שוטי שוטי, ספינת ה-BI
מכרז ה-BI של רשות הספנות ומשרד התחבורה, שהגיע לסיומו המוצלח בימים אלה, הוא שלב ראשון במהפכה מיחשובית חסרת תקדים שהנהלת משרד התחבורה, השר העומד בראשו – שאול מופז, וכמובן - המנמ"רית חסידה קופרברג, מובילים בשקט-בשקט, מזה כמה שנים. הבחירה של קוגנוס, ככלי תשתיתי שינהל את כל מיחסון המידע ברשות הספנות - היא ללא ספק משב רוח חזק מאוד לחברה זו ולנציגתה בארץ – ליבי טכנולוגיות. זאת, דווקא על רקע רכישת ביזנס אובג'קטס על ידי סאפ, וקיומן של חברות אינטגרציה המייצגות חברות בינלאומיות ענקיות אחרות.
תחום התחבורה הימית הוא אחד התחומים הפחות מוכרים, בכל הקשור למערכות מידע וכלי מיחשוב שמנהלים אותו. בעולם יש מעט מאוד חברות שמנהלות נמלי ים, והידע בנושא הזה הוא מוגבל למדי. בישראל, תחום הספנות עבר מהפכה בשנים האחרונות. זאת, בעקבות הפרטת נמלי הים של חיפה, אשדוד, ואילת. ההפרטה הפכה את כל אחד מהנמלים, לרשות בפני עצמה, אשר מטפלת בכל התעבורה הימית של ישראל – ממנה ואליה. בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי של שנת 2007, עברו בנמלי הים של ישראל 12 מיליון טון של סחורה שפורקה ונטענה, ונמלי הנוסעים באשדוד ובחיפה העבירו כ-140 אלף נוסעים בשנה.
הממשלה הקימה בשנת 2004 גוף רגולטורי חדש, שיפקח על כל הנמלים. פיקוח זה - פירושו איסוף מידע. המידע הזה לא קיים כיום בצורה מסודרת. כל נמל מנהל לעצמו, באופן טבעי, את המידע שלו, באמצעות מערכות המידע והמיחשוב שלו. אלו - מן הסתם, לא מדברות עם הנמלים האחרים. מצד שני, הנמלים מבצעים מדי יום, מאות פעולות שקשורות בגביית היטלים, באכיפת מיסים, בקביעת תעריפים – כל אלו בעלי משמעות רבה במשק הישראלי.
לדברי מאיר גבעון, מנכ"ל חברת GIV Solutions, שמייעצת למשרד התחבורה בכל הקשור למיחשוב הימי, כולל המכרז ברשות הספנות, "בהחלטת הממשלה משנת 2004 הוגדרו סמכויותיה של הרשות: היא תהיה אחראית על פיקוח על הנמלים, פיתוחם וקידומם, ריכוז מידע ונתונים, פיקוח על תכנון ופיתוח הנמלים, ייעוץ לשרים הרלוונטיים". אבל, מסייג גבעון, "ידיה של הרשות היו למעשה כבולות עד היום, כי מערכות המידע שלה התבססו על מערכות ישנות של חנ"י (חברת נמלי ישראל), שלא היתה רגולטור ממש".
הוא הוסיף, כי "המידע שכל נמל יצטרך להעביר לרשות, הוא רב מאוד, מגוון בפורמטים שונים. שם המשחק הוא תאימות, זמינות ומידע מפולח ומדוייק, אשר יידע לדבר בצורה שקופה עם כל בליל המערכות הקיימות כיום בכל הנמלים. זוהי משימה לא פשוטה, אבל עם סיום הפרויקט, תצעד מדינת ישראל צעד אחד קדימה, בכל הקשור לנמלי הים שלה ולקשריה עם העולם הרחב". לדברי גבעון, רשות הספנות גם אחראית מבחינה רגולטורית על גופים, כמו קצא"א, נמל הפחם, מספנות ישראל, ממגורות דגון ועוד.
המכרז לכלי ה-BI ברשות הספנות, הוא חלק מתוכנית מיחשוב אסטרטגית שכתבה חברת GIV Solutions. גבעון אומר כי יעדיה של התוכנית, הם יישום האחריות הרגולטורית של הרשות, הקמת מערכת מידע לרשות לשם יישום וביצוע כלל משימותיה, יצירת תשתית ניהולית מתקדמת על בסיס טכנולוגיית המידע, וכמובן - תמיכה במבנה הארגוני ובאינטגרציה של הטיפול בנושאי הספנות והנמלים.
על פי התוכנית שכתבה החברה, הקמת מערך המידע ברשות, תכלול שני שלבים: הגדרה, מבנה ותפיסה רוחבית - תהליך שכבר נעשה. שלב שני הוא התארגנות על סמך המערכות הקיימות, עד להטמעת כלי מרכזי אחד – אשר אליו יתממשקו הכלים הקיימים.
מאגר מידע ימי-לאומי
בסופו של תהליך, יביא המכרז ברשות הספנות, להקמת מאגר מידע לאומי, מבוסס כלי BI, שיכלול נתונים על כל ענף הספנות והנמלים, על כל נמל ונמל, יחד עם פורטל מידע שקוף לקהיליית הנמלים, וכן מאגרי מידע נוספים ותקנות בינלאומיות. כך, הרשות תקבל מידע על פי ההדגשים הבאים: תקציבים, אגרות ותעריפים, כוח אדם, מדדי שירות , מדדי תפוקות, תפעול הנמלים. המערכת תכלול מערכת EIS, הכולל גם מידע למנהלים, שיוכלו לגזור את הנתונים בזמן אמת, על פי חתכים שלהם.
גבעון הוסיף, כי "מובן מאליו, שאחד ההדגשים במערכת כזו, הוא ללא ספק נושא אבטחת המידע. הנתונים הם ברגישות גבוהה ביותר, מרוכזים בבסיס נתונים מרכזי, עם קישור מאובטח לחברות חיצוניות, ובאכיפת נהלי אבטחה קשיחים ביותר".
אין ספק שחברת קוגנוס, ונציגתה בארץ – ליבי, נכנסים כאן לתהליך, שיעמיד את הכלים במבחנים קשים ביותר. הכלים שלה צריכים לסייע לרשות להקים מערכת מידע מתקדמת, אשר תבצע סנכרון בין הגופים השונים, איגום משאבים בין כל הגופים בפרויקט, מתן מענה לכל אבטחת המידע, ובעיקר - יצירת מציאות חדשה בקהילת הספנות בישראל.
גבעון ציין, כי התהליך התאפיין בשיתופי פעולה בין שורת גורמים ואנשים, כגון משרד התחבורה והמנכ"ל שלו גדעון סיטרמן, אריה רונה, מנהל רשות הספנות והנמלים, נסים לוי, מנהל אגף מערכות מידע בספנות, חסידה קופרברג, מנמ"רית משרד התחבורה, וכן מנהלי כל הנמלים האחרים. במציאות הישראלית, אשר כה מוכרת לנו, אין זה דבר מובן מאליו. עכשיו לא נותר לכולם, אלא לזמזם בשקט: שוטי שוטי ספינת ה-BI.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
