שבבים
צילום: Istock

אס.טי.ג'י קיבלה הזמנות בהיקף של כ-23 מיליון שקל

עסקה מהותית מאוד עבור החברה שנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי שוק של כ-62 מיליון שקל, וזאת גם לאחר שמנייתה טיפסה בכ-73% מתחילת השנה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אסטיגי

חברת אסטיגי 3.45% דיווחה הבוקר על כך שחברה בת שלה קיבלה הזמנות בהיקף של כ-23 מיליון שקל מלקוח מוביל מולו היא עובדת וצפויה לספק את ההזמנות במהלך שנת 2020. 

מדובר בעסקה מהותית מאוד עבור החברה שנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי שוק של כ-62 מיליון שקל, וזאת גם לאחר שמנייתה טיפסה בכ-73% מתחילת השנה. 

מדו"חותיה האחרונים של החברה ניתן ללמוד על ההתקדמות אותה עשתה ב-3 השנים האחרונות, כאשר הכנסותיה טיפסו בצורה עקבית בכ-18% משנת 2016 לשנת 2017 ובכ-16% משנת 2017 ל-2018, אז הסתכמו הכנסותיה בכ-87.6 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה נאמד בכ-69.9 מיליון שקל בחודש יוני האחרון. 

תחת המטריה של אס.טי.ג'י. ישנן 5 חברות בנות. "אס.טי.ג'י. טכנולוגיות" שעוסקת בהשקעות בחברות טכנולוגיות, "אמטרוניקס" שעוסקת בייצוג חברות זרות ובשיווק ומכירת רכיבים אלקטרונים, "רדיאן" שמרכזת את פעילות החברה בארה"ב (נכון להיום לא פעילה), "אס.טי.ג'י. אדוונסד" שעוסקת בפיתוח ויצור פתרונות RF ו- POWER בתחום המערכות, תתי-מערכות ומודולים, ו"פי.אמ. מרכז" ו"פי.אמ. צפון" שעוסקות בייצור מערכות אלקטרוניות בקבלנות משנה. 

עם זאת, יש לציין כי החברה, אשר עוסקת בעיקר בשיווק ומכירה של רכיבים אלקטרונים חשופה מאוד למצב הכלכלה העולמי ובכלל לתנודתיות מט"ח בשל פעילותה אשר מושתת בעיקר על ייצוא. ככלל, שוק הרכיבים בארץ קטן ופועלות בו חברות הפצה רבות. ההערכות הקיימות הן כי גודלו של השוק כ- 1000 מליון דולר ורובו ככולו מוטה יצוא - למעלה מ-90%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?