באטמ תספק את מערכת ה-ISS שלה לאפריקה; החוזה בהיקף של 910 אלף יורו
חברת באטמ -0.86% מפתחת מערכות תקשורת וציוד רפואי לבדיקות מעבדה, זכתה בחוזה למערכת ISS לטיפול בפסולת חקלאית במפעל לעיבוד בשר בבוצואנה. שווי החוזה מוערך בכ-910 אלף יורו, מתוכו 376 אלף יורו התקבלו כדמי קדימה. סיום הפרויקט צפוי במחצית השנייה של 2022.
זהו החוזה הראשון של הקבוצה באפריקה לפתרון הפסולת החקלאית שלה. לפי החברה, תעשיית הבשר בבוטסואנה הינה הדומיננטית במגזר החקלאי.
בנוסף, החברה מעדכנת כי טכנולוגיית ה-ISS של הקבוצה תוצג למנהיגים בוועידת שינויי האקלים של האו"ם לשנת 2021 (COP26), המתקיימת כעת בגלזגו, על ידי נשיא של מדינה אפריקאית. הפתרון הוא חלק מדיון בתוכנית Great Green Wall Accelerator, אשר הושקה מוקדם יותר השנה על מנת לתמוך ביוזמת Great Green Wall לשיקום קרקעות, יצירת הזדמנויות כלכליות ושיפור הביטחון התזונתי ועמידות באקלים באזור הסאהל שבאפריקה.
ד"ר צבי מרום, מנכ"ל BATM, מסר כי: "אנו מבצעים כעת חוזים באירופה, אסיה ואפריקה בפתרונות המבוססים על טכנולוגיית ה-ISS שלנו, זאת על אף האתגרים הלוגיסטיים והגבלות התנועה הנובעות ממגפת הקורונה. עם יכולת למחזר חלבונים, כמו גם לטפל בפסולת. עם התמיכה הציבורית הבינלאומית הגוברת במעבר לכלכלה ירוקה יותר, אנו צופים שהפתרון שלנו, שהוא ללא מפגעי ריח וכמעט נטול פליטות פחמן, יעורר עניין רב בכל המדינות להן חוות משק חי וחקלאות הימית".
- 2.אנונימי 01/11/2021 13:15הגב לתגובה זועם עט בכיס בחולצה ומברבר שטויות.תראה את המנייה איזה פח אשפה של נייר.פשוט בושה וחרפה צוחקים למשקיעים בפנים...זילזול משווע
- 1.אנונימי 01/11/2021 09:38הגב לתגובה זומנייה שמוחזקת בכוח למטה ולא זזה.לא ברור מדוע.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

חוזרים לשגרה, הדולר מתחזק ב-1% ומי תזנק ב-11%?
ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק
הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.
רגע לפני שנדבר על ההשפעות של ה"יום שאחרי" המלחמה, נסכם את השנתיים האחרונות. למרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן. למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי. הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
עוד השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.
כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם מסתכלים קדימה, אי אפשר שלא לדבר על התקציב, שבשנתיים האחרונות היה מוטה ביטחון באופן משמעותי. באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם. האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואם כן, איזה סקטור עשוי להרוויח מזה? בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק. התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?