מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

ההקלה ביבוא נכנסת לתוקף: פטור מעמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים

במסגרת הרפורמה אותה מקדמים במשרד יפטור האחרון חברות העוסקות ביצור, יבוא ויצוא של מוצרים המיועדים למחקר ופיתוח. הרפורמה צפויה להקטין בירוקרטיה מיותרת ובמשרד צופים כי תעזור גם לסטראט-אפים קטנים הרוצים להקים את מרכזיהם כאן בארץ
תומר אמן | (2)

משרד הכלכלה והתעשייה מקדם רפורמה להקלת הפעילות המשק במסגרתה יוענק פטור מחובת עמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים, ככל שהדבר נוגע ליצור ויבוא מוצרים המיועדים ליצוא ולמחקר ולפיתוח. עד כה היו מחוייבים מוצרים אלו לעמוד בתנאי התקנית הרשמית ובכך היוו נטל לעסקים. הרפורמה מגיעה לאחר ציון נכשל שניתן למכון התקנים הישראלי, לאחר שנמצא כי עלות היבוא לישראל היתה גבוהה ב-300% מזו הממוצעת ב-OECD

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

המו"פ בישראל הינו מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, והינו בעל תרומה לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הפעילות בתחומים אלו מכוונת ליצירת חידושים טכנולוגים או מוצרים חדשים, ועל כן על פי עמדת המשרד אין לדרוש ממוצרים אלו לעמוד ברגולציה כל עוד הם בהליך שכזה ואינם מיועדים לצריכה. מתוך רציונל זה, הוחלט לפטור את היבוא מכל צורך לעמוד ברגולציה. 

הרפורמה תקטין את הבירוקרטיה ותגדיל את הוודאות עבור העסקים, אשר הינה חשובה עבור פעילות בתחום המו"פ שנמצא בתחרות גלובאלית מתמדת. צעד זה מהווה גם הקלה לסטארט-אפים צעירים, שרגולציה מיותרת יכולה להשפיע על פעילותן. 

עודף רגולציה וההתנהלות הבירוקרטית מהווה גם שיקול דעת חשוב עבור חברות בעת קביעת מיקום מרכז המו"פ שלהן. לפיכך, ההחלטה למתן פטור יכולה להוות גורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות לבחירת מיקום זה, לרבות העדפת ישראל על פני מדינות אחרות בעולם. 

נדבך חשוב לכלכלה הישראלית, נוסף ליבוא, הינו היצוא. בחוק נקבע כי יצור ויבוא של טובין המיועדים ליצוא יהיה גם הוא פטור מתקינה רשמית ולא יחויב יותר לעמוד ברגולציה וזאת מתוך הבנה כי הפעילות מיועדת לשווקים אחרים בהם חלה גרולציה אחרת. 

במשרד מציינים כי עד כה יבוא לשם יצוא היה כרוך בהליך של הגשת בקשה לקבל פטור מחוקיות היבוא ובחינה פרטנית של כל בקשה וכן כי המשרד טיפל בממוצע בכ-2500 בקשות כל שנה. מעתה, פרוצדורה זו מתייתרת והאישור יינתן באופן אוטומטי על בסיס הצהרה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי ליישם את הפטור, יוצא המשרד בהליך חדש היחייב הגשת הצהרה בלבד עבור אישורים חד פעמיים וללא צורך במסמכים נוספים. עם הגשת ההצהרה יקבל המגיש אישור מידי שיועבר במקביל למכס במטרה לשחרר את הטובין. יבואנים שיבקשו אישור שנתי דרכו יוכלו לשחרר טובין במשך שנה ללא הגשת בקשות פרטניות - יחויבו להגיש תצהיר, כך נמסר מהמשרד.

במקביל, יפעל המשרד בשנה הקרובה לעדכון מערכות המחשוב באופן היאפשר שחרור של מוצרים המיועדים למו"פ, יצוא ויבוא מן המכס באמצעות הגשת הבקשה במערכת בלבד. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יזם 30/12/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
    לעסקים קטנים בתכנון ופיתוח זה משמעותי ביותר, הביורוקרטיה והסיאוב במדינה בלתי נסבלים, אם בטאייוון לוקח לי לקבל פריט מיובא בתוך יומיים עד לעסק, בישראל זה יכול לקחת 3 שבועות, מדינת חלם. לא היי טק, הכול בלוף כאן. בקצב הזה אני עלול להצביע עוד בנט למרות שהייתי מתנגד נמרץ ביותר בלשון המעטה.
  • 1.
    לילי 30/12/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    יש לאשר ללא בדיקה כל מוצר שעבר תקינה אירופית או ארה"ב . במכון התקנים הישראלי לא יושבים יותר חכמים מארה"ב ואירופה . אבל בישראל יש אנשים עם רמת שחיתות גבוהה מאירופה וארה"ב .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.