איך לייעל את הפרסום בגוגל - חלק ב'

רון אלכסנדרי ממשיך לחשוף טיפים להקטנת ההוצאות על פרסום בגוגל, מבלי לפגוע בשורת ההכנסות
רון אלכסנדרי |

"באיזה מקום בטור הפרסום הופיעה המודעה?" חקרתי.

"תמיד במקום הראשון" אמר יוסי בגאווה "לא נתתי לאף מתחרה לזכות במכרז למקום הראשון".

"מדוע תמיד ראשון?"

שוב זכיתי לתשובה פופולארית שאין בינה לבין האמת שום קשר ישיר: "כולם יודעים שאתה צריך להיות במקום הראשון כדי שמחפשים יקליקו על המודעה".

"האמת היא שאני מכיר מנסיוני ומנסיונם של אחרים שירידה למקום השלישי מראה ירידה קטנה במספר ההקלקות וצניחה של עד 30% בגודל החיוב".

עיניו של יוסי שוב התעגלו באותו מבט פליאה חוקרני "איך זה יכול להיות?" שאל.

"אין לי הסברים", עניתי לו. "אבל אילו תוצאות הניסוי והניסיון. למשל, ניסיונות מעקב בעזרת מצלמה דיגיטאלית אחרי האישון של המתבונן במסך הראו כי פעמים רבות המקום השלישי משך יותר זוגות עיניים מאשר המקום הראשון. הכלל הראשון של הפרסום בכלל ובגוגל בפרט הוא לנסות ולשנות שוב ושוב עד שאולי נגיע לתוצאות שלא ניתנות לשיפור - ואז לנסות שוב ולשפר".

"מה עוד ניתן לעשות?" תבע יוסי.

"יוסי, יש עוד הרבה פרטים שעשויים לשפר את יבול הקליקים אבל בו ונחזור לזאת אחר כך, ובינתיים נפנה את תשומת הלב לשתי הסיבות האחרות שמנית כמשפיעות העיקריות על איכות החיוב. בוא נדון בסיבה השנייה שמנית – המחפשים לא מצאו את אשר חיפשו באתר".

"איך זה יכול להיות?" תהה יוסי בקול. "המודעה שלי מפנה אותם ישר לעמוד הבית של האתר שלי – ושם יש תפריט של כל הפריטים הנמצאים באתר".

"וכמה פריטים נמצאים באתר?" שאלתי.

"בין מאתיים לשלוש מאות פריטים".

"וכולם מוצגים בדף הראשי? ברור שלא. אולי אתם בעצם מקשים על המחפש למצוא את מבוקשו?" הצעתי

"אני לא תופס את הכיוון" הקשה יוסי.

"מה אתה כותב בכותרת מודעת ה-ADWORDS?"

"בכותרת אני כותב את שם הפריט שאנחנו מציעים ולאחר מכן אנחנו מפרסמים מבצע או מחיר מיוחד של הפריט ובשורה הרביעית את ה-URL של דף הבית".

"אם כך, הרי שמחפש שהתמקד על פריט מסוים מגיע לדף הבית שלך שמציע לו תפריט של שלש מאות פריטים נוספים. זה מצב שיכול לגרום לאיבוד של מרבית המקליקים שמתאכזבים כשלא קיבלו "סיפוק מיידי" לחיפושם?"

"אבל איך אפשר לשנות את זה?"

"גוגל נותנת לך שורה חמישית שאינה מוצגת במודעה, המאפשרת לך להפנות את ההקלקה ל-URL אחר מזה שמוצג במודעה – ובמקרה שלך יוסי, אתה יכול להפנות את המקליקים ישר לפריט שאתה מפרסם".

"ומה עוד אפשר לעשות?"

"מה בדבר בחירת URLS שהם בעלי משמעות גדולה יותר עבור הפריט המפורסם? מדוע שלא תרכוש אפילו כמה מאות URLs אחד לכל פריט ואולי גם אחד לכל תועלת שמייצג כל פריט, בהתחשב בכך שמחירו של URL נמוך מ-10 דולרים לשנה, אין מדובר בהוצאה רצינית. מניסיון שנצבר ראינו שאיכות ה-URL יכולה לשפר ב-15% את איכות המחפש המגיע לדף הנחיתה".

"טוב" אמר יוסי "הבאנו יותר מחפשים איכותיים, אבל איך מגדילים את אחוזי ההתמרה? איך הופכים יותר מחפשים לקונים?"

לפתע חזר הניגון של שושנה או יפה לאוזני והפעם ידעתי מדוע.

"יוסי, האם אתה זוכר את הימים שתיבת הדואר הייתה מלאה במכתבי מכירות? כולם ניסו למכור לך מוצרים בעזרת מכתב "משכנע" שנשלח בדואר הצבי (או דואר הצב לפי משנת אחרים). האמת שהמצב באמת לא השתנה. השינוי הגדול הוא שאתה, בתור הקונה האפשרי, יכול בעזרת ADWORD לבחור לעצמך את המכתבים שתקבל".

"האמת שאני עדיין מקבל בדואר הצב יותר מעטפות מאשר התיבה יכולה להכיל" גיחך יוסי "וחלק מהם באמת זבל אמיתי - לפעמים אינני מאמין שאכן יש אפילו אדם אחד שיקנה כתוצאה של קבלת מכתב שכזה"

"מבחינה זו דף הנחיתה הוא שווה ערך לדף המכתב, אך אין זה שיווין אמיתי – מבחינה טכנית דף הנייר מוגבל בשטחו. דף הרשת הוא אינסופי באורכו. הוא מאפשר למפרסם להגיש את תוכנם של מכתבי נייר רבים ללא תוספת מחיר".

"ולפי דעתך מה עושה מכתב מכירות ישיר למכתב מוכר מצליח?"

"האמת יוסי שאת דעותיי אימצתי מאילנות גדולים, כדייויד אוגילבי, בוב סטון, פרופסור רודולף פלש, ואולי הגדול מכולם קלוד הופקינס. במשך השנים מצאתי שהליכה קפדנית בעקרונות שהם היתוו, עזרה לי בכתיבת מכתבי שיווק ישיר שנשאו פירות נאים, והיום אני מוצא את אותם כללים עובדים בכתיבת תוכן למכירה באתרים:

א. ראשית הגדר את המצב או הבעיה שאתה מציע לפתור.

ב. הסבר את השינוי במצב הקיים והגדר את גודל השינוי המצופה.

ג. הסבר איך יתבצע השינוי.

ד. הבה דוגמאות של הצלחות קודמות בנושא.

ה. הצג את עצמך.

ו. תן הזדמנות ללקוח לקנות.

ז. חזור בקפדנות על התהליך במילים אחרות.

ח. שמור על גישה ישירה אישית ובלתי מתנשאת לאורך התהליך.

ט. פצה את המתעניין על הקדשת הזמן ובדיקת האפשרות גם אם הוא לא הפך להיות קונה.

י. בקש רשות להמשיך בקשר אישי.

יוסי ג. גמר לרשום את עשרת הסעיפים במחברתו, אסף את הרשימות מהשולחן והכניסם לתיקו ושאל "ואתה בטוח שאם אעשה את הדברים האלו ADWORDS לא יהיה יקר יותר?".

"יוסי, אני חושב שדבר אינו בטוח בחיינו, מלבד הביטחון שאם לא ננסה גם לא נעשה. אבל אני מאמין שאם תתחיל לנסות התוצאות יכולת להיות הרבה יותר טובות מאשר הן עכשיו".

יוסי עזב את החדר ושוב שמעתי את קולה של הזמרת המסתורית שרה את מילות השיר "הכול עובר חביבי ....", שושנה? יפה? החלטתי כי אכן זו יפה, אבל מאין באים הקולות? האם אני צריך ללכת לרופא? ואיזה?

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרק הקודם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: