חיים אביטן התחדשות עירונית
צילום: ששון תירם
ראיון

"פינוי בינוי בפריפריה כמעט לא אפשרי; במרכז יש היתכנות כלכלית"

יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חיים אביטן, מסביר שהתחום לפני הקמת הרשות היה "ג'ונגל" והוא הופך למסודר יותר - חוץ מפרגון עצמי, אביטן מדבר על יעד של 860 אלף דירות ב-20 שנה. האם אביטן שעומד בראש יחידה ספק מיותרת, יצליח לעבור משלב הדיבורים למעשים?

מורן ישעיהו | (15)

כל שר והשיגעון שלו. שרי האוצר והשיכון בקדנציה הקודמת הימרו על תוכנית מחיר למשתכן, הקימו מערך ציבורי גדול שיתמוך בתוכנית, הקימו את מטה הדיור, מינו מנהלים, עובדים, ולא הסתפקו בזה. מספר גופים חדשים נוצרו בשנים האחרונות, בהם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שהוקמה לפני כשנתיים כחלק ממאמץ מרוכז לפתרון משבר הדיור כשהמטרה הייתה להביא לכך שכ-20% מהגדלת מלאי הדירות עד שנת 2020 תגיע באמצעות תהליכי התחדשות עירונית. מטרה ראויה יש לומר אבל מדוע הצורך בעוד גוף תכנוני עם שם מפוצץ ועוד משכורות למנהלים ועובדים - חלקם יקרים, האם מדובר בחלוקת ג'ובים?

על רקע זה, ניסינו להבין מה האג'נדה של הגוף הזה ואיך זה תורם לנו - הציבור. קשה לומר שקיבלנו תשובות לכל השאלות. תחילה, יש לומר שהתחדשות עירונית מגלמת פוטנציאל לתוספת משמעותית של דירות באזורי ביקוש על בסיס שיפור תשתיות קיימות וניצול מיטבי של הקרקע דרך ציפוף הבנייה, חיזוק המבנים ומיגונם מפני רעידות אדמה.

זה כבר נעשה טרם הקמת הרשות, אלא שזו אמורה לקצר תהליכים ולתמרן בין הדיירים, היזמים והרשויות המקומיות שלא מהססות להפעיל שיקול דעת עצמאי, אם דרך סיכול ממוקד על התמ"א או תכנון עצמאי של מתחמי פינוי בינוי. אם כן, הרשות נדרשת ללא מעט עבודת "ניהול", שבפועל מורכבת הרבה יותר מהאופטימיות שיו"ר הרשות, חיים אביטן, בעברו ראש עיריית חדרה, מנסה לשדר.

פינוי בינוי במוקד ההתחדשות העירונית  

תחום הפינוי בינוי עומד לאחרונה במוקד המאמץ להתחדשות עירונית, אם כי התפניות האחרונות מותירות לא מעט דיירים מבולבלים בנוגע לכדאיות ההשתתפות בתכניות במסלול זה. זאת בין היתר, כשמצד אחד היוזמה להורדת שיעור רף ההסכמות הנדרש במטרה להפעיל לחץ על דיירים סרבנים ולהביא לקידום הפרויקטים, ומאידך החלטתן של יותר ויותר ערים להחיל בשטחן מדיניות חדשה המפחיתה את שטחן של דירות התמורה (מכ-25 מ"ר ל-12 מ"ר).

"עד היום היה שוק פרוץ, ממש ג'ונגל - יזמים הבטיחו הרבה דברים והחתימו דיירים סתם ככה בלי שום עבודת הכנה מקצועית", מסביר אביטן. "עד לפני שהוקמה הרשות לא הייתה וודאות תכנונית בשום דבר, במשך 10-15 שנים כלום לא יצא לפועל ואנחנו בתהליך לשנות זאת. היום, כשבאים ליישם תכניות פינוי בינוי שדיירים חתמו עליהן - זה לא קורה כי זה לא כלכלי. אחרי בדיקות וחישובים שערכנו יחד עם השמאי הממשלתי ומועצת השמאים - המלצנו על נוסחה שמגבילה את התמורה מ-12 מ"ר עד 25 מ"ר כי הגענו למסקנה שזו התמורה הכי אטרקטיבית כדי לייצר פרויקטים שייצאו לפועל".

כמה פרויקטים הוציאה הרשות לפועל עד כה? על פי נתוני הרשות, בשנת 2018 ניתנו היתרי בניה ל-13,133 יחידות דיור, מהן 2,959 דירות במסלול פינוי בינוי והיתר במסגרת תמ"א 38, זאת לעומת היתרים ל-12,682 דירות ב-2017, מהן 2,699 דירות בפינוי בינוי - עלייה של כ-8.8%. הנתונים למחצית 2019 מראים כי מתוך 7,200 היתרים שניתנו, 1,500 הם בפינוי בינוי.

יש לציין כי יעד ההתחדשות העירונית כפי שהגדירה הממשלה עבור השנים 2017-2020 הוא היתרים ל-9,000 יחידות דיור מדי שנה – בו עמדה הרשות ואף מעבר לכך, והערכות הן שרף זה יחצה גם בשנת 2019. כמו כן, במקביל לעלייה בהיקף הפעילות היזמית במסגרת מתחמי פינוי בינוי, נצפתה מגמת ירידה בבקשות להיתרי תמ"א 38. בהתייחס לפעילות הרשות, מסביר אביטן כי "תמ"א 38 היא תכנית נקודתית, וההתייחסות שלנו היא יותר לפרויקטים של פינוי בינוי במסגרת תכנון עירוני ושכונתי".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

היעד - 860 אלף דירות תוך 20 שנה

"המטרה שלנו היא להסיר חסמים רבים שישנם בתכנון פרויקטים של פינוי בינוי ובמקביל, גם קיצור הליכי תכנון. כך למשל, כדי לייצר כדאיות כלכלית לפינוי בינוי בשכונה שקיימות בה היום כאלף יחידות דיור, צריך לתכנן בערך 6,000 יחידות דיור. אנחנו עושים את זה אמנם בשיתוף ובתיאום מלא עם הרשות המקומית אבל אנחנו מממנים את התכניות. המימון הממשלתי מהווה תמריץ לרשויות היום לקדם פרויקטים. 

"פרויקט פינוי בינוי בשכונות וותיקות מתחיל היום בממוצע עם מינימום של כ-500 יחידות דיור ויכול להסתיים ב-3,000 עד 5,000 דירות. תכנית כזו מגיעה לעלות של כ-2-3 מיליון שקל ורשויות מקומיות מתקשות לממן אותה - שם היתרון שלנו.

"התכנית האסטרטגית של מדינת ישראל לשנת 2040 מדברת על צורך תכנוני של 2.6 מיליון יחידות דיור. היעד שלנו הוא לתכנן את כל מדינת ישראל בפינוי בינוי עד 2040 ולייצר 860 אלף יחידות דיור בהתחדשות עירונית". כלומר מדובר על 43 אלף דירות בשנה - האם זה אפשרי? אביטן סבור שכן, אבל זה לא יהיה פשוט.

כ-70% מהתחלות הבניה של התחדשות עירונית בתל אביב והמרכז, למה אין התערבות ממשלתית באזורי הפריפריה?

"מדובר בנקודה חשובה מאוד. במרכז הארץ פינוי בינוי והתחדשות עירונית מתקיימת בגלל שווי הקרקע, כך שאפשר לייצר כדאיות כלכלית לקידום פרויקטים, זאת לעומת הפריפריה, שם ערך הקרקע הוא נמוך מאוד ואפילו אפסי ולכן היזמים לא מגיעים.

"המטרה המרכזית והעיקרית שלנו היא לקדם את הפריפריה ורק לאחרונה יצאנו במכרזים לעמותות במקומות שאין בהם כדאיות כלכלית - לוד וחיפה, שם אזורים ואפריקה ישראל עתידות לבנות ביחד כ-1,000 דירות באמצעות מימון של 40 מיליון שקל מהמדינה. אנו מתכוונים להרחיב את המודל הזה לפריפריה הרחוקה". 

בהתייחס לתפקידה של הממשלה הבאה, עת תתגבש לבסוף, אמר אביטן כי "הדבר המרכזי שצריך להוביל אותה לדעתי הוא הנושא של צדק חברתי. לצערנו הרב, אחרי 70 שנה שהמדינה קיימת עם אותן שכונות שבנו בחיפזון בכדי לאכלס כמה שיותר עולים מרחבי העולם, שהפכו לאזורים וותיקים ומתפוררים - זו ההזדמנות לחדש את פניה של ישראל. רוב האוכלוסיות בארץ הן דור שני של מצוקה ובקושי מתפרנסים - ולכן להעניק להם דירה חדשה זה בעצם להעניק להם גם סביבה חדשה וביטחון כלכלי יותר טוב".

הקבלנים מלינים רבות על קושי בהתנהלות מול מדיניות משתנה של העיריות, ואתה מצדך דיברת על כך שתהיה התייחסות לנושא בחוק ההסדרים כך שראשי ערים חדשים יהיו חייבים לכבד אישורים לפרויקטים קודמים – האם יש התקדמות בנושא?

"קודם כל חוק ההסדרים הוא עוד רחוק כי אין ממשלה אבל בעיקרון ממה שאני מרגיש היום - יש שיתוף פעולה מלא עם כל ראשי הרשויות בארץ. עם הזמן כולם הבינו שהפתרון הטוב ביותר בהתפתחות של עיר, ובמיוחד בשכונות הישנות, זה פינוי בינוי".

מה דעתך על היוזמה האחרונה של עיריית תל אביב לקדם פרויקטים של פינוי בינוי במימון עירוני – כלומר, שהיא תהיה המתכננת? האם מעורבות העירייה בתהליך עשויה לסייע בכך?

"המעורבות בפרויקטים כאלה היא נכונה איפה שיש עיריות חזקות. הבעיה העיקרית היא שהדירות הן נכס פרטי, ובמצב שבו הדיירים מתארגנים נכון אז הם גם לא צריכים לשאול אף אחד, אבל איפה שיש אוכלוסיות חלשות שמתקשות - שם נדרשת המעורבות".   

בהמשך לממצאים על ניגוד עניינים בייצוג דיירים בעסקאות של פינוי בינוי ותמ"א 38, מה בכוונת הרשות לעשות בנושא?

"מדובר בניגוד עניינים שאינו אתי ואנו עושים שינויי חקיקה. עד היום הייתה פרצה בחוק - והיזמים ניצלו אותה כדי למקסם רווחים על חשבון בעלי הדירות".

לסיכום, אביטן מדבר יפה על עשיית הגוף שהוא עומד בראשו, מתפאר ב-25 מינהלות להתחדשות ברשויות המקומיות ומתאר סוג של אופוריה ביחס להתנהלות מולן, ולא מחמיץ הזדמנות לקדם את האג'נדה שלו אבל די נמנע מלספק תשובות של ממש בסוגיות משמעותיות שעל הפרק. 

הוא מדבר על צדק חברתי ועל שכבות חלשות, אבל זאת אג'נדה של פוליטיקאי או של משרד הרווחה שאמור לתמוך בשכבות האלו. המנדט שלו הוא התחדשות עירונית, אז מעבר לכך שלא ברור לגמרי למה צריך עוד גוף שינהל וישלוט בתחום (הרי לא חסרים מעורבים), צריך להתמקד בעזרה לפריפריה לפני שאר המקומות דרך הנחות/ הטבות ליזמים, קבלנים ודיירים - וזה בלי קשר להתחדשות עירונית.

קראו עוד ב-Bizportal:

עכשיו גם בחיפה: התמורה לדיירים בפינוי בינוי תופחת ל-12.5 מ"ר​

"אין מחנק אשראי בשוק הנדל"ן; בעיית ההיתרים בפריפריה היא שערורייה"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    עובד חברת חשמל 11/02/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    אל תחתכו בבשר החי של התושבים החלשים. תתנו ליזמים אדמות נוספות, או שתגדילו את המכפילים. אל תקחו מהעניים ותתנו לעשירים. אם אתם לא יודעים להתנהג בצורה הוגנת - פשוט, אל תתערבו.
  • 14.
    בארי 10/02/2020 22:30
    הגב לתגובה זו
    לזרוק את הוותמל לפח ים כל אוכלי החינם
  • 13.
    תושב חיפה 10/02/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים אותך. לא צריכים אותך. רק נזק אתה עושה לנו. תעשה לנו טובה ותפנה את התפקיד שלך לאדם שידאג לתושבים ולא לכל מיני יזמים. זה שלנו, ולא ניתן לך להפקיע לנו את הזכויות! נילחם איתך עד הסוף. פינוי בינוי שמקבלים בו 8 מטר נטו הוא תהליך לא ראוי ואף אחד אצלנו לא מסכים לזה. חד משמעית.
  • 12.
    אין סוף לעושק העם 10/02/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
    אפשר לפגוע בהם בקלות. אולי תזרוק את הדיירים מהבית ותיתן הכל ליזמים? והיזמים ירוויחו יותר. למה אתה לא לוקח עוד לעניים ונותן עוד לעשירים מר "רובין הוד". ביזיון שאלה נבחרי הציבור בישראל!!!
  • 11.
    אתה עובד אצלו 10/02/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    חיים אביטן - אתה עובד ציבור וצריך לדאוג לציבור. לא ליזמים!
  • 10.
    הרבה ג'ובים מיותרים 10/02/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    בשוק העדין ורגיש הזה, בלי באמת הבנת השטח והנתונים, פופוליזם הרסני כמו מחיר למשתכן, שרק גורם לעוד ועוד נזקים.
  • 9.
    טלאור 10/02/2020 09:44
    הגב לתגובה זו
    אבל לא כך הדבר! הוא דואג לעצמו וליזמים. איזה חלאה!!! איזה נזק הוא עושה לחלשים!!
  • 8.
    אזרח מודאג 10/02/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    זה ממד שבנטו הוא 8 מטר. דירה שהייתה בארנונה 40 תהפוך להיות 90, וכל זה בגלל עוד 8 מטר! ומה עם ועד בית שיעלה מ-100 שח ל-350 ש"ח לחודש? אתה לא חושב על הכל, או שאולי חושב על הכל, אבל הכל לטובת היזמים! תתבייש. רק נזק אתה עושה לנו. לא צריכים את הטובות שלך!
  • 7.
    שי לי 10/02/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
    אדם חסר לב ומצפון שדואג למיליונים של היזמים ולא לעוד חדר קטן למשפחות מרובות ילדים שחיים כמו סרדינים בדירות 50 מטר. איפה הלב שלך!!!
  • 6.
    בושה וכלימה 10/02/2020 09:16
    הגב לתגובה זו
    אתם ביזיון. מה כואב לכם שאדם עם דירת 50 מטר יקבל דירת 3 חדרים ראויה של 75 מטר? למה להמשיך לתת לו לגור בקופסת נעליים? זה הנכס שלו ולא שלכם!!!! חלאות!!
  • 5.
    ביזיון 10/02/2020 09:13
    הגב לתגובה זו
    לא שווה את הכאב ראש, ואז הקפיצה בארנונה פי 2 (מדידות חדשות שכוללות כל שטח משותף אפשרי - כמו פיר מעלית, חדר אשפה ועוד).
  • 4.
    תושב חדרה 10/02/2020 08:32
    הגב לתגובה זו
    עבריינים סוחטים את היזם על חשבון טיב ואיכות הבנייה , לא התפלא אם מרפסות יפלו כמו בניין קלפים כמו שאומרים "עיניי עירך קודמים" רק אל תגיד לא ידעתי....
  • 3.
    העיריות מתערבות בתמורה מתוך קנאה וצרות עין (ל"ת)
    התמורה לדיירים 10/02/2020 07:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שוכרת 10/02/2020 07:04
    הגב לתגובה זו
    הזכירו לנו. האם זה ראש עיריית חדרה לשעבר שקופתו התמלאה שרצים ?
  • 1.
    הרשות להתחדשות 10/02/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    למשל בפתח תקווה אף אחד לא יודע כלום. שום דבר במרכז העיר לא מתחדש רק שכונות ישנות ששם ברור לכולם שהורסים הכל ובונים מגדלים אבל במרכז העיר שום דבר טוב לא קורה. הכל בלוף גדול ראשי ערים מחממים כסאות ועושים נזקים ומתערבים במה שלא שייך להם למשל גודל התמורה לדיירים בעוד הם מפקיעים שטחים למדרכות
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.