המהפכות של 2006
מלחמת עולם שלישית לא תפרוץ בגלל דבריו המטופשים של האפיפיור על האיסלאם, למרות סערת הרגשות כרגע. מלחמת העולם האמיתית פרצה לה בשקט בסוף השבוע כשמיקרוסופט החליטה להיכנס ראש בראש באפל ולהיכנס לשוק הנגנים והמוסיקה. וכשמיקרוסופט עושה זאת, היא עושה זאת עם הרבה מאוד רעשים וצרורות, כך שלא יהיה אחד בעולם שלא יידע על המלחמה החדשה. מבחינה תקשורתית ניצלה מיקרוסופט אירוע תקשורתי אחר שעשתה בסיאטל בשבוע שעבר - הכרזה על עכברים חדשים, משהו שלא ממש כדאי להתעכב עליו במדור זה - ודאגה לשחרר את הידיעה על הנגנים בסוף השבוע.
המילה האחרונה בנושא הזה עדיין לא נאמרה. מול מיקרוסופט לא עומדת רק אפל, אלא גם סנדיסק, והתוצאות של תחרות זו עוד יהדהדו בחודשים הקרובים. אבל זו לא המהפכה היחידה שמיקרוסופט הולכת להביא לעולמנו בשנה הבאה - העברית והקלנדרית גם יחד. השנה העברית החדשה ושנת 2007 כולה תהיה ללא ספק שנת הויסטה. חמש שנים לאחר המעבר ל-XP וכמעט עשור לאחר ההכרזה על מערכת ההפעלה המיתולוגית חלונות 95, נראה שמיקרוסופט עומדת לעשות זאת שוב.
על ויסטה נכתבו הררים של הערכות, הקדמות, נשפכו אינסוף לו"זים להשקה והיו כמובן גם לא מעט דחיות. החלפת מערכת הפעלה היא ללא ספק אירוע מכונן בחייה של כל חברה שמפתחת תוכנות, ובוודאי אצל המשתמשים. בעת המעבר לחלונות 95 ו-XP חוו הארגונים לא מעט חוויות קשות, שנבעו מאלף ואחת בעיות תאימות שבחלקן מיקרוסופט הייתה אחראית להן ובחלקן כמובן שלא. למרות כל הניסיונות שנעשים ברמה השיווקית להשוות לאירוע הזה מימד דומה להכרזות הקודמות, הרי שברור שמדובר בסוג אחר של מהפכה. ההמונים מצפים לכך בציפרוניים כסוסות ואין מעטה סודיות לגבי אופי מערכת ההפעלה או מועד שחרורה.
ב-10 השנים האחרונות, לא רק מיקרוסופט השתנתה, אלא גם העולם הארגוני והשוק הביתי. המערכות הרבה יותר יציבות ומהירות וגודל הזיכרון ותאימות לאפליקציות הם דברים מובנים מאליהם, שלא יעלה על הדעת לצאת איתם לשוק לפני שנבדקו שוב ושוב. זו גם הסיבה שמיקרוסופט ישראל טרחה אתמול (א') לכנס את העיתונאים - לא על מנת להציג בפניהם את הגרסה העברית המלאה של ויסטה (שעדיין לא הושלמה), אלא כדי לספר שעוד מעט יושלמו כל ההכנות שמהותן בדיקות תאימות מכל הסוגים לכל הרוחב והאורך של מערכת ההפעלה ליישומים, לאפליקציות ולכל מה שיש לנו על המחשב.
בישראל, יש לציין, נעשה מהלך מיוחד, שככול הידוע לא קיים בשום מקום בעולם: מיקרוסופט, יחד עם שותפיה העסקיים HP ואינטל, הקימה מעבדת תאימות שתפקידה לסרוק את כל המערכות הקיימות היום, לבדוק באגים ולתקנם עוד בטרם הארגון החליט האם לשדרג או לא. זוהי, אם תרצו, הפקת הלקחים המרכזית שהיתה מאז ההכרזות הקודמות.
כאשר ארגון בוחן האם כדאי לו להחליף מערכת הפעלה, אחד הפקטורים החשובים הוא התאימות. בפעמים הקודמות, התמונה לא היתה בהירה לחלוטין וגם לא היו את כל הכלים שיבטיחו תאימות. כיום, במאה ה-21, מיקרוסופט - שנלחמת על מעמדה בשוק הארגוני - לא יכולה להרשות לעצמה להופיע עם מערכת הפעלה שאפילו יישום זניח לא יעבוד בה כמו שצריך.
22 בתי תוכנה ומאות שרתים ומחשבים בשוק הארגוני השתתפו בפיילוט הענק הזה, ועדיין אי אפשר יהיה להבטיח תאימות מלאה. יש מספיק ישומי צד ג' ואפליקציות של חברות מתחרות שמיקרוסופט לא קשורה איתן, שהאחריות על התאימות היא על אותן חברות ואף אחד לא יכול לערוב שתהיה מלאה.
בעשור האחרון מיקרוסופט נכנסה לתחומים כמו ERP ,CRM ו-BI - שלא היתה בהם בשנים קודמות. האם רמת התאימות תהיה שווה ליישומים מבית היוצר של רדמונד, בדומה ליישומים מתחרים? שאלה קשה שאין עליה כרגע תשובה ברורה.
וכמובן, המבחן העיקרי יהיה נושא האבטחה. על פי דברי מיקרוסופט, הסיבה העיקרית לדחיות הרבות היא ההנחיה של יושב הראש גייטס לאבטח פרטנית כל רכיב ורכיב במערכת ולא לסמוך על אף צד שלישי. זו גם הסיבה לחגיגה נוספת שתהיה ב-2007: הכרזת סל המוצרים של מיקרוסופט שיתחרה בענקי אבטחת המידע.
כמו בכל החדרת מערכת הפעלה, גם כאן, עומד בפני אנשי השיווק של מיקרוסופט אתגר לא קטן: קצב ההחדרה והטמעה לשוק. עדי אייל, מנהל השיווק של מיקרוסופט, אמר במסיבת העיתונאים כי מערכת ה-XP הגיעה לאחוז חדירה של 80% אחרי חמש שנים. הציפייה היא שהקצב כעת יהיה מהיר יותר, כי תהליכי ההטמעה הם קלים יותר ואוטומטיים יותר, אבל קצב של 15-20% בשנה הוא ללא ספק קצב שאפתני, בגדר יעד מכירתי שמעניין יהיה לראות כיצד יתפוס בישראל. אחד הזרזים לקצב המהיר היא ללא ספק מדיניות הרישוי של מיקרוסופט, שהשתנתה מאוד בחמש השנים האחרונות. 80% מהארגונים הגדולים בישראל קשורים עם מיקרוסופט בהסכמי רישוי כאלו או אחרים. החדרת מערכת ההפעלה החדשה לארגונים אלו, תהיה מן הסתם המטרה הראשונה, שבה מיקרוסופט תשקיע את מירב מאמציה החל מנובמבר הקרוב, עת תושק הגרסה הארגונית באופן רשמי.
ויש עוד הבדל גדול בין ההכרזות של 95 ותחילת שנות ה-2000: אז ביל גייטס היה היו"ר, האיש מספר אחת שסביבו נעשה הכל. בעת הכרזת ויסטה, תהיה מיקרוסופט חברה אחרת - שהיו"ר שלה יהיה בדרך לפנסיה, עם מנכ"ל דינמי ואג'נדה אחרת לחלוטין מזו שהיתה לפני עשור.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
