מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

ההקלה ביבוא נכנסת לתוקף: פטור מעמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים

במסגרת הרפורמה אותה מקדמים במשרד יפטור האחרון חברות העוסקות ביצור, יבוא ויצוא של מוצרים המיועדים למחקר ופיתוח. הרפורמה צפויה להקטין בירוקרטיה מיותרת ובמשרד צופים כי תעזור גם לסטראט-אפים קטנים הרוצים להקים את מרכזיהם כאן בארץ
תומר אמן | (2)

משרד הכלכלה והתעשייה מקדם רפורמה להקלת הפעילות המשק במסגרתה יוענק פטור מחובת עמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים, ככל שהדבר נוגע ליצור ויבוא מוצרים המיועדים ליצוא ולמחקר ולפיתוח. עד כה היו מחוייבים מוצרים אלו לעמוד בתנאי התקנית הרשמית ובכך היוו נטל לעסקים. הרפורמה מגיעה לאחר ציון נכשל שניתן למכון התקנים הישראלי, לאחר שנמצא כי עלות היבוא לישראל היתה גבוהה ב-300% מזו הממוצעת ב-OECD

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

המו"פ בישראל הינו מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, והינו בעל תרומה לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הפעילות בתחומים אלו מכוונת ליצירת חידושים טכנולוגים או מוצרים חדשים, ועל כן על פי עמדת המשרד אין לדרוש ממוצרים אלו לעמוד ברגולציה כל עוד הם בהליך שכזה ואינם מיועדים לצריכה. מתוך רציונל זה, הוחלט לפטור את היבוא מכל צורך לעמוד ברגולציה. 

הרפורמה תקטין את הבירוקרטיה ותגדיל את הוודאות עבור העסקים, אשר הינה חשובה עבור פעילות בתחום המו"פ שנמצא בתחרות גלובאלית מתמדת. צעד זה מהווה גם הקלה לסטארט-אפים צעירים, שרגולציה מיותרת יכולה להשפיע על פעילותן. 

עודף רגולציה וההתנהלות הבירוקרטית מהווה גם שיקול דעת חשוב עבור חברות בעת קביעת מיקום מרכז המו"פ שלהן. לפיכך, ההחלטה למתן פטור יכולה להוות גורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות לבחירת מיקום זה, לרבות העדפת ישראל על פני מדינות אחרות בעולם. 

נדבך חשוב לכלכלה הישראלית, נוסף ליבוא, הינו היצוא. בחוק נקבע כי יצור ויבוא של טובין המיועדים ליצוא יהיה גם הוא פטור מתקינה רשמית ולא יחויב יותר לעמוד ברגולציה וזאת מתוך הבנה כי הפעילות מיועדת לשווקים אחרים בהם חלה גרולציה אחרת. 

במשרד מציינים כי עד כה יבוא לשם יצוא היה כרוך בהליך של הגשת בקשה לקבל פטור מחוקיות היבוא ובחינה פרטנית של כל בקשה וכן כי המשרד טיפל בממוצע בכ-2500 בקשות כל שנה. מעתה, פרוצדורה זו מתייתרת והאישור יינתן באופן אוטומטי על בסיס הצהרה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי ליישם את הפטור, יוצא המשרד בהליך חדש היחייב הגשת הצהרה בלבד עבור אישורים חד פעמיים וללא צורך במסמכים נוספים. עם הגשת ההצהרה יקבל המגיש אישור מידי שיועבר במקביל למכס במטרה לשחרר את הטובין. יבואנים שיבקשו אישור שנתי דרכו יוכלו לשחרר טובין במשך שנה ללא הגשת בקשות פרטניות - יחויבו להגיש תצהיר, כך נמסר מהמשרד.

במקביל, יפעל המשרד בשנה הקרובה לעדכון מערכות המחשוב באופן היאפשר שחרור של מוצרים המיועדים למו"פ, יצוא ויבוא מן המכס באמצעות הגשת הבקשה במערכת בלבד. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יזם 30/12/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
    לעסקים קטנים בתכנון ופיתוח זה משמעותי ביותר, הביורוקרטיה והסיאוב במדינה בלתי נסבלים, אם בטאייוון לוקח לי לקבל פריט מיובא בתוך יומיים עד לעסק, בישראל זה יכול לקחת 3 שבועות, מדינת חלם. לא היי טק, הכול בלוף כאן. בקצב הזה אני עלול להצביע עוד בנט למרות שהייתי מתנגד נמרץ ביותר בלשון המעטה.
  • 1.
    לילי 30/12/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    יש לאשר ללא בדיקה כל מוצר שעבר תקינה אירופית או ארה"ב . במכון התקנים הישראלי לא יושבים יותר חכמים מארה"ב ואירופה . אבל בישראל יש אנשים עם רמת שחיתות גבוהה מאירופה וארה"ב .
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%

פתחנו את השנה ברגל ימין - הבורסה מסיימת את היום הראשון של 2026 בעליות. דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |

הבורסה בתל אביב סיימה את יום המסחר הראשון של 2026 בעליות חדות, בפתיחה חיובית לשנה חדשה אחרי שנה חריגה בעוצמתה. המדדים המובילים רשמו עליות ומטפסים בשיעור מצטבר של 2.4%, על רקע סנטימנט חיובי, המשך זרימת כספים לשוק המקומי ופעילות ערה במניות הביטוח, הביטחוניות והאנרגיה. מחזורי המסחר היו גבוהים יחסית לפתיחת שנה, והיום נחתם בתחושה של המשכיות מהמומנטום של 2025, לצד מודעות גבוהה יותר לשאלות שילוו את השוק בהמשך הדרך.


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026


ריטיילורס ריטיילורס 14%    מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12%  , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?