שי מרצקי מנכל בונוס ביוגרופ
צילום: עופר וקנין
ראיון

"המוצר של בונוס ביוגרופ הוא גיים צנג'ר במלחמה בקורונה"

אחרי שהניסוי בטיפול למאושפזי הקורונה הורחב לכלל בתי החולים בארץ, מנכ"ל החברה שנסחרת לפי 2 מיליארד ש' אומר "התמחור יהיה גבוה ממאות דולרים, למשרד הבריאות יש יותר בטחון לגבי התוצאות". עוד הוא טוען שביחס לוול סטריט השווי שלהם אטרקטיבי
צחי אפרתי | (20)
נושאים בכתבה בונוס ביוגרופ

"הטיפול שלנו לקורונה יעיל, בטוח, ויכול לטפל בכמויות גדולות של חולים. מדובר על גיים צ'יינג'ר במלחמה בקורונה. חיסונים זה דבר בסיסי. אבל כולנו רואים שחיסונים הם טובים לתקופה מסוימת. לא כולם מתחסנים, לא אצל כולם החיסון יעיל לאורך זמן. הכוונה להיכנס לשוק בתוך מספר חודשים. נוכל לטפל בכל החולים בארץ", כך אומר ד"ר שי מרצקי מנכ"ל חברת בונוס ביוגרופ 0% בראיון לביזפורטל.

החברה שנסחרת בשווי של כ-2 מיליארד שקל על אף שאין לה הכנסות הרימה השנה את ציפיות המשקיעים משני המוצרים שלה לשמיים. מצד אחד בחברה שומרים על עמימות רבה לגבי הצפי להכנסות קדימה. נראה שבמוצר הראשון, שתלי עצם חי, הניסוי יסתיים בתוך כשלוש שנים. לעומת זאת באשר למוצר לקורונה מעריכים בחברה שזה ייכנס לשיווק בארץ בחודשים הקרובים. גם הצפי להכנסות כאן נותר מעורפל.

קרנות השקעה ומשקיעים נוספים נכנסים להשקעה בחברה בעשרות מיליונים ובנוסף בונוס דיווחה על מתקן להגדלת ייצור למוצר לקורונה עוד לפני שקיבלה אישור (התרופה, מסנקיור שמה, מנוסה במספר בתי חולים בארץ וזה עתה הורחב מספרם של בתי החולים המשתתפים בניסוי). בבונוס אופטימיים מאוד לגבי יכולתם לקבל אישור. המנייה זינקה ב-220% מתחילת השנה. 

המוצר המרכזי שלכם הוא שתל עצם חי - מה הייחודיות שלו בהשוואה למוצרים כיום?

"הפתרונות הקיימים שיש היום הם קשים ועיקרם להוציא עצם ממקום אחד לאזור שני. כיום מיליוני חולים בעולם נדרשים לכריתה של עצם. זה טיפול מורכב שנעשה במקרים של אין ברירה, והוא דורש אשפוז ארוך וניתוחים קשים וכן החלמה ארוכה. בזמן הקצירה של העצם נוצר נזק שנשאר עם החולה לכל החיים.

"אנחנו הגענו עם פתרון חדש. ניקח קצת תאים מהחולה ונגדל לו מחוץ לגוף עצם חדשה. היום כבר יש עשרות אנשים בארץ שמסתובבים בארץ עם עצמות חיות שאנחנו גידלנו. כיוון שהעצמות הן מהרקמות של החולה לא קיימת דחייה חיסונית של העצם. הגוף רואה רקמה שהוא מכיר. ככה למעשה אנחנו הופכים טיפול יקר ומורכב לתהליך הרבה יותר פשוט. גידול העצם במעבדה אורך כשבועיים בלבד. תוך כחודשיים העצם מקבלת את החוזק המכאני ברמה שגם במיקרוסקופ לא רואים איפה העצם הטבעית מסתיימת ואיפה העצם שבנינו מתחילה. אין אפילו קו שבר בין העצמות. אנחנו נמצאים בשני ניסויים קליניים. שניהם בפאזה שנייה. הראשון בעיקר בלסתות ובגולגולת והניסוי השני בגפיים".

 

מי המתחרים שלכם בעולם?

"היום בעולם אין אף אחד שיודע לגדל רקמת עצם. אנחנו מגדלים רקמה חיה שמכילה את כל התאים הדרושים במבנה תלת ממדי למילוי החסר. נעשו בעבר ניסיונות להזריק תאי עצם לאזור ללא הצלחה. למעשה אנחנו נמצאים הרבה שנים לפני כל מי שנמצא בתחום. כיום יש כמה קבוצות ברמה אקדמית. ויש לנו פטנטים מאושרים שנותנים לו בלעדיות על גידול עצמות מחוץ לגוף".

 

בכדי להגיע לאישור האחרון יש לכם עוד דרך ארוכה?

"אנחנו בשלבים מתקדמים בפאזה השנייה. הפאזה השלישית תתחיל מיד או במקביל לפאזה השנייה. גיוס חולים ייקח שנה גיוס ומעקב אחרי החולים ייקח שנה נוספת. אני מעריך שנתחיל את הפאזה השלישית תוך פחות משנה ועוד כשנתיים לניסוי עצמו".  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה מידת היעילות של המוצרים האלו עפ"י התוצאות שיש בידכם?

"בפה ובלסת כל החולים שטיפלנו בהם החלימו. אצל כולם נבנתה עצם טובה וחזקה. כיוון שמדובר בניסוי בגולגולת, העצמות היו חזקות לתמוך בשתלים וכל מה שהיה צריך בשיקום. לא היו אירועי בטיחות. בגפיים עדיין לא התפרסמו תוצאות ביניים אבל יש לנו כמה מקרים בודדים שבהם המרכז הרפואי הוציא לתקשורת את הדיווחים אודות הניסוי המוצלח".

  

החברה שלכם שווה 2 מיליארד שקל עם אפס הכנסות ועשרות מיליונים של הוצאות – זה שווי שוק משמעותי בשוק ההון הישראלי.

"ייתכן שבעקבות המוצר לקורונה יהיה לנו הכנסות יותר מהר. אין לי שום מוצר מאושר ואנחנו בתהליכים של אישור. החברה הודיעה שהיא הולכת להירשם למסחר בארה"ב בטווח הקצר. ביחס לשוק האמריקאי המחירים שלנו אטרקטיביים מאוד. בשוק הישראלי זה נחשב שווי שוק גבוה. לאור הפתרון הייחודי שלנו בכל אחד מהמוצרים אנחנו חושבים שיש לנו עוד דברים טובים לעשות".

 

מה הקשר בין חברה שמפתחת שתלי עצם חי לפיתוח טיפול לקורונה?

"עם תחילת הקורונה חשבנו איך אנחנו יכולים לעזור למיליוני חולים בעולם שמתים מקורונה. אז התברר שהחולים לא מתים מהווירוס. החולים מתים מתהליך שנקרא סערת ציטוקינים. זה תהליך דלקתי מאוד חזק ואגרסיבי כנגד מערכת החיסון שגורם להצפה של הריאות בתאי מערכת החיסון. בעקבות כך יש לנו חסימה פיזית למעבר חמצן שנגרמת כתוצאה מאותו תהליך של סערת ציטוקינים.

"תאים מזנכימליים זה הכלי המרכזי לצורך בניית הרקמות ויש להם יכולת לווסת פעילות יתר של מערכת החיסון. אמרנו 'בוא נכוון את התאים המזנכימליים', אותם תאים שאנחנו עובדים איתם ביום יום. אם נצליח להפחית את פעילות היתר של מערכת החיסון ניתן לעצור את סערת הציטוקונים ולנקות בצורה ביולוגית את הריאות של החולה מאותם תאי מערכת החיסון שמציפים אותם. ובכך לשפר את מצבו ולהוציא אותו מהמצוקה נשימתית שממנה הוא נמצא.

"בנינו מוצר חדש שנקרא Mesencure שמבוסס על אותם תאים שבנינו איתם את העצם. ההבדל בין התאים שבשתל העצם מגיע מהרקמה של החולה והוא צריך להישאר איתו לכל החיים. לעומת זאת במקרה של הקורונה התא מגיע מרקמה של חולה אחר והוא צריך להישאר למשך ימים בודדים בלבד בגוף המטופל. זאת צריכה להיות פעילות נקודתית למשך 4-5 ימים.

 

"כל החולים שטיפלנו בהם היו במצב קשה ובסכנת חיים עם מחלות רקע נוספות שמהוות גורמי סיכון. עבדנו עם אותם חולים בתאים שמקורם בתורם זר. ולמעשה נותנים את התאים בעירוי לווריד. התאים מגיעים לריאות ומפחיתים את סערת הציטוקונים והדגמנו תוצאות יפות בניסוי הקליני.

"שטח הריאה שחסום על ידי הקורונה הופחת בצורה דרמטית בטווח זמן מאוד קצר. שטח ריאה חסום היה בממוצע 55% כאשר החולה בסכנה מיידית. אחרי שלוש זריקות שטח הריאה שחסום ירד ל-15% ואחרי חודש רמת הנזק הריאתי ירד לפחות מ-1%.

 

איך שיתוף הפעולה שלכם עם משרד הבריאות בנושא הטיפול בקורונה?

"אנחנו בשיתוף פעולה מלא. כל הניסויים נעשים תחת אישור משרד הבריאות שמפקח על התוצאות. לא נתקלנו בבעיות רגולטוריות בלתי סבירות שמפריעות להתקדמות. למשרד הבריאות יש יותר בטחון לגבי התוצאות שלנו. לפני שבוע פרסמנו שאישרו להרחיב את הטיפול לכל בתי החולים בארץ. עד לאותו אישור עבדנו ברמב"ם בלבד. כאשר המטרה לטפל בכמה שיותר חולים ולפנות את חולי הקורונה הקשים.

 

מתי זה אמור להיכנס לבתי חולים נוספים?

"אנחנו כרגע בשלבים של אישורים פנימיים בבתי החולים. מתן התרופה הוא פשוט בעירוי לווריד. החולה מקבל שלוש זריקות לווריד. זה לא דורש הרבה הכנה של הסגל הרפואי".   

 

יש טיפולים נוספים שמתחרים בטיפול שלכם?

"יש גופים נוספים בארץ ובעולם שמנסים לטפל בתאים האלה. הטיפול שלנו מיוחד בכמה רמות. מאוד יעיל ומאוד בטוח. והוא מיועד לטיפול בכמויות גדולות של חולים. כרגע אצלנו בבנק התאי מוכנים לטיפול בחולי קורונה עם כמעט 50,000 מנות. במדינה של 700 חולים קשה זה מוריד את העומס ממערכת הבריאות ומאפשר לפתוח את המשק במקרה של קריסת המערכות".

 

הכנסת הטיפול בתוך בתי החולים יכולה לצמצם דרמטית את החולים קשה בבתי החולים?

"אני חושב שבוודאות הכנסת הטיפול לבתי החולים יכולה לצמצם מאוד משמעותית את כמות החולים. החולים שטיפלנו בהם השתחררו ביום של הזריקה השלישית או למחרת. כלומר תוך ימים בודדים. אלו חולים שהיו צריכים להישאר עוד שבועות בבתי החולים.

 

תוך כמה זמן הטיפול לקורונה יכול להגיע לפאזה שלישית?

"מהר מאוד. אם הטיפול של השתל תקופת המעקב היא שנה, פה המעקב הוא חודש. זה בהחלט שינוי דרמטי. אנחנו כרגע בדיונים מול הרגולטור לגבי כמות החולים לפאזה שלישית. זה לא יהיה מספרים גדולים".

 

מה הפוטנציאל הכלכלי של הטיפול בקורונה עבורכם?

"עלות של אשפוז במחלקת קורונה היא מאוד גבוהה. חולים מונשמים הם מאוד יקרים. מדובר על עלות של 5,000-10,000 דולר לכל יום אשפוז. מדובר על שבועות אשפוז לכל חולה. כל יום אשפוז שאתה חוסך מדובר בהרבה מאוד כסף".  

 

כלומר אתם תמכרו את המוצר לפי כמה כסף שתחסכו לבתי החולים?

"נכון. העלויות הנגזרות של טיפול במחלקת קורונה הן מאוד גבוהות זה לא טיפול שיימכר במאות דולרים אלא מעבר לכך. אתה מקבל מוצר שמציל חיים. חוסך חולים קשים במחלקות. חוסך את הצורך לעשות סגרים. חיסונים זה דבר בסיסי. אבל כולנו רואים שחיסונים הם טובים לתקופה מסוימת. לא כולם מתחסנים, לא אצל כולם החיסון יעיל לאורך זמן. אצל רובנו הוא לא יעיל לאורך זמן ולכן נצטרך 'בוסטים' נוספים של החיסון עוד תקופה ארוכה קדימה ואני לא יודע כמה זמן יהיה אפשר לעשות את זה. פה יש פתרון וגישה אחרת. לבוא אל אותם חולים קשה מאוד שזה שסוגר אותנו לחיות לצד הקורונה. דיווחנו על הקמה של מתקן ייצור חדש עוד לפני אישורי השיווק. מתקן שיאפשר לטפל בכל אותם מאות חולים בארץ ובמקומות אחרים".

 

איפה אתם ביחס לתרופות אחרות כמו איברמקטין או טיפולים אחרים שנמצאים בשוק?

"אני חושב שהיעילות של התרופות הקיימות לטפל בחולים קשים הן לא טובות. אין תרופות טובות. רוב מה שעושים לחולים זה טיפול תמיכה נשימתי. ניסיון למנוע סיבוכים של הקורונה. משהו שתוקף את התהליך הביולוגיים בגוף אין משהו שעושה את זה. מבחינת היכולת לטפל בכמות חולים גדולה בתוצאות טובות יש לנו במה להתגאות".

לאור התמחור שלכם אתם צריכים להכניס הרבה מאוד כסף - מתי הצפי שלכם להכנסות ראשונות?

"לא יודעים להעריך. עושים את זה הכי מהר שיכולים. אנחנו תלויים בקבלת אישורים".

 

יש תרחיש שגם בעשור הקרוב לא תכניסו שקל?

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אייל 31/08/2021 09:15
    הגב לתגובה זו
    לכל המקטרגים למינהם תתחילו להעריך מדובר בחברה של כחול לבן שהביאה פיתרון לבעיה של כולם בעולם ובמיוחד לעם ישראל חברה שמצילה חיים ליפני הכסף ומי שלא רואה את הנולד הוא פשוט עיוור אין חברה כזו בעולם שמגדלת עצם חי ומשתילה אותו ותרופה לקורונה שמצילה חיים היא שווה פי 10ממה שהיא נסחרת היום
  • 14.
    עובדים על זה אבל אמורים לקבל מתי? (ל"ת)
    מתי תוצאות העצמות 31/08/2021 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הוק 31/08/2021 03:51
    הגב לתגובה זו
    יפה ששכרו מבנה מרווח להקמת מפעל ייצור , אבל חבל שלא שאלו את ה מנכ"ל על לוחות זמנים להקמת מפעל כזה , עם כל התקנים הדרושים לייצור תרופות , כולל להפצה בחו"ל. לדעתי שנתיים זה המינימום. תקנו אותי אם אני טועה.
  • 12.
    טבע הבאה. (ל"ת)
    30/08/2021 23:26
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    דובי 30/08/2021 19:05
    הגב לתגובה זו
    וחברות רבות בעולם היו רוצים אותם אצלם
  • 10.
    שגיא 30/08/2021 18:02
    הגב לתגובה זו
    גם חיסון המכון הביולוגי שלהם.וגם תרופת הזסמיי שלהם יתרון כפול ומחיר שוק נמך יותר.
  • 9.
    הגולש 30/08/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    הציטוקונים , ובשלים מתקדמים מבונוס
  • 8.
    מוטי 30/08/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
    התרופה הנ"ל אם היא כל כך מוצלחת תעזור לישראלים , אם משרד הבריאות יתמוך בה. עד שתגמור ניסויים כלל עולמיים יהיה עוד הרבה זמן שנה במקרה הטוב. עד אז כבר יהיו תרופות בכדור ובתרסיס שיקטינו את מספר החולים קשה. לכן הסיכוי של החברה לראות משהו כלכלי מהפיתוח הזה מוטל בספק.
  • תן שמות של תרופות דומות בכדור/תרסיס (ל"ת)
    אני רק שאלה 30/08/2021 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ולמה אני ממש לא קונה את הסיפורים שלו? (ל"ת)
    איציק 30/08/2021 16:00
    הגב לתגובה זו
  • אחד שיודע 03/09/2021 07:59
    הגב לתגובה זו
    מרצקי הוא קשקשן שמנסה לדחוף את החברה המדשדשת שלו לכל נישה אפשרית! מדובר בחברה שקיימת לא מעט שנים ולא מצליחה להתרומם ולכן מנסה לירות לכל הכיוונים, כשהדבר היחיד שהם טובים בו (וגם זה לא בטוח) הוא שיווק ותו לא! כל מי שמבין קצת בתחום יודע שמדובר באחיזת עיניים ולא בכדי לחברה אפס הכנסות והיא שומרת על עמימות בנוגע להכנסות עתידיות (אפילו הם מבינים שלא יהיו כאלו). המנייה מזנקת בגלל אנשים שאין להם מושג וקונים את השטויות האלו. התגובות פה לגבי "טובי המוחות" (ותרשו לי לגחך) ולגבי כך שמדובר ב"גיים ג'יינג'ר" הן קשקוש אחד גדול ולא אופתע אם מדובר במרצקי או מי מטעמו שכתבו תגובות אלו ומגיבים בחריפות לכל תגובה פחות אוהדת (וכנראה מדוייקת) שנכתבת. ייטב לה לחברה אם במקום להתעסק בשיווק ובתוקפנות תעסוק באמת במחקר ופיתוח ותנסה לחשוב על כיווני מחקר יישימים אחרים במקום אלו בהם היא לא מצליחה להתרומם. ולמשקיעים עדיף לכם לעשות קצת מחקר לפני שאתם משקיעים בחברה שאיננה שווה את ההשקעה...
  • אחד שיודע 02/09/2021 18:45
    הגב לתגובה זו
    מרצקי הוא קשקשן שמנסה לדחוף את החברה המדשדשת שלו לכל נישה אפשרית! מדובר בחברה שקיימת לא מעט שנים ולא מצליחה להתרומם ולכן מנסה לירות לכל הכיוונים, כשהדבר היחיד שהם טובים בו (וגם זה לא בטוח) הוא שיווק ותו לא! כל מי שמבין קצת בתחום יודע שמדובר באחיזת עיניים ולא בכדי לחברה אפס הכנסות והיא שומרת על עמימות בנוגע להכנסות עתידיות (אפילו הם מבינים שלא יהיו כאלו). המנייה מזנקת בגלל אנשים שאין להם מושג וקונים את השטויות האלו. התגובות פה לגבי "טובי המוחות" (ותרשו לי לגחך) ולגבי כך שמדובר ב"גיים ג'יינג'ר" הן קשקוש אחד גדול ולא אופתע אם מדובר במרצקי או מי מטעמו שכתבו תגובות אלו ומגיבים בחריפות לכל תגובה פחות אוהדת (וכנראה מדוייקת) שנכתבת. ייטב לה לחברה אם במקום להתעסק בשיווק ובתוקפנות תעסוק באמת במחקר ופיתוח ותנסה לחשוב על כיווני מחקר יישימים אחרים במקום אלו בהם היא לא מצליחה להתרומם. ולמשקיעים עדיף לכם לעשות קצת מחקר לפני שאתם משקיעים בחברה שאיננה שווה את ההשקעה...
  • גם אני לא קונה את התגובה שלך נו אז (ל"ת)
    מרקו 30/08/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כתבה שהיא בדיחה עצובה (ל"ת)
    איתן 30/08/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סול 30/08/2021 15:08
    הגב לתגובה זו
    נראה מבטיח ולא רק בגלל הקורונה.
  • 4.
    ממש מדהים הלוואי ויאשרו להם מהר את הניירת כדילהציל חיים (ל"ת)
    עמי 30/08/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה הזמן להשקיע במניות בונוס ביוגרפ שלהם. (ל"ת)
    עזרא מאיר 30/08/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקרוב יעדים אחרים במנייה זה הזמן לחזק 30/08/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    בקרוב יעדים אחרים במנייה זה הזמן לחזק
  • 1.
    עוד הונאה 30/08/2021 14:38
    הגב לתגובה זו
    הראשות לניירות ערך צריכה לסגור את האתר הזה שמשמש כר לספקולנטים ,אף חברה רצינית ואף מנכל רציני לא יתבטא כך. נדרשת חקירה למנכל אקווריוס מנועים ,אורמד ועכשיו הליצן הזה, מה שמשותף לכולם זה מוצר לקוי בלחי קונים שמפמפמים חברות כושלות בלי עתיד שנסחרות במחירים הזויים.
  • מושתל עצם 30/08/2021 15:36
    הגב לתגובה זו
    אני יכול להגיד שהתגובה שלך מופרכת ובטח לא מבוססת. העצם מעולה ולא מוצר לקוי . אף אחד שם לא ליצן אלא אנשים רציניים.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.