יומן מסע: כשהוליווד פגשה את בומביי

היעד: לראות את ה-offshore בעיניים ● יהודה קונפורטס יצא למסע בעקבות מרכזי ההיי-טק של נס טכנולוגיות בהודו הרחוקה ● והיום: פרויקט עתיר ידע עם הפורטל ההוליוודי הגדול בעולם לעסקי הבידור ושימור עובדי IT נוסח הודו
יהודה קונפורטס |

offshore, מיקור חוץ, מהפכת ההיי-טק בהודו - כל אלו מושגים שמלווים אותנו מזה כמה שנים. לרבים מאיתנו נראים מושגים אלו קצת ערטילאיים. יצאנו לבדוק ולראות מה עומד מאחורי המושג offshore, במיוחד כאשר מדובר בחברה כמו נס טכנולוגיות - חברה גלובלית שמרכזה בתל אביב, חובקת עסקים מעבר לים ומבססת את מנועי הצמיחה שלה בין היתר על הפעילות בהודו.

אם גלשתם באחרונה לאחד האתרים של הוליווד קום מדיה, אחת מהזרועות היותר מפורסמים של אימפריית הוליווד, וחיפשתם חדשות, מידע ושירותי כרטיסים בענפי הבידור והמדיה, מן הסתם לא ידעתם שאת הטכנולוגיה שמאחורי המנועים המפעילים את האתרים האלו פיתח צוות קטן של מפתחים, עובדי מרכז הפיתוח של נס בעיר בומביי שבהודו.

לפני יותר משנה זכתה נס באחד מחוזי ה-offshore היותר "סקסיים" שלה, במסגרת פעילותה ההולכת ומתרחבת להגדלת עסקי ה-offshore בענף ה-IT - אחד התחומים היותר חמים כיום בהודו. החוזה של נס הוא עם חברת הוליווד מדיה, שהיא בעלת רשת ענקית של עסקי מדיה, חדשות ומידע על כרטיסים לענפי הבידור, על בסיס נסיון עשיר של פיתוח בסיסי נתונים מקיפים שאספה במשך השנים, הכוללים מידע מגוון על כל תחומי הבידור בהוליווד, שותפויות אסטרטגיות ותוכן ייחודי. עסקי הנתונים של חברה זו כוללים את האתרים סינסה סורס, איוונט סורס, כאשר על עסקי הכרטיסים של החברה נמנים ברודווי.קום ומספר 1-800 להזמנת כרטיסים מכל מקום בעולם ולכל מקום בעולם.

צוות של 35 איש, הפועל באחד משני מרכזי הפיתוח של נס טכנולוגיות בבומביי, מבצע את כל עבודות הפיתוח והתחזוקה של פלטפורמות המיחשוב הענקיות הדרושות לתחזוקת האתרים של הוליווד, כמו עדכונם המיידי והפצתם בכל העולם.

שאשי בהרגאבה, סגן נשיא קבוצת השירותים האסטרטגיים המנוהלים של נס (NESS MSS) ומנהל מרכז ה-offshore בבומביי, המארח אותנו בביקור במרכז של נס בבומביי, מספר כי הקשר עם הוליווד החל לפני למעלה משנה, בפרויקט קטן שהם קיבלו מהחברה שמרכזה בארצות הברית. הפרויקט שבוצע בהצלחה רבה הביא עמו את החוזה ארוך הטווח של נס עם חברת המדיה המפורסמת של עיר הסרטים.

בנוסף לעבודות פיתוח ותחזוקה, מבצעים עובדי מרכז הפיתוח בבומביי עבודות שילוב. בין היתר מטפל הצוות באגירת מידע בכל מה שקשור לקרדיטים הקשורים לכל היצירות, השחקנים, העובדים והאנשים שמאחורי הסרטים. בכך מסייע צוות הפיתוח להפוך את המגה האתר של הוליווד לפורטל המעודכן בעולם של כל העוסקים בענף הבידור והשואו ביזנס ברחבי הגלובוס. "אנו מבינים שענף הבידור והמדיה דורש חדשנות שוטפת תוך התמודדות עם אילוצי עלויות. ה-offshore של נס, יחד עם הנסיון שלנו, מהווים צירוף רב עוצמה שהוכיח את עצמו. השיתוף שלנו איתם איפשר להוליווד מדיה לנכס לעצמה יתרונות בלעדיים בתחומי טכנולוגיות המידע ושילוב מערכות", אמר בהרגאבה.

פרויקט הפיתוח עבור הוליווד הוא אחד מתוך שמונה פרויקטים המבוצעים במרכז הוותיק של נס בבומביי. המרכז הוקם לפני מספר שנים וכיום מעסיק כ-350 איש בתחומי פיתוח מגוונים. קבוצת השירותים האסטרגים המנוהלים של נס מפעילה מרכז offshore נוסף בבנגלור, ובסך בכל יש לקבוצה הזו כשלושים מעבדות העוסקות בפיתוח בשיטת ה-offshore עבור חברות שונות. כמו כן מפעילה נס עוד שלושה מרכזי פיתוח בהיידראבאד, פונה וצ'נאי וכן מרכז נוסף בעיר בומביי, שנחנך לפני מספר שבועות ומשרת לקוחות בריטיים של נס.

מרכזי הפיתוח של נס מבצעים פיתוחים שונים - הן עבור חברות תוכנה והן עבור יחידות מיחשוב בארגונים שונים, בעיקר בארצות הברית ואירופה. כאן ניתן לראות ולהבין ממקור ראשון את המשמעות של המושג גלובליות, שהוא אחד מהעוגנים של נס טכנולוגיות כיום. פרויקטי הפיתוח המבוצעים במרכזים אלו וצומחים בקצב מהיר, הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של נס.

בשיחה איתנו, סיפר מנהל כוח האדם של המרכז הראשון בבומביי, סאנג'יי מיטרה, כיצד מגייסים את העובדים. הם כולם בשנות ה-20 לחייהם ורובם מגיעים לעבוד מיד לאחר סיום לימודיהם במכללות שאזור בומביי. לאחר תהליך הגיוס הראשוני, עוברים העובדים תהליך הדרכה ממוקד ומרוכז, שעיקרו הקניית ערכי הארגון, החדרת רוח החברה והנעת המוטיבציה בקרב כל מי שמתחיל לעבוד. בנוסף נחשפים העובדים לארגונים השונים איתם הם אמורים לעבוד ולהכיר את התרבות הארגונית.

מיטרה מרחיב את הדיבור על תופעה ייחודית בהודו - קשר ישיר עם הורי העובדים, נשותיהם, ילדיהם ואפילו חבריהם. "זהו קשר שוטף שבא לידי ביטוי במספר רב יחסית של אירועים שהחברה מקפידה לקיים - הן במסגרת עידוד המצוינות והענקת פרסים לעובדים שעמדו ביעדים, בימי כייף וכמובן בכל חגיגות והשמחות של העובדים והילדים. טיפוח הקשר עם העובדים הוא פרויקט שלם שאנו מקפידים עליו ורואים בו חלק בלתי נפרד מתרבות ההיי-טק שצומחת כאן, בהודו. היא נובעת מאהבת האנשים ומתוך אמונה שעובד שמקבל יחס אישי, הוא עובד טוב יותר ויעיל יותר", אומר מיטרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.