ההקלה ביבוא נכנסת לתוקף: פטור מעמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים
משרד הכלכלה והתעשייה מקדם רפורמה להקלת הפעילות המשק במסגרתה יוענק פטור מחובת עמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים, ככל שהדבר נוגע ליצור ויבוא מוצרים המיועדים ליצוא ולמחקר ולפיתוח. עד כה היו מחוייבים מוצרים אלו לעמוד בתנאי התקנית הרשמית ובכך היוו נטל לעסקים. הרפורמה מגיעה לאחר ציון נכשל שניתן למכון התקנים הישראלי, לאחר שנמצא כי עלות היבוא לישראל היתה גבוהה ב-300% מזו הממוצעת ב-OECD
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
המו"פ בישראל הינו מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, והינו בעל תרומה לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הפעילות בתחומים אלו מכוונת ליצירת חידושים טכנולוגים או מוצרים חדשים, ועל כן על פי עמדת המשרד אין לדרוש ממוצרים אלו לעמוד ברגולציה כל עוד הם בהליך שכזה ואינם מיועדים לצריכה. מתוך רציונל זה, הוחלט לפטור את היבוא מכל צורך לעמוד ברגולציה.
הרפורמה תקטין את הבירוקרטיה ותגדיל את הוודאות עבור העסקים, אשר הינה חשובה עבור פעילות בתחום המו"פ שנמצא בתחרות גלובאלית מתמדת. צעד זה מהווה גם הקלה לסטארט-אפים צעירים, שרגולציה מיותרת יכולה להשפיע על פעילותן.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עודף רגולציה וההתנהלות הבירוקרטית מהווה גם שיקול דעת חשוב עבור חברות בעת קביעת מיקום מרכז המו"פ שלהן. לפיכך, ההחלטה למתן פטור יכולה להוות גורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות לבחירת מיקום זה, לרבות העדפת ישראל על פני מדינות אחרות בעולם.
נדבך חשוב לכלכלה הישראלית, נוסף ליבוא, הינו היצוא. בחוק נקבע כי יצור ויבוא של טובין המיועדים ליצוא יהיה גם הוא פטור מתקינה רשמית ולא יחויב יותר לעמוד ברגולציה וזאת מתוך הבנה כי הפעילות מיועדת לשווקים אחרים בהם חלה גרולציה אחרת.
במשרד מציינים כי עד כה יבוא לשם יצוא היה כרוך בהליך של הגשת בקשה לקבל פטור מחוקיות היבוא ובחינה פרטנית של כל בקשה וכן כי המשרד טיפל בממוצע בכ-2500 בקשות כל שנה. מעתה, פרוצדורה זו מתייתרת והאישור יינתן באופן אוטומטי על בסיס הצהרה.
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
כדי ליישם את הפטור, יוצא המשרד בהליך חדש היחייב הגשת הצהרה בלבד עבור אישורים חד פעמיים וללא צורך במסמכים נוספים. עם הגשת ההצהרה יקבל המגיש אישור מידי שיועבר במקביל למכס במטרה לשחרר את הטובין. יבואנים שיבקשו אישור שנתי דרכו יוכלו לשחרר טובין במשך שנה ללא הגשת בקשות פרטניות - יחויבו להגיש תצהיר, כך נמסר מהמשרד.
במקביל, יפעל המשרד בשנה הקרובה לעדכון מערכות המחשוב באופן היאפשר שחרור של מוצרים המיועדים למו"פ, יצוא ויבוא מן המכס באמצעות הגשת הבקשה במערכת בלבד.
- 2.יזם 30/12/2021 11:14הגב לתגובה זולעסקים קטנים בתכנון ופיתוח זה משמעותי ביותר, הביורוקרטיה והסיאוב במדינה בלתי נסבלים, אם בטאייוון לוקח לי לקבל פריט מיובא בתוך יומיים עד לעסק, בישראל זה יכול לקחת 3 שבועות, מדינת חלם. לא היי טק, הכול בלוף כאן. בקצב הזה אני עלול להצביע עוד בנט למרות שהייתי מתנגד נמרץ ביותר בלשון המעטה.
- 1.לילי 30/12/2021 09:11הגב לתגובה זויש לאשר ללא בדיקה כל מוצר שעבר תקינה אירופית או ארה"ב . במכון התקנים הישראלי לא יושבים יותר חכמים מארה"ב ואירופה . אבל בישראל יש אנשים עם רמת שחיתות גבוהה מאירופה וארה"ב .
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
אלביט בדוחות אחרי החוזה הענק אמש; צבר ההזמנות מטפס ל-25.2 מיליארד דולר, עלייה גדולה בהזמנות מאירופה וישראל, וירידה ראשונה זה זמן באסיה-פסיפיק
אלביט מערכות אלביט מערכות 0.3% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה רבעון חזק מבחינת רווחיות וצבר הזמנות, לצד ירידה קלה בהכנסות לעומת הרבעון השני. הכנסות החברה ברבעון עומדות על 1.9216 מיליארד דולר, עלייה לעומת 1.7175 מיליארד ברבעון המקביל, אך מתחת לצפי האנליסטים שעמד על כ-1.99 מיליארד. מנגד, הרווחיות מציגה תמונה הפוכה: הרווח למניה (GAAP) מטפס ל-2.80 דולר, מעל הגבול העליון של הערכות השוק (2.77 דולר), והרווח הנקי מגיע ל-133.4 מיליון דולר. ב-Non-GAAP אלביט מציגה רווח נקי של 159.8 מיליון דולר ו-EPS של 3.35 דולר, גם כאן גבוה מהתחזיות.
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא ההמשך של צמיחת צבר ההזמנות, שמטפס ברבעון השלישי ל-25.2 מיליארד דולר לעומת 23.8 מיליארד ברבעון השני. כ-69% מהצבר מגיע מלקוחות מחו״ל והיתרה מהזמנות צה״ל (לעומת 68% רבעון קודם) כאשר עיקר הגידול ברבעון האחרון מגיע מהשוק האירופי. כ-38% מהצבר מתוכנן להתבצע כבר במהלך 2025 ו-2026, נתון שנותן לחברה רמת ודאות תפעולית גבוהה יחסית לשנים הקרובות. רווח התפעולי המתואם שיעור של 9.7% לעומת 7.3% ברבעון המקביל.
בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות תמונה שמסבירה היטב את מנועי הפעילות של אלביט ברבעון הזה. ישראל ממשיכה להיות מקור צמיחה משמעותי, עם הכנסות של 641.6 מיליון דולר לעומת 499 מיליון אשתקד - זינוק שנובע בעיקר מעלייה בפעילות תחמושת ומערכות יבשה. אירופה מציגה גידול של כ-25% ומגיעה ל-536 מיליון דולר, כשמדינות היבשת מגבירות באופן עקבי את היקפי ההצטיידות שלהן. צפון אמריקה רושמת עלייה מתונה ל-406.6 מיליון דולר, בעוד אסיה-פסיפיק היא היחידה שמציגה ירידה - 266 מיליון דולר לעומת 315.6 מיליון אשתקד - בעיקר בשל ירידה במכירות PGM באזור.
גם בשורת הרווח התפעולי נרשמת התקדמות: הרווח התפעולי (GAAP) עומד על 171.4 מיליון דולר, לעומת 125.8 מיליון ברבעון המקביל. המרווח התפעולי מטפס ל-8.9% מההכנסות, ובמדד Non-GAAP הוא מגיע ל-9.7%. שיעור המס ממשיך לרדת ועומד על 8.2%, בין היתר בשל עלייה בנכסי מס נדחים, מה שתומך ישירות בשורת הרווח הנקי. הוצאות המימון יורדות ל-34.5 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה בחוב נטו.
- אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אלביט ממשיכה לשפר את מצבה התזרימי: בתשעת החודשים הראשונים של השנה תזרים המזומנים מפעילות מגיע ל-461 מיליון דולר, לעומת 82.5 מיליון בתקופה המקבילה. חלק מהשיפור נובע מהגידול בפעילות, וחלקו מהאצה בקבלת מקדמות מפרויקטים גדולים.
