יום לפני פקיעה: ת"א תחפש כיוון על רקע אי הוודאות
בעוד כשעתיים תפתח הבורסה התל אביבית, כשמסתמן בפתח יום תנודתי נוסף ללא כיוון ברור. מחר, הפקיעה של אופציות המעו"ף לחודש נובמבר. כמו כן, הקרב במחנה הליכוד רק הולך ומתעצם, אי הוודאות הפוליטית לגבי עתידה של ישראל הובילה אתמול להורדת ההמלצה מכיוונו של בנק ההשקעות UBS, דבר שלא מקל על השוק. וגם הדולר מתחזק וחוצה שיאים.
מדד ת"א 25 יפתח ברמת 753.08 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 762.67 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יפתח ברמת 394.12 נקודות.
חברת האחזקות כור תעשיות מדווחת הבוקר על שיפור בתוצאות שלה ברבעון השלישי. יונתן קולבר, מנכ"ל כור תעשיות, מסר כי "הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-67 מיליון שקל, המהווים צמיחה של 230% לעומת הרבעון המקביל אשתקד הרווח הנקי למחצית הראשונה הסתכם בכ- 176 מיליון שקל - צמיחה של 55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד".
ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי יש הישג להנהלת רשת שופרסל, ההנהלה הצליחה לקבל את הסכמת הוועד לפיטורי יותר מ-350 עובדים של הרשת, מניות שופרסל צפויות להגיב.
מניות אודיוקודס יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי של 4.67% זאת לאחר שאתמול ירדו ב-3.3% באחד העם וב-8.4% בוול סטריט. בבית ההשקעות האמריקני - סיטיגרופ הורידו את המלצתם למניית החברה ל"החזק", עקב מה שהם מכנים כ"התדרדרות בנתוני היסוד". השקות מוצרים מתחרים, בין היתר על ידי חברת סונוס, מגבירות את החשש בשוק לירידה בהכנסות החברה. בנוסף הם ציינו כי ההנהלה חוזה ששוק שיחות ה-VOIP יעבור בהדרגה לתחום שאיננו בליבת עסקיה של אודיוקודס (GW).
מניות כיל ימשיכו גם היום לרכז עניין רב, זאת לאחר שאתמול פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון החולף ומניותיה חתמו לבסוף בירידה של 0.24% תוך מחזור ער מהרגיל של 124 מיליון שקל. אתמול, דיווחה החברה על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים. הרווח הנקי קפץ ב-132.5% ל-144 מיליון דולר. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (TEVA) יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' חיובי של 2.54% זאת לאחר שאמש חתמו מניות החברה בוול סטריט בעליה של 3.17% לרמה של 41.98 דולר, זאת למרות שבית המשפט בארה"ב דחה אתמול את עירעורה של טבע בנוגע לתרופת ה-Accupril לטיפול בלחץ דם גבוה.
מדובר בעירעור להחלטה מחודש מרץ 2005, עת קיבל בית המשפט את טענתה של יצרנית התרופות פייזר כי לה זכויות בלעדיות לתרופה. עם זאת, החלטתו של בית המשפט היתה צפויה בשווקים וכן טבע אינה משווקת את התרופה מזה כחצי שנה. מניות החברה עלו אתמול באחד העם ב-1.9% לשיא חדש.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
