ריח ביזנס אובג'קטס באוויר

כנס SAP World Tour - שהגיע ביום ג' האחרון גם לישראל, עסק אמנם בטכנולוגיה, אבל באוויר ריחפו לה הרכישות המאסיביות של סאפ בתקופה האחרונה, 14 במספר
יהודה קונפורטס |

כנס הטכנולוגיה השנתי של סאפ - SAP World Tour - שנודד ממדינה למדינה, עמד ביום ג' האחרון בסימן תנופת הרכישות שהחברה נמצאת בה. בשנה האחרונה רכשה סאפ לא פחות מ-14 חברות, והכל כדי להעצים את היכולת הטכנולוגית שלה במירוץ מול אורקל וחברות גדולות אחרות. יותר מכל עמדו באוויר הדי רכישת הענק של ביזנס אובג'קטס, תמורתה שילמה סאפ 6.8 מיליארד דולרים - רכישה שהציתה עוד יותר את התחרות בעולם ה-BI, אחד המודולים שסאפ רשמה לעצמה מזמן לשכללו, בעיקר על ידי רכישות חיצוניות. בעיקר עמדה היום באוויר שאלת הייצוג של ביזנס אובג'קטס בישראל - שאלה שאף אחד מאנשי נס טכנולוגית, נציגת סאפ בישראל, כמובן לא יכול היה לתת עליה תשובה רשמית (למרות, אגב, שהתסריט די ברור).

המשמעות של רכישת חברות אלו, מעבר לצד העסקי-פוליטי, היא היכולת של סאפ הענקית להטמיע אותן במהירות בתוך ים הפתרונות שלה. זה לא פשוט ולא מובן מאליו: היריב אורקל יכול לספר על כך לא מעט. ברור הוא שלאף אחד אין שליטה על כך ומהלכי הרכישה מבטאים מענה למציאות אצל הלקוחות. היישום הופך לאתגר טכנולוגי שמונח על שלחנם של האנשים המתאימים.

הכנס של היום אופיין במספר רב במיוחד של בכירי סאפ שנכחו בו. זו השנה הרביעית שהרכבת האווירית הזו פוקדת את ארצנו, כדי להרביץ תורה בלקוחות, במיישמים וביועצים ולהציג את מפת הדרכים של סאפ בשנים הבאות וכיצד היא תבוא לידי ביטוי בשוק הישראלי. המוטו העיקרי שהועבר לבאי הכנס, בדומה לכנסים מקבילים שנערכו בחו"ל, הוא שסאפ יורדת ברמת הרזולוציה שלה בכל מה שקשור להסתכלות שלה על השוק הארגוני. היא מבינה, ויש אומרים קצת באיחור, כי הגלובליזציה הביאה לכך שעסקים בתחומים שונים מוציאים החוצה תהליכים עסקיים שלמים, כדי להתמקד בליבה.

רולף שומן, ה-CTO של סאפ EMEA, זרק כמה נתונים לדוגמה: בארצות הברית, למשל, בכל שתי דקות מתקבלת הצעה לפטנט חדש, בכל 16 דקות מתבצע מו"מ לרכישת חברה ובכל שעה, יש רכישת חברות בשווי של מעל מיליארד דולרים. וזו רק דוגמה כמובן שממחישה את הכיוון אליו רוצה הנינג קגרמן, מנכ"ל סאפ, להוביל את הספינה.

סאפ מבינה שכדי לגדול מעבר לקצב הצמיחה הרגיל שלה, היא צריכה לפרוץ לגבולות חדשים, ולספק ללקוחותיה הרבה יותר תובנות עסקיות מאשר סתם מידע ונתונים והיכולת לחתוך אותם מכיוונים שונים. היא לא לבד. לארי אליסון עוקב מקרוב, רוצה לרכוש את BEA ובכלל - עדיין לא אמר את המילה האחרונה לגבי קוגנוס, היחידה מבין צמרת ה-BI שעדיין לא רכשו אותה (אבל כולם יודעים שזה עניין של זמן).

לא במקרה שוק ה-BI החל לרתוח, לא רק בהקשר של סאפ. כניסה וניתוח של תהליכים עסקיים הוא נחלתו של BI באוויר, אבל לא רק. בעולם הגלובלי שבו המחיצות נפלו, מוצאים את עצמם זה לצד זה טריטוריות אליטיסטיות בעבר, כגון BI, CRM ואפילו ERP, ובאזוורדים כמו SOA, ווב 2.0 ועוד. שינוי בתהליכים עסקיים דורשת הבנתם. אנשי סאפ לא מסתפקים רק בהצהרות שהם מבינים את השינוי שחל בשוק הארגוני, אלא הם רוצים להבין את הביזנס עצמו.

תחום אחר שנמצא באמצעו של שינוי הוא ה-CRM. כיום תופסים אותו כחלק מפרויקטי ERP, באופן רשמי או לא רשמי. כאן אנו מוצאים שחקן חדש ישן - מיקרוסופט. העובדה שביל גייטס שיגר לכנס של סאפ את אחד מבכיריו, סיימון וויטס, היא הרבה מעבר למחוות כבוד לידידו-מתחרו קגרמן. היא באה לומר שמיקרוסופט מבינה היטב את הפרישה הנכונה של השוק הארגוני, שבו יש מקום לפתרונות CRM מבית רדמונד, שבהם היא תתחרה אחת לאחת בסאפ, באורקל ובכל מי שיתקל בדרכה, ויש מקום לפתרונות על בסיס NetWeaver ודומיו, שמיקרוסופט היא חלק בלתי נפרד מהם.

במסלולים שנערכו אחר הצהריים דיברו הרבה על טכנולוגיה, על עסקים ועל מהירות השינוי שהטכנולוגיה צריכה להתאים את עצמה אליו, בין היתר בהקשר של ווב 2.0. נושא נוסף היה החיבור בין שולחן העבודה של המשתמש לפונקציות של ERP, תחום שמיקרוסופט חזקה בו מאוד, והוא אחד היעדים המרכזיים של סאפ: ליצור סביבת עבודה חדשה למשתמשים, שבה ה-BI, ה-CRM ודומיהם יהיו חלק אינטגרלי מתהליכי העבודה בעידן הגלובלי החדש, שבו הם מקבלים חיבור מיידי בין תהליכים עסקיים שונים בארגון ויודעים גם איך לנתח אותם. זה לא כאן, זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל הכנס של הבוקר - כמו הכנסים האחרים שנערכו ויערכו - מבטא את חזון קגרמן לשנים הבאות: טכנולוגיה ועסקים בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".