צילום: Getty images Israel

ההקלה ביבוא נכנסת לתוקף: פטור מעמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים

במסגרת הרפורמה אותה מקדמים במשרד יפטור האחרון חברות העוסקות ביצור, יבוא ויצוא של מוצרים המיועדים למחקר ופיתוח. הרפורמה צפויה להקטין בירוקרטיה מיותרת ובמשרד צופים כי תעזור גם לסטראט-אפים קטנים הרוצים להקים את מרכזיהם כאן בארץ

תומר אמן | 29/12/2021 17:20 (2)

נושאים בכתבה יבוא יצוא משרד הכלכלה

משרד הכלכלה והתעשייה מקדם רפורמה להקלת הפעילות המשק במסגרתה יוענק פטור מחובת עמידה בדרישות ההתקנים הרשמיים, ככל שהדבר נוגע ליצור ויבוא מוצרים המיועדים ליצוא ולמחקר ולפיתוח. עד כה היו מחוייבים מוצרים אלו לעמוד בתנאי התקנית הרשמית ובכך היוו נטל לעסקים. הרפורמה מגיעה לאחר ציון נכשל שניתן למכון התקנים הישראלי, לאחר שנמצא כי עלות היבוא לישראל היתה גבוהה ב-300% מזו הממוצעת ב-OECD

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

המו"פ בישראל הינו מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, והינו בעל תרומה לצמיחה, לתעסוקה ולפריון. הפעילות בתחומים אלו מכוונת ליצירת חידושים טכנולוגים או מוצרים חדשים, ועל כן על פי עמדת המשרד אין לדרוש ממוצרים אלו לעמוד ברגולציה כל עוד הם בהליך שכזה ואינם מיועדים לצריכה. מתוך רציונל זה, הוחלט לפטור את היבוא מכל צורך לעמוד ברגולציה.

הרפורמה תקטין את הבירוקרטיה ותגדיל את הוודאות עבור העסקים, אשר הינה חשובה עבור פעילות בתחום המו"פ שנמצא בתחרות גלובאלית מתמדת. צעד זה מהווה גם הקלה לסטארט-אפים צעירים, שרגולציה מיותרת יכולה להשפיע על פעילותן.

עודף רגולציה וההתנהלות הבירוקרטית מהווה גם שיקול דעת חשוב עבור חברות בעת קביעת מיקום מרכז המו"פ שלהן. לפיכך, ההחלטה למתן פטור יכולה להוות גורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות לבחירת מיקום זה, לרבות העדפת ישראל על פני מדינות אחרות בעולם.

נדבך חשוב לכלכלה הישראלית, נוסף ליבוא, הינו היצוא. בחוק נקבע כי יצור ויבוא של טובין המיועדים ליצוא יהיה גם הוא פטור מתקינה רשמית ולא יחויב יותר לעמוד ברגולציה וזאת מתוך הבנה כי הפעילות מיועדת לשווקים אחרים בהם חלה גרולציה אחרת.

במשרד מציינים כי עד כה יבוא לשם יצוא היה כרוך בהליך של הגשת בקשה לקבל פטור מחוקיות היבוא ובחינה פרטנית של כל בקשה וכן כי המשרד טיפל בממוצע בכ-2500 בקשות כל שנה. מעתה, פרוצדורה זו מתייתרת והאישור יינתן באופן אוטומטי על בסיס הצהרה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כדי ליישם את הפטור, יוצא המשרד בהליך חדש היחייב הגשת הצהרה בלבד עבור אישורים חד פעמיים וללא צורך במסמכים נוספים. עם הגשת ההצהרה יקבל המגיש אישור מידי שיועבר במקביל למכס במטרה לשחרר את הטובין. יבואנים שיבקשו אישור שנתי דרכו יוכלו לשחרר טובין במשך שנה ללא הגשת בקשות פרטניות - יחויבו להגיש תצהיר, כך נמסר מהמשרד.

במקביל, יפעל המשרד בשנה הקרובה לעדכון מערכות המחשוב באופן היאפשר שחרור של מוצרים המיועדים למו"פ, יצוא ויבוא מן המכס באמצעות הגשת הבקשה במערכת בלבד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
יזם 30/12/2021 11:14
הגב לתגובה זו
לעסקים קטנים בתכנון ופיתוח זה משמעותי ביותר, הביורוקרטיה והסיאוב במדינה בלתי נסבלים, אם בטאייוון לוקח לי לקבל פריט מיובא בתוך יומיים עד לעסק, בישראל זה יכול לקחת 3 שבועות, מדינת חלם. לא היי טק, הכול בלוף כאן. בקצב הזה אני עלול להצביע עוד בנט למרות שהייתי מתנגד נמרץ ביותר בלשון המעטה.
1.
לילי 30/12/2021 09:11
הגב לתגובה זו
יש לאשר ללא בדיקה כל מוצר שעבר תקינה אירופית או ארה"ב . במכון התקנים הישראלי לא יושבים יותר חכמים מארה"ב ואירופה . אבל בישראל יש אנשים עם רמת שחיתות גבוהה מאירופה וארה"ב .

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז

ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג | 01/01/2026 15:00

נושאים בכתבה דניאל לייטנר תמיר פישמן

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:

סקטורים מומלצים

להמשך הכתבה לחץ כאן