יומן מסע: כשהוליווד פגשה את בומביי
offshore, מיקור חוץ, מהפכת ההיי-טק בהודו - כל אלו מושגים שמלווים אותנו מזה כמה שנים. לרבים מאיתנו נראים מושגים אלו קצת ערטילאיים. יצאנו לבדוק ולראות מה עומד מאחורי המושג offshore, במיוחד כאשר מדובר בחברה כמו נס טכנולוגיות - חברה גלובלית שמרכזה בתל אביב, חובקת עסקים מעבר לים ומבססת את מנועי הצמיחה שלה בין היתר על הפעילות בהודו.
אם גלשתם באחרונה לאחד האתרים של הוליווד קום מדיה, אחת מהזרועות היותר מפורסמים של אימפריית הוליווד, וחיפשתם חדשות, מידע ושירותי כרטיסים בענפי הבידור והמדיה, מן הסתם לא ידעתם שאת הטכנולוגיה שמאחורי המנועים המפעילים את האתרים האלו פיתח צוות קטן של מפתחים, עובדי מרכז הפיתוח של נס בעיר בומביי שבהודו.
לפני יותר משנה זכתה נס באחד מחוזי ה-offshore היותר "סקסיים" שלה, במסגרת פעילותה ההולכת ומתרחבת להגדלת עסקי ה-offshore בענף ה-IT - אחד התחומים היותר חמים כיום בהודו. החוזה של נס הוא עם חברת הוליווד מדיה, שהיא בעלת רשת ענקית של עסקי מדיה, חדשות ומידע על כרטיסים לענפי הבידור, על בסיס נסיון עשיר של פיתוח בסיסי נתונים מקיפים שאספה במשך השנים, הכוללים מידע מגוון על כל תחומי הבידור בהוליווד, שותפויות אסטרטגיות ותוכן ייחודי. עסקי הנתונים של חברה זו כוללים את האתרים סינסה סורס, איוונט סורס, כאשר על עסקי הכרטיסים של החברה נמנים ברודווי.קום ומספר 1-800 להזמנת כרטיסים מכל מקום בעולם ולכל מקום בעולם.
צוות של 35 איש, הפועל באחד משני מרכזי הפיתוח של נס טכנולוגיות בבומביי, מבצע את כל עבודות הפיתוח והתחזוקה של פלטפורמות המיחשוב הענקיות הדרושות לתחזוקת האתרים של הוליווד, כמו עדכונם המיידי והפצתם בכל העולם.
שאשי בהרגאבה, סגן נשיא קבוצת השירותים האסטרטגיים המנוהלים של נס (NESS MSS) ומנהל מרכז ה-offshore בבומביי, המארח אותנו בביקור במרכז של נס בבומביי, מספר כי הקשר עם הוליווד החל לפני למעלה משנה, בפרויקט קטן שהם קיבלו מהחברה שמרכזה בארצות הברית. הפרויקט שבוצע בהצלחה רבה הביא עמו את החוזה ארוך הטווח של נס עם חברת המדיה המפורסמת של עיר הסרטים.
בנוסף לעבודות פיתוח ותחזוקה, מבצעים עובדי מרכז הפיתוח בבומביי עבודות שילוב. בין היתר מטפל הצוות באגירת מידע בכל מה שקשור לקרדיטים הקשורים לכל היצירות, השחקנים, העובדים והאנשים שמאחורי הסרטים. בכך מסייע צוות הפיתוח להפוך את המגה האתר של הוליווד לפורטל המעודכן בעולם של כל העוסקים בענף הבידור והשואו ביזנס ברחבי הגלובוס. "אנו מבינים שענף הבידור והמדיה דורש חדשנות שוטפת תוך התמודדות עם אילוצי עלויות. ה-offshore של נס, יחד עם הנסיון שלנו, מהווים צירוף רב עוצמה שהוכיח את עצמו. השיתוף שלנו איתם איפשר להוליווד מדיה לנכס לעצמה יתרונות בלעדיים בתחומי טכנולוגיות המידע ושילוב מערכות", אמר בהרגאבה.
פרויקט הפיתוח עבור הוליווד הוא אחד מתוך שמונה פרויקטים המבוצעים במרכז הוותיק של נס בבומביי. המרכז הוקם לפני מספר שנים וכיום מעסיק כ-350 איש בתחומי פיתוח מגוונים. קבוצת השירותים האסטרגים המנוהלים של נס מפעילה מרכז offshore נוסף בבנגלור, ובסך בכל יש לקבוצה הזו כשלושים מעבדות העוסקות בפיתוח בשיטת ה-offshore עבור חברות שונות. כמו כן מפעילה נס עוד שלושה מרכזי פיתוח בהיידראבאד, פונה וצ'נאי וכן מרכז נוסף בעיר בומביי, שנחנך לפני מספר שבועות ומשרת לקוחות בריטיים של נס.
מרכזי הפיתוח של נס מבצעים פיתוחים שונים - הן עבור חברות תוכנה והן עבור יחידות מיחשוב בארגונים שונים, בעיקר בארצות הברית ואירופה. כאן ניתן לראות ולהבין ממקור ראשון את המשמעות של המושג גלובליות, שהוא אחד מהעוגנים של נס טכנולוגיות כיום. פרויקטי הפיתוח המבוצעים במרכזים אלו וצומחים בקצב מהיר, הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של נס.
בשיחה איתנו, סיפר מנהל כוח האדם של המרכז הראשון בבומביי, סאנג'יי מיטרה, כיצד מגייסים את העובדים. הם כולם בשנות ה-20 לחייהם ורובם מגיעים לעבוד מיד לאחר סיום לימודיהם במכללות שאזור בומביי. לאחר תהליך הגיוס הראשוני, עוברים העובדים תהליך הדרכה ממוקד ומרוכז, שעיקרו הקניית ערכי הארגון, החדרת רוח החברה והנעת המוטיבציה בקרב כל מי שמתחיל לעבוד. בנוסף נחשפים העובדים לארגונים השונים איתם הם אמורים לעבוד ולהכיר את התרבות הארגונית.
מיטרה מרחיב את הדיבור על תופעה ייחודית בהודו - קשר ישיר עם הורי העובדים, נשותיהם, ילדיהם ואפילו חבריהם. "זהו קשר שוטף שבא לידי ביטוי במספר רב יחסית של אירועים שהחברה מקפידה לקיים - הן במסגרת עידוד המצוינות והענקת פרסים לעובדים שעמדו ביעדים, בימי כייף וכמובן בכל חגיגות והשמחות של העובדים והילדים. טיפוח הקשר עם העובדים הוא פרויקט שלם שאנו מקפידים עליו ורואים בו חלק בלתי נפרד מתרבות ההיי-טק שצומחת כאן, בהודו. היא נובעת מאהבת האנשים ומתוך אמונה שעובד שמקבל יחס אישי, הוא עובד טוב יותר ויעיל יותר", אומר מיטרה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
