בעלי עניין: מנופים השלימה את רכישת השליטה במאקפל

עם סיום המהלך תחזיק מנופים כ-73% ממניות חברת מאקפל; חיים כצמן המשיך גם השבוע להגדיל את אחזקותיו בחברת אורמת ומניית אדגר זינקה על רקע רכישת המניות של משפחת שינדמן
שי יוכט |

חברת מנופים פיננסים בבעלות ג'קי בן זקן ואברהם נניקשוילי הודיעה השבוע (ב') על השלמת רכישת השליטה בחברת מאקפל מידי צמד המשקיעים רועי גיל ואיתן אלדר. ההודעה הגיעה בהמשך לדיווח מה-17 ביולי השנה. עם השלמת העסקה, מנופים תחזיק כ-73% ממניות חברת מקפאל. רכישת המניות בוצעה בשער ממוצע של 12.574 שקל למניה והיקף העסקה נאמד בכ-139 מיליון שקל. מחיר המניה כעת בבורסה נאמד בכ-12 שקל הנמוך בכ-4.5% משער העיסקה.

בכוונתה של מנופים, להפוך את מאקפל לזרוע ההשקעה ברוסיה ובמדינות השכנות לה. רכישת מאקפל תגדיל את קופת המזומנים של מנופים בכ-175 מליון שקל ותסייע במימוש העסקות הבאות. החברה מימנה את רכישת המניות ממקורות עצמיים ובאמצעות מימון בנקאי. המימון הבנקאי ניתן על בסיס ערבות בנקאית, בגובה של 20 מליון דולר, שדאג להעמיד בעל השליטה אברהם נניקשוילי לטובת החברה.

המוכרים, רועי גיל ואיתן אלדר רכשו את השליטה במאקפל רק לפני מספר חודשים בתמורה ל-36 מיליון דולר. לאחר שהשביחו את החברה על ידי מספר פעולות, ובינהם מכירת פעילות הטקסטיל של החברה לתפרון, ומכירת נכסי הנדל"ן של מאקפל בגוש שגב, השניים יוצאים עם קופון של כ-9 מיליון דולר, על העסקה אליו יתווספו 4 מיליון דולר כגמול על הפעולות האחרונות אשר העלו את ערך החברה.

כצמן ממשיך לאסוף סחורה באורמת

כבשבועות קודמים, גם השבוע המשיך חיים כצמן מבעלי השליטה בגזית אינק לרכוש ממניות אורמת. השבוע הסתכמה הרכישה בהיקף של 13.7632 מיליון שקל ובמחיר ממוצע של 53.78 שקל למניה, בסיומה עמדו אחזקותיו באורמת בשיעור של 17.19% מההון. רכישה זו מצטרפת למסע הרכישות שמבצעת החברה לאחרונה באורמת, לפני שבועיים נרכשו מניות אורמת בסכום של 74.2 מיליון שקל ובשער של 54.99 שקל למניה. כמו כן, בחודש יוני רכשה גזית מניות אורמת בהיקף של 405 מיליון שקל ולפי שער ממוצע של 47.91 שקל.

בין חברות השורה השלישית נרשמה השבוע פעילות בעלי עניין חריגה בחברת אדגר. משפחת שנידמן, בעלת השליטה בחברת צור (שמחזיקה ב-60.3% מחברת אדגר) הגדילה השבוע את אחזקותיה ורכשה ממניות החברה בהיקף כספי של 13.5 מיליון שקל ובשער ממוצע של 68.5 שקל למניה. רכישת המניות גרמה לזינוק במחירה בבורסה וכעת נסחרת ברמה של 69.38 שקל לעומת רמה של 64.17 שקל טרם הרכישה, עליה של כ-8%. נציין, כי מאז ה-25 ביולי ועד לתאריך הרכישה איבדה אדגר כ-14.5%.

חברת אדגר אשר בשליטת חברת צור שמיר מתמקדת באופן ישיר ובאמצעות חברות בנות, ברכישה ובהשכרת נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל. כמו כן פועלת החברה בפיתוח והשבחת נדל"ן שברשותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.