ריח ביזנס אובג'קטס באוויר
כנס הטכנולוגיה השנתי של סאפ - SAP World Tour - שנודד ממדינה למדינה, עמד ביום ג' האחרון בסימן תנופת הרכישות שהחברה נמצאת בה. בשנה האחרונה רכשה סאפ לא פחות מ-14 חברות, והכל כדי להעצים את היכולת הטכנולוגית שלה במירוץ מול אורקל וחברות גדולות אחרות. יותר מכל עמדו באוויר הדי רכישת הענק של ביזנס אובג'קטס, תמורתה שילמה סאפ 6.8 מיליארד דולרים - רכישה שהציתה עוד יותר את התחרות בעולם ה-BI, אחד המודולים שסאפ רשמה לעצמה מזמן לשכללו, בעיקר על ידי רכישות חיצוניות. בעיקר עמדה היום באוויר שאלת הייצוג של ביזנס אובג'קטס בישראל - שאלה שאף אחד מאנשי נס טכנולוגית, נציגת סאפ בישראל, כמובן לא יכול היה לתת עליה תשובה רשמית (למרות, אגב, שהתסריט די ברור).
המשמעות של רכישת חברות אלו, מעבר לצד העסקי-פוליטי, היא היכולת של סאפ הענקית להטמיע אותן במהירות בתוך ים הפתרונות שלה. זה לא פשוט ולא מובן מאליו: היריב אורקל יכול לספר על כך לא מעט. ברור הוא שלאף אחד אין שליטה על כך ומהלכי הרכישה מבטאים מענה למציאות אצל הלקוחות. היישום הופך לאתגר טכנולוגי שמונח על שלחנם של האנשים המתאימים.
הכנס של היום אופיין במספר רב במיוחד של בכירי סאפ שנכחו בו. זו השנה הרביעית שהרכבת האווירית הזו פוקדת את ארצנו, כדי להרביץ תורה בלקוחות, במיישמים וביועצים ולהציג את מפת הדרכים של סאפ בשנים הבאות וכיצד היא תבוא לידי ביטוי בשוק הישראלי. המוטו העיקרי שהועבר לבאי הכנס, בדומה לכנסים מקבילים שנערכו בחו"ל, הוא שסאפ יורדת ברמת הרזולוציה שלה בכל מה שקשור להסתכלות שלה על השוק הארגוני. היא מבינה, ויש אומרים קצת באיחור, כי הגלובליזציה הביאה לכך שעסקים בתחומים שונים מוציאים החוצה תהליכים עסקיים שלמים, כדי להתמקד בליבה.
רולף שומן, ה-CTO של סאפ EMEA, זרק כמה נתונים לדוגמה: בארצות הברית, למשל, בכל שתי דקות מתקבלת הצעה לפטנט חדש, בכל 16 דקות מתבצע מו"מ לרכישת חברה ובכל שעה, יש רכישת חברות בשווי של מעל מיליארד דולרים. וזו רק דוגמה כמובן שממחישה את הכיוון אליו רוצה הנינג קגרמן, מנכ"ל סאפ, להוביל את הספינה.
סאפ מבינה שכדי לגדול מעבר לקצב הצמיחה הרגיל שלה, היא צריכה לפרוץ לגבולות חדשים, ולספק ללקוחותיה הרבה יותר תובנות עסקיות מאשר סתם מידע ונתונים והיכולת לחתוך אותם מכיוונים שונים. היא לא לבד. לארי אליסון עוקב מקרוב, רוצה לרכוש את BEA ובכלל - עדיין לא אמר את המילה האחרונה לגבי קוגנוס, היחידה מבין צמרת ה-BI שעדיין לא רכשו אותה (אבל כולם יודעים שזה עניין של זמן).
לא במקרה שוק ה-BI החל לרתוח, לא רק בהקשר של סאפ. כניסה וניתוח של תהליכים עסקיים הוא נחלתו של BI באוויר, אבל לא רק. בעולם הגלובלי שבו המחיצות נפלו, מוצאים את עצמם זה לצד זה טריטוריות אליטיסטיות בעבר, כגון BI, CRM ואפילו ERP, ובאזוורדים כמו SOA, ווב 2.0 ועוד. שינוי בתהליכים עסקיים דורשת הבנתם. אנשי סאפ לא מסתפקים רק בהצהרות שהם מבינים את השינוי שחל בשוק הארגוני, אלא הם רוצים להבין את הביזנס עצמו.
תחום אחר שנמצא באמצעו של שינוי הוא ה-CRM. כיום תופסים אותו כחלק מפרויקטי ERP, באופן רשמי או לא רשמי. כאן אנו מוצאים שחקן חדש ישן - מיקרוסופט. העובדה שביל גייטס שיגר לכנס של סאפ את אחד מבכיריו, סיימון וויטס, היא הרבה מעבר למחוות כבוד לידידו-מתחרו קגרמן. היא באה לומר שמיקרוסופט מבינה היטב את הפרישה הנכונה של השוק הארגוני, שבו יש מקום לפתרונות CRM מבית רדמונד, שבהם היא תתחרה אחת לאחת בסאפ, באורקל ובכל מי שיתקל בדרכה, ויש מקום לפתרונות על בסיס NetWeaver ודומיו, שמיקרוסופט היא חלק בלתי נפרד מהם.
במסלולים שנערכו אחר הצהריים דיברו הרבה על טכנולוגיה, על עסקים ועל מהירות השינוי שהטכנולוגיה צריכה להתאים את עצמה אליו, בין היתר בהקשר של ווב 2.0. נושא נוסף היה החיבור בין שולחן העבודה של המשתמש לפונקציות של ERP, תחום שמיקרוסופט חזקה בו מאוד, והוא אחד היעדים המרכזיים של סאפ: ליצור סביבת עבודה חדשה למשתמשים, שבה ה-BI, ה-CRM ודומיהם יהיו חלק אינטגרלי מתהליכי העבודה בעידן הגלובלי החדש, שבו הם מקבלים חיבור מיידי בין תהליכים עסקיים שונים בארגון ויודעים גם איך לנתח אותם. זה לא כאן, זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל הכנס של הבוקר - כמו הכנסים האחרים שנערכו ויערכו - מבטא את חזון קגרמן לשנים הבאות: טכנולוגיה ועסקים בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.