לא קונה!

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, הודה בתוכנית הראיונות פגוש את העיתונות שבמאבק על האנטנות הסלולריות כשלו חברות הסלולר בהסברה. הכישלון נובע מזילזולן של החברות הסלולריות בציבור הצרכנים, תוך כדי ניצול כוחן להמשיך ולפזר אנטנות תחת כל עץ רענן. עכשיו יש חוק, והציבור לא צריך להיבהל מאיומי החברות, כי השירות שהוא עומד לקבל יורע
יהודה קונפורטס |

במוצאי שבת האחרונה התארח עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, בתוכנית הראיונות הפופולרית פגוש את העיתונות בערוץ 2. במידה מסוימת אפשר היה להחליף את שם התוכנית באותו הערב ל"פגוש את המפרסם", שכן לא יעלה על הדעת שזכייני ערוץ 2 היו מאפשרים לדנה וייס וחגי גולן מגלובס לארח מנכ"ל חברה מסחרית ולתת לו זמן במה של כמעט 45 דקות ברוטו, אילולא שפירא היה ברשימת עשרת המפרסמים הגדולים שמשקיעים כסף רב בערוץ 2. כמובן שבאחת מהפסקות הפרסומות זכו הצופים לראות תשדיר פרסום של... סלקום, ניחשתם נכון.

במקרה הזה כל הצדדים הרוויחו. שפירא הוא בהחלט חביב ו"עובר מסך", והוא ענה בשטף על כל השאלות "הקשות" שהרעיפו עליו מראייניו החביבים (שפירא התנדב להסביר לחגי גולן מה בדיוק כתוב בחשבון הטלפון הלא ברור שקיבל), ונראה כי הוכן היטב לראיון.

אלא שנקודה אחת, חשובה מאוד, לא הצליח שפירא לשכנע את הצופים: האנטנות הסלולריות והקרינה. בשבוע שעבר העבירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הצעת חוק - שעומדת להקשות מאוד על חברות הסלולר - האוסר לפזר אנטנות סלולריות בכל בית, בכל גג ובכל פינה. לא שכעת חייהם קלים, אך עכשיו יש חוק, ושפירא כמובן הצהיר מיד שסלקום תציית לו.

שפירא אמר, כי הוא מודה שבנושא האנטנות הסלולריות כשלו חברות הסלולר בהסברה שלהן לציבור, וכן הוסיף כי הוא מצר על החוק. הוא חזר ואמר שבמאבק של פורום המשתמשים השפויים בסלולר יש הרבה מאוד פופוליזם, וכי אין לו ספק שאין שום סכנת קרינה מאנטנות סלולריות בבתים. הוא אף הביא לדוגמה את עצמו, שעובד 14 שעות ביממה במשרדו בנתניה ומעל לראשו אנטנה ענקית. "שום שכר בעולם לא היה משכנע אותי לסכן את בריאותי", אמר למראייניו.

ראשית אנו מאחלים בריאות שלמה למנכ"ל החינני והנמרץ שיש לו את כל הסיבות הטובות לחייך: הוא זכה להוביל את החברה בתקופה שבה חצתה את השלושה מיליון לקוחות, תוצאות עסקיות טובות ביותר והרבה נחת לבעל הבית, נוחי דנקנר, שהתפרסם בפתיל הקצר שיש לו בכל מה שקשור למה שכותבים עליו שותפיו או ספקיו בבלוגים באינטרנט.

לגבי הקרינה: צודק שפירא כי החברות כשלו. אבל הן כשלו לא מפני שלא ידעו להסביר, אלא מפני שהם נקטו במשך כל השנים בקו מתנשא ומזלזל, הפעילו לוביסטים בכנסת ובכל מקום, לא התביישו לתאם - בצורה לא רשמית כמובן - עמדות - העיקר שלא יפריעו להם לפזר אנטנות סלולריות בכל מקום אפשרי.

זו עוד דוגמה לצומת דרכים מסוכנת, בה הטכנולוגיה והמדע פוגשים את החיים ואת העם. הציבור ברובו התנגד לאנטנות לא מפני שהוא יודע לקרוא טוב יותר מחקרים הפוכים מאלו שעמוס שפירא וחבריו מסתמכים עליהם. הציבור בכלל לא מבין בדברים האלו. אבל הציבור יודע ששימוש בטלפון סלולרי הוא מסוכן ובאותה נשימה הוא כורך גם את האנטנות. אז כל התיאוריות נכונות, ויש מחקרים שונים, כולם אמינים וכולם מקצועיים. האמת האחת והיחידה היא שפשוט אי אפשר לדעת את האמת. אין עדיין מספיק נסיון כדי שאפשר יהיה להצביע על נקודה חותכת לכאן או לכאן. בתי הקברות בעולם מלאים ביותר מדי אנשים שמתו ממחלה זו או אחרת והם לגמרי לא במקרה גרו באזור שבו היו אנטנות, משדרים, ועוד כל מיני מפלצות אלקטרוניות שמעטרות את הנוף האורבני בכל עיר כמעט.

אסור שיובן חלילה, שעמוס שפירא וחבריו מאמינים לרגע שאכן יש סכנה והם מנסים לטייח את המציאות. זהו סיכון אישי גדול מדי. הם פשוט שבויים באמת שלהם, מה גם שהם לא ממש אובייקטיבים. תפקידם למכור שירותים, להגדיל את הערך של בעלי המניות וכל השאר זה שיווק, דיבורים ואריזות.

עכשיו, כאשר יש חוק - שיש לקוות שרמת האכיפה בו תהיה קצת יותר רצינית מיתר החוקים שנחקקים בכנסת ואיש לא דואג לאכפם - מספר לנו שפירא, כמו שאר חבריו המתחרים, שזה יפגע בשירות. שטויות במיץ עגבניות. בתוך שנה יגלו פתאום איך אפשר לשפר את השירות למנויים, איך אפשר להצטיין וגם להרוויח - וזאת מבלי לתקוע אנטנות קטנות מעל גני ילדים או בניינים ציבוריים. התחרות הקשה בין החברות כבר תעשה את שלה.

בפתח עומדת הניידות. אני מכיר לפחות 2-3 מנויים של חברה זו או אחרת שרק מחכים ליום הגואל שבו ניתן יהיה לעבור מחברה לחברה. הם מתכוונים לשגע את השכל לחברות, לסחוט הטבות בערך כמו שמנויי ידיעות ומעריב אוהבים לעשות כל שני וחמישי לעיתון שבו הם מנויים. בסופו של דבר הם יקבלו את אותו שירות, לא רע בכלל יש להודות, עם פחות אנטנות סלולריות על ראשם. אבל עצם הנסיון לעבור מחברה לחברה, הוא חוויה חשובה להרבה מאוד אנשים, שמכורים לסלולר שלהם, לא יכולים בלעדיו והתמסרו עד כה לחבילות חנק שהחברות קשרו סביבם, העיקר שיוכלו לדבר בלי סוף.

אז אם נחזור לרגע לעמוס שפירא החביב, התירוצים בעניין האנטנות לא שיכנעו גם כשהוא הודה בכישלון החברות. איך אומר המיליונר הרוסי שמככב בתשדיר של המתחרה פלאפון? לא קונה, לא מוכר!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.