מביל גייטס ועד נאסראללה

האנשים שעשו את הכותרות של שנת תשס"ו בישראל ובעולם* ביל גייטס הזכיר לנו השנה שאנחנו על המפה (של ה-IT) ונסראללה החזיר לנו את האחווה וגם הזכיר לנו את ה-DRP ● השנה שבה SOA קיבלה קביעות
יהודה קונפורטס |

שנת תשס"ו שמסתיימת לה בימים אלו, החלה את דרכה על גלי האופטימיות שליוו את סוף השנה הקודמת, תשס"ה. היציאה מהמיתון, ניצוצות ראשונים של בועה במהדורה מיוחדת, והרבה מאוד תקווה בלב. זו הייתה שנה שהחלה עם ביקורו ההיסטורי של ביל גייטס, במוצאי שמחת תורה, ביקור ראשון מאז שהחברה נוסדה ומאז שהוא החל בה את פעילותו, כמו גם ביקור אחרון בתפקידו זה. חצי שנה לאחר ביקור הבזק, בן 24 השעות, הודיע גייטס כי החליט לפרוש מתפקידו במיקרוסופט כדי להקדיש יותר זמן לתרומה לקהילה ולפעילות חברתית.

זו הייתה שנה שבה טייקוני היי-טק, ישראלים וזרים, נפרדו מכיסאותיהם - ולא תמיד בכבוד רב. בסוף שנת תשס"ו מחפש ה-FBI אחר קובי אלכסנדר, יו"ר קומברס, שהוגדר כמבוקש, בעקבות פרשת ההסתבכות שלו עם הדיווח על אופציות לבכירי החברה בניגוד לנוהלי הבורסה האמריקנית. אלכסנדר אינו לבד. שני מנהלים בולטים פרשו בנסיבות דומות: אמנון לנדן, יו"ר מרקורי - אחת מחברות ההיי-טק הישראליות הבולטות בחו"ל, ודב מורן, מנכ"ל אם סיסטמס. בשלהי תשס"ו נעלמו שתי החברות הללו כישויות עצמאיות. מרקורי נמכרה ל-HP ואילו אם סיסטמס נמכרה לסנדיסק.

ברמה הגלובלית, סקוט מק'נילי פרש מתפקידו כיו"ר סאן, וברמה המקומית - נפרדה HP ישראל ממנכ"לה הקודם, גיל רוזנפלד, בצלילים צורמים. ממש עם סיום השנה הצליחה למנות מנכ"ל אחר במקומו - שחקן רכש בולט של המתחרה, יבמ - יהושע בקולה. בסיום השנה העברית יצטרכו גם מנהלי HP העולמית כנראה לעמוד בפני חוקרים, כדי להסביר את פרשת ההאזנות שצצה לה לפתע.

זו גם הייתה שנה שבה שמענו על השקעות למכביר בישראל. החל מחברת אינטל, שהניחה את אבן הפינה למפעל הנוסף בקריית גת, ושמרה על עובדיה למרות חרב הקיצוצים שהונפה בכל העולם; יבמ הקימה מרכז מו"פ שלישי בארץ; מיקרוסופט, EMC ואורקל גם הן הקימו מרכזי מו"פ; חברות ישראליות נרכשו במסגרת בולמוס קניות והיו עוד מיזוגים.

זו השנה שבה מטריקס מקבוצת פורמולה, חצתה את קו המיליארד והצטרפה ל"מועדון המיליארדרים" בענף ה-IT, בו היו חברות כבר נס ומלם-תים. שלוש החברות הללו מגלגלות מחזור של יותר משלושה מיליארד שקלים, מתוך סך של חמישה מיליארד שקלים, שמגלגל כל הענף. סכום זה קורץ כנראה גם ליזמים ולספקולנטים, שעיקר התמחותם הוא בשוק ההון, אבל יש להם זיקה ל-IT. אחד מהם הוא איש העסקים החרדי שלמה אייזנברג, שהצליח להשלים כמעט את מיזוג מלם-תים גם כשהיה מאחורי הסורגים. היעד שלו: להיות מספר אחד בשוק - לעבור את נס. זה גם היעד של מטריקס, וגם של אלי רייפמן, יו"ר אמבלייז, שרכש בימים אלה את קבוצת פורמולה מידי האחים דני וגדי גולדשטיין. מתממשת התחזית האנליסטים לגבי מגמת הקונסולידציה בענף, וברור שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

ברמה הטכנולוגית, זו הייתה שנה של המשך מינוף ה-ERP, חיזוק התחרות בשוק ה-CRM, עם כניסתן הרשמית של שתי שחקניות חיזוק: חברת Salesforce.com עם ה-CRM לפי דרישה, ורכישתה של חברת אפקט על ידי מטריקס. אפקט מסייעת למיקרוסופט להטמיע את מערכת ה-CRM שלה, שמתחרה ישירות בכל המערכות הקיימות.

בשנה זו פרצה לה הארכיטקטורה מוכוונת השירותים, ה-SOA - בגדול, והיום היא כבר חלק מכל פעילות ארגונית של ה-IT בארגונים הגדולים. זה לא באזוורד, אלא תפיסה ניהולית טכנולוגית, שבאה מתוך השטח.

רוב החברות הגדולות הפועלות בישראל קיימו את הכנסים השנתיים שלהם, כאשר מיקרוסופט ערכה את TechEd באילת, ויתר החברות קיימו כנסים לא פחות מפוארים ומוצלחים באזור גוש דן.

הקיץ שסימל את החלק האחרון של שנה עברית זו היה קיץ שחור - מלא פיח, אש ודם. זה הקיץ שבו הועמדו שוב במבחן מערכות הגיבוי, האחסון והשחזור - של ארגונים ועסקים. "מזל" היא מילת המפתח, ששיחקה כאן מעל לראשם של רבים, שכן חלק גדול מהעסקים והרשויות נתפסו "עם המכנסיים למטה". עכשיו מקימים ועדות ועושים תחקירים - מה צריך לשפר ומיד. הלקחים הללו ילוו אותנו גם במהלך השנה הבאה.

סיכומים כלכליים ראשוניים מראים, כי ענף ה-IT צלח בשלום את המלחמה, וכמו כל העסקים - הוא רואה בה אירוע חולף. כך גם התייחסו לנושא מרבית המשקיעים הזרים - שלא הדידו את רגליהם מישראל, ודווקא בעיצומה של המלחמה רכשו וביצעו כאן השקעות.

המלחמה המתוקשבת

כן, והייתה זו המלחמה שבה התגלתה העבודה מרחוק, עבור אותם פליטים ונפגעי הטילים בצפון שנאלצו לנדוד דרומה והמשיכו לעבוד - עד כמה שניתן. זו הייתה המלחמה שהתיקשוב אפשר בה לאלפי יושבי המקלטים ליצור קשר עם העולם החיצון בזכות התקשורת והאינטרנט, וזו גם המלחמה הראשונה שבה התיקשוב הוכיח את עצמו ברמה המבצעית, במלחמה נגד נאסראללה.

ערב ראש השנה תשס"ז, ישראל חוזרת לעצמה, בין חופשות קיץ להפוגת החגים, כאשר הכל מוכן להסתערות על הרבעון האחרון של 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".