BI

השיניים של הרגולטור הימי החדש: מכרז ה-BI ברשות הספנות יאפשר לה למלא את תפקידה כרגולטור של נמלי הים המופרטים בישראל, לפקח על התעריפים ובעיקר - לשפר את השירות לכל צרכני השירותים הימיים בארץ. איך עקפה ליבי טכנולוגיות עם קוגנוס את כל מתחרותיה?
יהודה קונפורטס |

מכרז ה-BI של רשות הספנות ומשרד התחבורה, שהגיע לסיומו המוצלח בימים אלה, הוא שלב ראשון במהפכה מיחשובית חסרת תקדים שהנהלת משרד התחבורה, השר העומד בראשו – שאול מופז, וכמובן - המנמ"רית חסידה קופרברג, מובילים בשקט-בשקט, מזה כמה שנים. הבחירה של קוגנוס, ככלי תשתיתי שינהל את כל מיחסון המידע ברשות הספנות - היא ללא ספק משב רוח חזק מאוד לחברה זו ולנציגתה בארץ – ליבי טכנולוגיות. זאת, דווקא על רקע רכישת ביזנס אובג'קטס על ידי סאפ, וקיומן של חברות אינטגרציה המייצגות חברות בינלאומיות ענקיות אחרות.

תחום התחבורה הימית הוא אחד התחומים הפחות מוכרים, בכל הקשור למערכות מידע וכלי מיחשוב שמנהלים אותו. בעולם יש מעט מאוד חברות שמנהלות נמלי ים, והידע בנושא הזה הוא מוגבל למדי. בישראל, תחום הספנות עבר מהפכה בשנים האחרונות. זאת, בעקבות הפרטת נמלי הים של חיפה, אשדוד, ואילת. ההפרטה הפכה את כל אחד מהנמלים, לרשות בפני עצמה, אשר מטפלת בכל התעבורה הימית של ישראל – ממנה ואליה. בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי של שנת 2007, עברו בנמלי הים של ישראל 12 מיליון טון של סחורה שפורקה ונטענה, ונמלי הנוסעים באשדוד ובחיפה העבירו כ-140 אלף נוסעים בשנה.

הממשלה הקימה בשנת 2004 גוף רגולטורי חדש, שיפקח על כל הנמלים. פיקוח זה - פירושו איסוף מידע. המידע הזה לא קיים כיום בצורה מסודרת. כל נמל מנהל לעצמו, באופן טבעי, את המידע שלו, באמצעות מערכות המידע והמיחשוב שלו. אלו - מן הסתם, לא מדברות עם הנמלים האחרים. מצד שני, הנמלים מבצעים מדי יום, מאות פעולות שקשורות בגביית היטלים, באכיפת מיסים, בקביעת תעריפים – כל אלו בעלי משמעות רבה במשק הישראלי.

לדברי מאיר גבעון, מנכ"ל חברת GIV Solutions, שמייעצת למשרד התחבורה בכל הקשור למיחשוב הימי, כולל המכרז ברשות הספנות, "בהחלטת הממשלה משנת 2004 הוגדרו סמכויותיה של הרשות: היא תהיה אחראית על פיקוח על הנמלים, פיתוחם וקידומם, ריכוז מידע ונתונים, פיקוח על תכנון ופיתוח הנמלים, ייעוץ לשרים הרלוונטיים". אבל, מסייג גבעון, "ידיה של הרשות היו למעשה כבולות עד היום, כי מערכות המידע שלה התבססו על מערכות ישנות של חנ"י (חברת נמלי ישראל), שלא היתה רגולטור ממש".

הוא הוסיף, כי "המידע שכל נמל יצטרך להעביר לרשות, הוא רב מאוד, מגוון בפורמטים שונים. שם המשחק הוא תאימות, זמינות ומידע מפולח ומדוייק, אשר יידע לדבר בצורה שקופה עם כל בליל המערכות הקיימות כיום בכל הנמלים. זוהי משימה לא פשוטה, אבל עם סיום הפרויקט, תצעד מדינת ישראל צעד אחד קדימה, בכל הקשור לנמלי הים שלה ולקשריה עם העולם הרחב". לדברי גבעון, רשות הספנות גם אחראית מבחינה רגולטורית על גופים, כמו קצא"א, נמל הפחם, מספנות ישראל, ממגורות דגון ועוד.

המכרז לכלי ה-BI ברשות הספנות, הוא חלק מתוכנית מיחשוב אסטרטגית שכתבה חברת GIV Solutions. גבעון אומר כי יעדיה של התוכנית, הם יישום האחריות הרגולטורית של הרשות, הקמת מערכת מידע לרשות לשם יישום וביצוע כלל משימותיה, יצירת תשתית ניהולית מתקדמת על בסיס טכנולוגיית המידע, וכמובן - תמיכה במבנה הארגוני ובאינטגרציה של הטיפול בנושאי הספנות והנמלים.

על פי התוכנית שכתבה החברה, הקמת מערך המידע ברשות, תכלול שני שלבים: הגדרה, מבנה ותפיסה רוחבית - תהליך שכבר נעשה. שלב שני הוא התארגנות על סמך המערכות הקיימות, עד להטמעת כלי מרכזי אחד – אשר אליו יתממשקו הכלים הקיימים.

מאגר מידע ימי-לאומי

בסופו של תהליך, יביא המכרז ברשות הספנות, להקמת מאגר מידע לאומי, מבוסס כלי BI, שיכלול נתונים על כל ענף הספנות והנמלים, על כל נמל ונמל, יחד עם פורטל מידע שקוף לקהיליית הנמלים, וכן מאגרי מידע נוספים ותקנות בינלאומיות. כך, הרשות תקבל מידע על פי ההדגשים הבאים: תקציבים, אגרות ותעריפים, כוח אדם, מדדי שירות , מדדי תפוקות, תפעול הנמלים. המערכת תכלול מערכת EIS, הכולל גם מידע למנהלים, שיוכלו לגזור את הנתונים בזמן אמת, על פי חתכים שלהם.

גבעון הוסיף, כי "מובן מאליו, שאחד ההדגשים במערכת כזו, הוא ללא ספק נושא אבטחת המידע. הנתונים הם ברגישות גבוהה ביותר, מרוכזים בבסיס נתונים מרכזי, עם קישור מאובטח לחברות חיצוניות, ובאכיפת נהלי אבטחה קשיחים ביותר".

אין ספק שחברת קוגנוס, ונציגתה בארץ – ליבי, נכנסים כאן לתהליך, שיעמיד את הכלים במבחנים קשים ביותר. הכלים שלה צריכים לסייע לרשות להקים מערכת מידע מתקדמת, אשר תבצע סנכרון בין הגופים השונים, איגום משאבים בין כל הגופים בפרויקט, מתן מענה לכל אבטחת המידע, ובעיקר - יצירת מציאות חדשה בקהילת הספנות בישראל.

גבעון ציין, כי התהליך התאפיין בשיתופי פעולה בין שורת גורמים ואנשים, כגון משרד התחבורה והמנכ"ל שלו גדעון סיטרמן, אריה רונה, מנהל רשות הספנות והנמלים, נסים לוי, מנהל אגף מערכות מידע בספנות, חסידה קופרברג, מנמ"רית משרד התחבורה, וכן מנהלי כל הנמלים האחרים. במציאות הישראלית, אשר כה מוכרת לנו, אין זה דבר מובן מאליו. עכשיו לא נותר לכולם, אלא לזמזם בשקט: שוטי שוטי ספינת ה-BI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.