מוטי בן משה
צילום: אניה בוכמן

רבוע נדלן – טריגר לטווח קצר

אתמול ניתן איתות קניה למניה - הסיכון עומד על כ-2.7% והסיכוי על כ-8.8% מה שבעצם אומר שמדובר בעסקה עם יחס סיכוי סיכון גדול מ-3:1
אייל גורביץ' | (2)
נושאים בכתבה רבוע נדלן

מי שמצליח לפגוע 8 מתוך 10 שיקום? אף אחד לא קם? גם אני לא. אבל לא זה מה שמשנה. לאורך זמן אני כותב ואומר זה בכל ווריאציה אפשרית. מניית רבוע נדלן 0.43% זינקה בכ-96% בשנה האחרונה ועדיין, ברמה הטכנית, קניית המניה הינה עסקה עם יחס סיכוי סיכון גדול מ-3:1.

 

בטווח הקצר

אפשר לראות את הרצף העולה האחרון שנשא את המניה משפל של 169.50 שקלים למניה לשיא של 266.10 שקלים למניה.

 

מיד לאחר מכן יצא לדרך תיקון שדרדר את המניה עד לשפל של 238.00 שקלים למניה. התיקון עדיין לא נגמר ויש להמתין לטריגר.

במסגרת התיקון התרחשו מספר מרכיבים: 

  1. רמת ההתנגדות האחרונה הפכה לשמש כרמת תמיכה.
  2. מדד cci נסוג מתחת לרמת 100-
  3. תוכנת בורסהגרף זיכתה את המניה בשלשוה איתותי קניה מגוונים: ק4, ק3 ו-ק1. 
אתמול ניתן איתות קניה: 
  1. הרצף היורד נשבר והחל רצף עולה
  2. מדד cci חצה מעלה את רמת 100- 
הסיכון עומד על כ-2.7% והסיכוי על כ-8.8% מה שבעצם אומר שמדובר בעסקה עם יחס סיכוי סיכון גדול מ-3:1.

 

 

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מסתכל מלמעלה 31/01/2020 10:51
    הגב לתגובה זו
    המנייה עלתה 57% במשך החודשיים האחרונים (ניפוח לא טבעי/הגיוני). ובתקופה האחרונה המנייה מתחילה את הירידה. מנקודה זו, הצפי הוא לירידה של 25% לפחות. חבל שאתה מטעה אנשים "חדשים/תמימים" ומוביל אותם "למלכודות אש" בדוק את עצמך – ואולי תלמד לתקן את הטעויות הרבות שלך לאחרונה.
  • 1.
    דור 30/01/2020 18:16
    הגב לתגובה זו
    כמה עולה תוכנת בורסה גרף לשנה?האם התוכנה עובדת בזמן אמת על הבורסה המקומית?תודה ואחלה אייל אני אישית אוהב את הניתוחים שלך,גם שהם לפעמים לא פוגעים.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו