במוצאי שבת האחרונה התארח עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, בתוכנית הראיונות הפופולרית פגוש את העיתונות בערוץ 2. במידה מסוימת אפשר היה להחליף את שם התוכנית באותו הערב ל"פגוש את המפרסם", שכן לא יעלה על הדעת שזכייני ערוץ 2 היו מאפשרים לדנה וייס וחגי גולן מגלובס לארח מנכ"ל חברה מסחרית ולתת לו זמן במה של כמעט 45 דקות ברוטו, אילולא שפירא היה ברשימת עשרת המפרסמים הגדולים שמשקיעים כסף רב בערוץ 2. כמובן שבאחת מהפסקות הפרסומות זכו הצופים לראות תשדיר פרסום של... סלקום, ניחשתם נכון.

במקרה הזה כל הצדדים הרוויחו. שפירא הוא בהחלט חביב ו"עובר מסך", והוא ענה בשטף על כל השאלות "הקשות" שהרעיפו עליו מראייניו החביבים (שפירא התנדב להסביר לחגי גולן מה בדיוק כתוב בחשבון הטלפון הלא ברור שקיבל), ונראה כי הוכן היטב לראיון.

אלא שנקודה אחת, חשובה מאוד, לא הצליח שפירא לשכנע את הצופים: האנטנות הסלולריות והקרינה. בשבוע שעבר העבירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הצעת חוק - שעומדת להקשות מאוד על חברות הסלולר - האוסר לפזר אנטנות סלולריות בכל בית, בכל גג ובכל פינה. לא שכעת חייהם קלים, אך עכשיו יש חוק, ושפירא כמובן הצהיר מיד שסלקום תציית לו.

שפירא אמר, כי הוא מודה שבנושא האנטנות הסלולריות כשלו חברות הסלולר בהסברה שלהן לציבור, וכן הוסיף כי הוא מצר על החוק. הוא חזר ואמר שבמאבק של פורום המשתמשים השפויים בסלולר יש הרבה מאוד פופוליזם, וכי אין לו ספק שאין שום סכנת קרינה מאנטנות סלולריות בבתים. הוא אף הביא לדוגמה את עצמו, שעובד 14 שעות ביממה במשרדו בנתניה ומעל לראשו אנטנה ענקית. "שום שכר בעולם לא היה משכנע אותי לסכן את בריאותי", אמר למראייניו.

ראשית אנו מאחלים בריאות שלמה למנכ"ל החינני והנמרץ שיש לו את כל הסיבות הטובות לחייך: הוא זכה להוביל את החברה בתקופה שבה חצתה את השלושה מיליון לקוחות, תוצאות עסקיות טובות ביותר והרבה נחת לבעל הבית, נוחי דנקנר, שהתפרסם בפתיל הקצר שיש לו בכל מה שקשור למה שכותבים עליו שותפיו או ספקיו בבלוגים באינטרנט.

לגבי הקרינה: צודק שפירא כי החברות כשלו. אבל הן כשלו לא מפני שלא ידעו להסביר, אלא מפני שהם נקטו במשך כל השנים בקו מתנשא ומזלזל, הפעילו לוביסטים בכנסת ובכל מקום, לא התביישו לתאם - בצורה לא רשמית כמובן - עמדות - העיקר שלא יפריעו להם לפזר אנטנות סלולריות בכל מקום אפשרי.

זו עוד דוגמה לצומת דרכים מסוכנת, בה הטכנולוגיה והמדע פוגשים את החיים ואת העם. הציבור ברובו התנגד לאנטנות לא מפני שהוא יודע לקרוא טוב יותר מחקרים הפוכים מאלו שעמוס שפירא וחבריו מסתמכים עליהם. הציבור בכלל לא מבין בדברים האלו. אבל הציבור יודע ששימוש בטלפון סלולרי הוא מסוכן ובאותה נשימה הוא כורך גם את האנטנות. אז כל התיאוריות נכונות, ויש מחקרים שונים, כולם אמינים וכולם מקצועיים. האמת האחת והיחידה היא שפשוט אי אפשר לדעת את האמת. אין עדיין מספיק נסיון כדי שאפשר יהיה להצביע על נקודה חותכת לכאן או לכאן. בתי הקברות בעולם מלאים ביותר מדי אנשים שמתו ממחלה זו או אחרת והם לגמרי לא במקרה גרו באזור שבו היו אנטנות, משדרים, ועוד כל מיני מפלצות אלקטרוניות שמעטרות את הנוף האורבני בכל עיר כמעט.

אסור שיובן חלילה, שעמוס שפירא וחבריו מאמינים לרגע שאכן יש סכנה והם מנסים לטייח את המציאות. זהו סיכון אישי גדול מדי. הם פשוט שבויים באמת שלהם, מה גם שהם לא ממש אובייקטיבים. תפקידם למכור שירותים, להגדיל את הערך של בעלי המניות וכל השאר זה שיווק, דיבורים ואריזות.

עכשיו, כאשר יש חוק - שיש לקוות שרמת האכיפה בו תהיה קצת יותר רצינית מיתר החוקים שנחקקים בכנסת ואיש לא דואג לאכפם - מספר לנו שפירא, כמו שאר חבריו המתחרים, שזה יפגע בשירות. שטויות במיץ עגבניות. בתוך שנה יגלו פתאום איך אפשר לשפר את השירות למנויים, איך אפשר להצטיין וגם להרוויח - וזאת מבלי לתקוע אנטנות קטנות מעל גני ילדים או בניינים ציבוריים. התחרות הקשה בין החברות כבר תעשה את שלה.

בפתח עומדת הניידות. אני מכיר לפחות 2-3 מנויים של חברה זו או אחרת שרק מחכים ליום הגואל שבו ניתן יהיה לעבור מחברה לחברה. הם מתכוונים לשגע את השכל לחברות, לסחוט הטבות בערך כמו שמנויי ידיעות ומעריב אוהבים לעשות כל שני וחמישי לעיתון שבו הם מנויים. בסופו של דבר הם יקבלו את אותו שירות, לא רע בכלל יש להודות, עם פחות אנטנות סלולריות על ראשם. אבל עצם הנסיון לעבור מחברה לחברה, הוא חוויה חשובה להרבה מאוד אנשים, שמכורים לסלולר שלהם, לא יכולים בלעדיו והתמסרו עד כה לחבילות חנק שהחברות קשרו סביבם, העיקר שיוכלו לדבר בלי סוף.

אז אם נחזור לרגע לעמוס שפירא החביב, התירוצים בעניין האנטנות לא שיכנעו גם כשהוא הודה בכישלון החברות. איך אומר המיליונר הרוסי שמככב בתשדיר של המתחרה פלאפון? לא קונה, לא מוכר!