מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

ההקלה ביבוא נכנסת לתוקף: פטור מעמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים

במסגרת הרפורמה אותה מקדמים במשרד יפטור האחרון חברות העוסקות ביצור, יבוא ויצוא של מוצרים המיועדים למחקר ופיתוח. הרפורמה צפויה להקטין בירוקרטיה מיותרת ובמשרד צופים כי תעזור גם לסטראט-אפים קטנים הרוצים להקים את מרכזיהם כאן בארץ
תומר אמן | (2)

משרד הכלכלה והתעשייה מקדם רפורמה להקלת הפעילות המשק במסגרתה יוענק פטור מחובת עמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים, ככל שהדבר נוגע ליצור ויבוא מוצרים המיועדים ליצוא ולמחקר ולפיתוח. עד כה היו מחוייבים מוצרים אלו לעמוד בתנאי התקנית הרשמית ובכך היוו נטל לעסקים. הרפורמה מגיעה לאחר ציון נכשל שניתן למכון התקנים הישראלי, לאחר שנמצא כי עלות היבוא לישראל היתה גבוהה ב-300% מזו הממוצעת ב-OECD

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

המו"פ בישראל הינו מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, והינו בעל תרומה לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הפעילות בתחומים אלו מכוונת ליצירת חידושים טכנולוגים או מוצרים חדשים, ועל כן על פי עמדת המשרד אין לדרוש ממוצרים אלו לעמוד ברגולציה כל עוד הם בהליך שכזה ואינם מיועדים לצריכה. מתוך רציונל זה, הוחלט לפטור את היבוא מכל צורך לעמוד ברגולציה. 

הרפורמה תקטין את הבירוקרטיה ותגדיל את הוודאות עבור העסקים, אשר הינה חשובה עבור פעילות בתחום המו"פ שנמצא בתחרות גלובאלית מתמדת. צעד זה מהווה גם הקלה לסטארט-אפים צעירים, שרגולציה מיותרת יכולה להשפיע על פעילותן. 

עודף רגולציה וההתנהלות הבירוקרטית מהווה גם שיקול דעת חשוב עבור חברות בעת קביעת מיקום מרכז המו"פ שלהן. לפיכך, ההחלטה למתן פטור יכולה להוות גורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות לבחירת מיקום זה, לרבות העדפת ישראל על פני מדינות אחרות בעולם. 

נדבך חשוב לכלכלה הישראלית, נוסף ליבוא, הינו היצוא. בחוק נקבע כי יצור ויבוא של טובין המיועדים ליצוא יהיה גם הוא פטור מתקינה רשמית ולא יחויב יותר לעמוד ברגולציה וזאת מתוך הבנה כי הפעילות מיועדת לשווקים אחרים בהם חלה גרולציה אחרת. 

במשרד מציינים כי עד כה יבוא לשם יצוא היה כרוך בהליך של הגשת בקשה לקבל פטור מחוקיות היבוא ובחינה פרטנית של כל בקשה וכן כי המשרד טיפל בממוצע בכ-2500 בקשות כל שנה. מעתה, פרוצדורה זו מתייתרת והאישור יינתן באופן אוטומטי על בסיס הצהרה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי ליישם את הפטור, יוצא המשרד בהליך חדש היחייב הגשת הצהרה בלבד עבור אישורים חד פעמיים וללא צורך במסמכים נוספים. עם הגשת ההצהרה יקבל המגיש אישור מידי שיועבר במקביל למכס במטרה לשחרר את הטובין. יבואנים שיבקשו אישור שנתי דרכו יוכלו לשחרר טובין במשך שנה ללא הגשת בקשות פרטניות - יחויבו להגיש תצהיר, כך נמסר מהמשרד.

במקביל, יפעל המשרד בשנה הקרובה לעדכון מערכות המחשוב באופן היאפשר שחרור של מוצרים המיועדים למו"פ, יצוא ויבוא מן המכס באמצעות הגשת הבקשה במערכת בלבד. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יזם 30/12/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
    לעסקים קטנים בתכנון ופיתוח זה משמעותי ביותר, הביורוקרטיה והסיאוב במדינה בלתי נסבלים, אם בטאייוון לוקח לי לקבל פריט מיובא בתוך יומיים עד לעסק, בישראל זה יכול לקחת 3 שבועות, מדינת חלם. לא היי טק, הכול בלוף כאן. בקצב הזה אני עלול להצביע עוד בנט למרות שהייתי מתנגד נמרץ ביותר בלשון המעטה.
  • 1.
    לילי 30/12/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    יש לאשר ללא בדיקה כל מוצר שעבר תקינה אירופית או ארה"ב . במכון התקנים הישראלי לא יושבים יותר חכמים מארה"ב ואירופה . אבל בישראל יש אנשים עם רמת שחיתות גבוהה מאירופה וארה"ב .
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.