מלאנוקס עוברת לירוק: UBS הקפיצו את ההמלצה ומחיר היעד, אפסייד של 28%

מניית ענקית הטכנולוגיה שאיבדה כ-60% מאז ספטמבר, זוכה הבוקר להעלאת המלצה. "החברה צפויה להציג צמיחה של 18% ב-2013"
יעל גרונטמן | (8)

האנליסטים ב-UBS שמסקרים את מלאנוקס מתאוששים מהמכה ולא מאבדים תקווה לאחר אזהרת הרווח שפרסמה החברה הישראלית. עתה הם מניחים כי הרמה אליה נפלה מניית מלאנוקס מצביעה על עדיפות ביחס הסיכון -סיכוי שלה וממליצים למשקיעים לקנות את המניה שהדאונסייד בה הוא מוגבל לדעתם.

ב-UBS מקפיצים היום (ג') את המלצתם למלאנוקס ל"קנייה" מ"נייטרלי" ואת מחיר היעד הם מעלים ל-65 דולר לעומת מחיר קודם של 56 דולר. מחיר היעד החדש משקף פרמייה כ-28% למניה שסגרה אתמול ברמה של 50.7 דולר.

מלאנוקס חזרה מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי של כ-2% ופתחה היום בת"א בירידה בשיעור דומה, אולם כעת היא מטפסת כ-0.5%.

ב-UBS אומרים כי "אנחנו שוריים ביחס לאימוץ טכנולוגיית האינפיניבנד ואנו מוכנים להביט מעבר לבעיית הכבלים שאיתה התמודדה החברה לאחרונה, ולמתן את הערכות לחולשה בביקושים". האינפיניבנד ששולטת בתחום המיחשוב בעל הביצועים הגבוהים נכנסה גם לתחום ה-WEB2.

"לעת עתה, מלאנוקס היא השחקנית היחידה בעיר עם 85-90% מנתח השוק. החברה צפויה להציג צמיחה של 18% ב-2013 בהמשך לזינוק של 92% שנרשמה בשנה שעברה ואותה הוביל השידרוג של שרתים למערכת הרומלי. בנוסף, האינפיניבנד צפוי לקחת נתח בשוק האיחסון מהסיבים האפטיים מאחר וטכנולוגיית הפלאש דורשת כיום מהירויות קישוריות גבוהות יותר".

ב-UBS מבהירים כי כניסתה של אינטל לתחום תהווה את גורם הסיכון המרכזי מבחינת מלאנוקס, אך רובו כבר מתומחר במחיר הנוכחי של המניה ומצפים כי מלאנוקס תמשיך להיות תחרותית. עוד גורם סיכון שמציינים ב-UBS הוא הריכוז הגדול של עובדי החברה בישראל וכן מציינים את הצורך של ההנהלה בתקשורת טובה יותר עם המשקיעים בוול סטריט.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אופטימי 15/01/2013 13:33
    הגב לתגובה זו
    תבדקו אולי בארץ כולם פסימים ולא מבינים אבל בניו יורק המנייה עולה 6% צפי לקפיצה היום במחזורים. בנוסף לקראת הודעת פרסום דוחות לתחילת 2013. ולגבי כל אלה שמדברים על המכירות של המנכ"ל והסמנכ"ל, אז תבינו שאת בקשת מחירת תיק המניות הם ביקשו כבר מלפני שנה כאשר המנייה הייתה גם 30$ וגם 40$ זה משהו נורמלי שכולם עושים
  • 5.
    סוחר 15/01/2013 12:47
    הגב לתגובה זו
    מהניסיון שלי, כשבית השקעות אומר לקנות, הוא רק מחפש קונים אחרים שיקנו ממנו את המניה
  • 4.
    זהירות בהגדלת האחזקות במלאנוקס (ל"ת)
    פח 15/01/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אל תאמינו - זהירות זה עוד יתרסק (ל"ת)
    אנונימי 15/01/2013 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שים 15/01/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
    ההמלצה או הסרת המלצה צריכה להיות בתום המסחר. יש לבדוק אם בזמן האחרון הממליצה לא קנתה מלאי של מלאנוקס
  • 1.
    רמי 15/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    כל ההמלצות עד היום לא תפסו- מלונקס 140 דולר, נכון יש בשוק 140 מלפפונים,140 עגבניות,140 כרוב. פלוריסטם 8 דולר, נכון יש בשוק 8 ק"ג גרעינים, 8 ק"ג פיסטוק. אידיבי 4000 - נכון 4000 קילו זהב שווים המון. בבילון 4500 ,נכון - 4500 שעונים נימכרו בשוק הכרמל ב 40 ש"ח כל אחד.
  • זה נכול לכל ההמלצות (ל"ת)
    ששי 23/01/2013 16:39
    הגב לתגובה זו
  • צודק בהחלט! (ל"ת)
    יוסי 23/01/2013 16:51
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?