אסף אלמגור מנכל קבוצת בזן
צילום: באדיבות קבוצת בזן
דוחות

בזן: מרווחי הזיקוק המשיכו לרדת - עברה להפסד של 15 מיליון דולר

קבוצת הזיקוק והפטרוכימיה המשיכה לסבול ממרווחי הזיקוק שירדו פעם נוספת ל-8.9 דולר לחבית כתוצאה מהתייצבות השוק בעקבות השיא שהביאה עמה מלחמת רוסיה-אוקראינה; ה-EBITDA צנח ב-70% והסתכם ב-70 מיליון דולר
איתן גרסטנפלד | (5)

קבוצת בזן בזן 0.4%  , העוסקת בזיקוק נפט גולמי ובייצור וייצוא מוצרי דלק, המשיכה לסבול מהירידה המתמשכת במרווחי הזיקוק שעמדו ברבעון השלישי על 8.9 דולר לחבית. בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר להפסד של 15 מיליון דולר.


מרווח הזיקוק, ההפרש בין ההכנסות ממכירת סל המוצרים לבין עלויות חומרי הגלם והאנרגיה הנדרשים לייצורם, הוא לרוב הנתון החושב ביותר בחברות בתעשיית הזיקוק והפטרוכימיה. במהלך הרבעון האחרון חלה ירידה נוספת במרווח הזיקוק שעמד על 8.9 דולר לחבית, לעומת 10.3 דולר

ברבעון הקודם ו-17.9 דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בעקבות הירידה המתמשכת במרווחי הזיקוק רשמה החברה מעבר להפסד נקי של 15 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 115 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA המנוטרל של החברה הסתכם ב-70 מיליון דולר,

ירידה של 70% ביחס לכ-233 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה ברבעון עמדו על כ-1.81 מיליארד דולר, קיטון של כ-18% ביחס לכ-2.21 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

משה קפלינסקי, יו"ר קבוצת בזן: "ישראל ממשיכה

להתמודד עם אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שלה. בנוסף להתמשכותה של המלחמה, שכולנו תקווה שתגיע לסופה בקרוב, האתגרים החברתיים והכלכליים צפים ועולים. אני גאה שהקבוצה ממשיכה להוות עוגן יציב ולעמוד במשימה שהציבה לעצמה כבר בתחילת המלחמה, לשמור על הרציפות האנרגטית של

משק האנרגיה. אין לנו את הפריבילגיה להמתין לסיומה של המלחמה, המדינה חייבת כבר כעת לתכנן את משק האנרגיה לטווח הרחוק, ולהבין שהקונספציה של משק דלקים מבוסס ייבוא קרסה לחלוטין. מקבלי ההחלטות בתחום הבטחון והאנרגיה, יחד עם הפקידות המקצועית שלה, חייבים לבחון מחדש

את הנחות העבודה בנושא בית הזיקוק. בזן תמשיך להיות רכיב משמעותי מאוד מבטחונה של המדינה והיכולת לשמור על רציפות אספקת האנרגיה".

אסף אלמגור, מנכ"ל קבוצת בזן: "מגזר הזיקוק ממשיך להוות בסיס יציב לתוצאות הקבוצה. ה-EBITDA המנוטרל המאוחד

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברבעון הסתכם בכ-70 מיליון דולר ובסיכום שלושת הרבעונים הוא עומד על כ-290 מיליון דולר. עם זאת, היחלשות מחיר הברנט, יחד עם השפעת השיפוץ הנרחב שבוצע, הביאו להפסד נקי ברבעון בגובה 15 מיליון דולר שהביא אותנו לרווח נקי מצטבר של 95 מיליון דולר מתחילת השנה. חשוב לציין

שסביבת השוק במגזר הזיקוק הינה יציבה, ולמעשה, חזרה לסביבה נורמטיבית לאחר שנתיים וחצי של סביבת מרווחים גבוהה וחריגה נוכח השפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה. בתקופת הדוח חלה ירידה בסביבת המרווחים, אך מרווחי הסולר והבנזין נותרו ברמה גבוהה ביחס לממוצע הרב שנתי. עפ"י התחזית

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כץ 21/11/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    גם המדינה צריכה להתייעל אחרי טבח נתניהו
  • dw 21/11/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    היא תסתיים ואז צריכת הדסל למטוסים האזרחיים תקפוץ בחזרה לנורמה. כיום רק מעט חברות צעופה קונות סחורה מבזן. ההשפעה פחותה מכיוון שחיל האויר קונה יותר. אחרי שנחזור לשיגרה ימכרו יותר סחורה וירוויחו.
  • 1.
    dw 21/11/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    דוח מאכזב, אין דרך אחרת לראות הפסד של 15M$ :( , אם כי תוהה אם בניטרול עלויות הטיפול הרבעונים הבאים יהיו טובים יותר. מקווה שיתייחסו לכך בשיחת הועידה.
  • dw 21/11/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    ללא עלויות הטיפול דוח הרו"ה היה מאוזן. ב Q1 צפוי טיפול במתקן המידן.
  • אז בעצם צפויים לפחות עוד 2 רבעונים בינוניים מאוד. (ל"ת)
    אבישלום 21/11/2024 12:24
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים