יום לפני פקיעה: ת"א תחפש כיוון על רקע אי הוודאות
בעוד כשעתיים תפתח הבורסה התל אביבית, כשמסתמן בפתח יום תנודתי נוסף ללא כיוון ברור. מחר, הפקיעה של אופציות המעו"ף לחודש נובמבר. כמו כן, הקרב במחנה הליכוד רק הולך ומתעצם, אי הוודאות הפוליטית לגבי עתידה של ישראל הובילה אתמול להורדת ההמלצה מכיוונו של בנק ההשקעות UBS, דבר שלא מקל על השוק. וגם הדולר מתחזק וחוצה שיאים.
מדד ת"א 25 יפתח ברמת 753.08 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 762.67 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יפתח ברמת 394.12 נקודות.
חברת האחזקות כור תעשיות מדווחת הבוקר על שיפור בתוצאות שלה ברבעון השלישי. יונתן קולבר, מנכ"ל כור תעשיות, מסר כי "הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-67 מיליון שקל, המהווים צמיחה של 230% לעומת הרבעון המקביל אשתקד הרווח הנקי למחצית הראשונה הסתכם בכ- 176 מיליון שקל - צמיחה של 55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד".
ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי יש הישג להנהלת רשת שופרסל, ההנהלה הצליחה לקבל את הסכמת הוועד לפיטורי יותר מ-350 עובדים של הרשת, מניות שופרסל צפויות להגיב.
מניות אודיוקודס יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי של 4.67% זאת לאחר שאתמול ירדו ב-3.3% באחד העם וב-8.4% בוול סטריט. בבית ההשקעות האמריקני - סיטיגרופ הורידו את המלצתם למניית החברה ל"החזק", עקב מה שהם מכנים כ"התדרדרות בנתוני היסוד". השקות מוצרים מתחרים, בין היתר על ידי חברת סונוס, מגבירות את החשש בשוק לירידה בהכנסות החברה. בנוסף הם ציינו כי ההנהלה חוזה ששוק שיחות ה-VOIP יעבור בהדרגה לתחום שאיננו בליבת עסקיה של אודיוקודס (GW).
מניות כיל ימשיכו גם היום לרכז עניין רב, זאת לאחר שאתמול פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון החולף ומניותיה חתמו לבסוף בירידה של 0.24% תוך מחזור ער מהרגיל של 124 מיליון שקל. אתמול, דיווחה החברה על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים. הרווח הנקי קפץ ב-132.5% ל-144 מיליון דולר. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (TEVA) יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' חיובי של 2.54% זאת לאחר שאמש חתמו מניות החברה בוול סטריט בעליה של 3.17% לרמה של 41.98 דולר, זאת למרות שבית המשפט בארה"ב דחה אתמול את עירעורה של טבע בנוגע לתרופת ה-Accupril לטיפול בלחץ דם גבוה.
מדובר בעירעור להחלטה מחודש מרץ 2005, עת קיבל בית המשפט את טענתה של יצרנית התרופות פייזר כי לה זכויות בלעדיות לתרופה. עם זאת, החלטתו של בית המשפט היתה צפויה בשווקים וכן טבע אינה משווקת את התרופה מזה כחצי שנה. מניות החברה עלו אתמול באחד העם ב-1.9% לשיא חדש.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
