סיכום דוחות קמעונאית המזון - IBI: "ממליצים על טיב טעם ויוחננוף"
"לפי עיבודי IBI לנתוני סטורנקסט, שוק מוצרי הצריכה בישראל הציג עלייה של 2.4% בהיקף המכר הכספי ברבעון השני של השנה (בהשוואה למקביל), זאת על רקע מגמת עליית המחירים", כך כותבת שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות ב-IBI בית השקעות, על רקע דוחות קמעונאיות המזון במשק.
> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
"להערכתנו, עיתוי חג הפסח בהשוואה לתקופה המקבילה העיב על הצמיחה ברבעון. מנגד, אנו מעריכים כי מגמת עליית המחירים, התרחבות בשטחי המסחר של חלק מהחברות ופעילויות נוספות המשיקות לתחום קמעונאות המזון (דוגמת מגזר התעשייה בחברת טיב טעם, פעילויות be ודן דיל ברשת שופרסל וחברת זול סטוק ברשת יוחננוף) תמכו בשורת ההכנסות ברבעון השני של השנה. ובכך, רוב החברות הפועלות בענף הצליחו להציג צמיחה ברבעון השני, חוץ משופרסל שהציגה סטגנציה לאור ירידה בהכנסות מקמעונאות לצד עלייה בפעילות הנדל"ן ו-be. בכל הנוגע לנתוני ה-SSS נרשמה מגמת מעורבת, כאשר ראוי לציין לחיוב את חברת רמי לוי שהציגה את הנתון החזק בענף, להערכתנו לאור עליות המחירים הרוחביות בשוק שתמכו במעבר צרכנים לפורמט הדיסקאונט.
"קמעונאיות המזון רשמו שיפור במרווח הגולמי ברבעון (בהשוואה למקביל), זאת מלבד טיב טעם שהציגה סטגנציה לאור ירידה בתחום התעשייה לצד שיפור בתחום הקמעונאות", מדגישה אחיעז. "עם זאת, התייקרות בשלל תשומות בעיקר בשל העלייה באינפלציה ובשכר המינימום במשק העיבו על הרווחיות התפעולית ברבעון השני. ובכך, ויקטורי, יוחננוף וטיב טעם הציגו ירידה במרווח התפעולי (בהשוואה למקביל), בעוד ששופרסל ורמי לוי רשמו שיפור בשולי הרווח. נציין כי חברת שופרסל הציגה שיפור במרווח התפעולי לאחר שנה של שחיקה משמעותית בתוצאות ורמי לוי רשמה את השיפור על רקע העלייה במרווח הגולמי".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בסה"כ הדוחות לרבעון השני של השנה היו בדומה לציפיות המוקדמות שלנו, כאשר ויקטורי הציגה רווחיות תפעולית נמוכה מהצפי בעוד ששופרסל רשמה שיפור גבוה מהצפוי בפרמטר זה. ההפתעה העיקרית בעונת הדוחות הייתה מצד חברת רמי לוי שדיווחה על טעות מהותית בפרסום תוצאות הרבעון הראשון של השנה לצד הצגת תוצאות חזקות לרבעון השני, כך ששני הרבעונים הראשונים של 2023 מגלמים תנודתיות משמעותית במרווחים שאינה מאפיינת את הסקטור.
אנו סבורים כי רשתות שיווק המזון נמצאות בעיצומה של תקופה מאתגרת הכוללת עלייה ברמת התחרות לצד עלייה ברמות האינפלציה והריביות שמעיבות מחד על ההכנסה הפנויה של הצרכנים ומאידך מכבידות על מבנה ההוצאות. להערכתנו, עליות המחירים בענף וסביבת המאקרו יתמכו בצמצום מסוים של סל הקנייה בסופר ובהתמתנות בסביבת הביקושים הריאלית בהמשך. על אף האתגרים שעומדים על הפרק, עדיין ניתן למצוא הזדמנויות בענף, כאשר אנו ממליצים בהמלצת תשואת יתר על טיב טעם ויוחננוף.
- 1.דני 29/08/2023 09:58הגב לתגובה זומעולה, עדיף לקנות במקומות לא כשרים
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
