פרויקט פינוי בינוי אונו פריים מצלאוי
צילום: קרייג אריאב

"כשל שוק של ממש": ייצוג לקוי של דיירים במיזמי התחדשות עירונית

משרד המשפטים מתריע על ממצאים בעייתיים בעסקאות אלו בטענה כי "בפועל הן לא ממקסמות את רווחת בעלי הדירות אלא מוטות לטובת היזם"

מורן ישעיהו | (24)

מעורבים בפרויקט של פינוי בינוי או תמ"א 38? בדקו היטב מי מייצג אתכם - ייתכן שמדובר בעסקה בעייתית, ואף בכישלון של ממש. 

במכתב שנשלח אל יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, פירטו עו"ד כרמית יוליס, ראש תחום הנדל"ן במחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ועו"ד אסתי ורהפטיג-בס, ממצאים מטרידים שעלו בבחינת החסמים בהליכי התחדשות עירונית הקשורים במערכת היחסים בין היזמים ובעלי הדירות. 

הדיירים לא בהכרח משיגים את ההסכם המיטבי

"המצב הקיים שבו מתקיים קשר בין עורך הדין המייצג את בעלי הדירות ליזם, הנובע בראש ובראשונה מכך שהיזם מממן את השירותים המשפטיים עבור בעלי הדירות, יוצר כשל שוק של ממש. בעלי הדירות סבורים כי עורך הדין המייצג אותם פועל למענם, למרות שבפועל לא כך, ובכך נמנע מהם מידע מהותי ומשמעותי, שמוביל לכך שהעסקה בין בעלי הדירות והיזם, לא בהכרח מגלמת את ההסכם המיטבי עבור שני הצדדים, וממקסמת את רווחתם, אלא מוטה לטובתו של היזם.

"כך בייחוד כאשר מדובר בבעלי דירות המשתייכים לאוכלוסייה חלשה יחסית, למשל קשישים או אוכלוסייה שמצבה סוציו אקונומי נמוך. מורכבותם של מיזמי התחדשות עירונית, משכם הארוך ומאפייניהם הייחודיים של הצדדים לעסקאות אלה, מצריכים הידרשות פרטנית להיבטי האתיקה והבהרת הכללים החלים על עורכי הדין העוסקים בתחום זה", נכתב. 

עוד צוין כי למרות קביעות חד משמעיות של ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, ניכר כי חלק גדול מהעוסקים בדבר אינם מודעים אליהן, וכך גם הציבור הרחב - מה שתורם לפער משמעותי בין המציאות לנדרש בתחום.

עורך דין אינו יכול לייצג את בעלי הדירות והיזם באותה עסקה

בין היתר, במסגרת אותן הנחיות נקבע כי בעסקאות התחדשות עירונית, היזם נכנס בגדר "קבלן" ועל כן אסור לעורך דין המייצג את בעלי הדירות לייצג גם את היזם, גם לא לענייני רישום דירה בלבד. 

עוד נקבע כי אסור לעורך הדין לקבוע את שכר טרחתו בהסכם מול היזם, או לנהל מולו משא ומתן בנושא זה אלא מול בעלי הדירות, ובמידה שישנה התחייבות של היזם לשלם את ההוצאות, היא תהיה כלפי בעלי הדירות בלבד.

בנוסף, במקרה שהיזם הוא לקוח קבוע של משרד עורכי דין, נקבע כי הוא לא יוכל לייצג את בעלי הדירות - גם אם מדובר בעורכי דין שונים מאותו משרד, וגם אם המשרד לא העניק ליזם שירות משפטי במקרה הספציפי. זאת בשל "ניגוד עניינים מובנה", ואפילו אם כל בעלי הדירות מודעים לקשר שבין אותו משרד ליזם ונתנו הסכמתם לייצוג. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בפועל, כאמור, צוין כי מקרים רבים מלמדים על התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם ההנחיות. כך לדוגמה, במקרים שונים עורכי דין שנבחרו בידי היזם הציגו עצמם בפני בעלי הדירות כמי שמייצגים אותם, מבלי שנבחרו על ידם, והציגו בפניהם מצגים מטעים באשר לעסקה המוצעת והשלכותיה המשפטיות, מידת המעורבות של רשויות ציבוריות שונות במיזם ועוד. 

לפיכך, הדגישו עורכות הדין את החשיבות שבהסדרת הנושא. "לנוכח המורכבות של עסקאות התחדשות עירונית והגידול המשמעותי שחל בעסקאות כאלה בשוק בשנים האחרונות, אנו סבורים כי יש צורך ממשי לקבוע באופן בהיר ומוסדר את הכללים החלים על עורך דין המייצג בעלי דירות במיזם התחדשות עירונית.

"מעבר לחשיבות של ייצוג הגון ללא ניגוד עניינים מצד עורכי הדין ומעמדם המקצועי, יצירת כללי משחק ברורים עבור פעילותם של עורכי הדין בכל הנוגע לייצוג במיזמי התחדשות עירונית תביא להגברת האמון של בעלי הדירות בהסכם המוצע להם וכך תסייע גם להסרת חסמים בהתחדשות עירונית", טענו.

הממצאים במסגרת עבודת מטה משותפת של משרד המשפטים, הרשות להתחדשות עירונית ומשרד האוצר. בימים אלו, כך נמסר, שורה של המלצות בנושא נמצאות בשלבי אישור סופיים.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    שלומי 20/01/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    עורכי דין פועלים בהתאם לחוק. אף דייר לא ימצא עצמו ללא בית. לדיירים ניתנת ערבות שמגנה עליהם
  • 19.
    רונית 20/01/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    לדיירים צריך שיהיה עורך דין מטעמם, וליזם עורך דין מטעמו. אחרת, יש כאן ניגוד עניינים. אך השכר של עורכי הדין של הדיירים, משולם תמיד על ידי היזם.
  • 18.
    נשמע מאוד הגיוני (ל"ת)
    רואי 20/01/2020 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    א 14/01/2020 11:50
    הגב לתגובה זו
    בחוברת ההתחדשות העירונית יש לנסח כללי אזהרה מפני מלווי פרויקטים תאבי בצע. תושבים עלולים להישאר ללא דירות
  • ניר 20/01/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    כבעל דירה המיועדת להתחדשות עירונית, התרשמתי שהדיירים הם תאבי הבצע ולא היזמים
  • 16.
    א 14/01/2020 11:48
    הגב לתגובה זו
    יש להרתיע את עורכי הדין ע"י שלילת רישיונותיהם. המצב בשטח התמ"א נוראי. תושבים עלולים להיוותר ללא דירות
  • הערה חשובה מאוד ומרתיעה . (ל"ת)
    תודה על המחשבה 15/01/2020 01:48
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ישראל ישראלי 14/01/2020 05:52
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם היזמים והקבלנים.
  • 14.
    רינה 13/01/2020 23:53
    הגב לתגובה זו
    כבעלת דירה בנווה שרת, אני מעידה שהטיפול של עורכי הדין שייצגו אותנו מול היזם, היה לשביעות רצון כל הדיירים. מי שלא סומך על עורכי הדין של כל הדיירים, יכול לקחת עורך דין מטעמו.
  • 13.
    טל 13/01/2020 23:47
    הגב לתגובה זו
    היכן משרד המשפטים כשצריך אותו בטיפול בסרבנים ובסחטנים?
  • 12.
    שלומי 13/01/2020 23:46
    הגב לתגובה זו
    אני מאד מרוצה מעורכי הדין שמייצגים אותנו. ההסכם הוגן ביותר. לקחתי עורך דין מטעמי שבדק את ההסכם ומלבד 2 הערות לא משמעותיות, הוא נתן את ברכתו להסכם.
  • אשמח להמלצה (ל"ת)
    גיא 15/01/2020 05:09
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רוני 13/01/2020 23:43
    הגב לתגובה זו
    שמשרד המשפטים יטפל בסרבנים ובפולשים שמחבלים בפרויקטים של התחדשות עירונית
  • 10.
    הדר 13/01/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    מי בדיוק אמור לממן את עורכי הדין של הדיירים? הרי הם לא משלמים אגורה
  • 9.
    הדר 13/01/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
    אני מציעה שהפולשים לגינות ולגגות יממנו את שכר טירחת עורכי הדין דל הדיירים.
  • 8.
    הדר 13/01/2020 22:48
    הגב לתגובה זו
    אני מציעה שהפולשים לגינות ולגגות יממנו את שכר הטירחה של עורכי הדין של הדיירים
  • 7.
    הדר 13/01/2020 22:45
    הגב לתגובה זו
    מי אמור לשלם לעורכי הדין של הדיירים? הרי הדיירים לא משלמים אגורה. מקבלים דירות חדשות, גדולות יותר ועוד יש להם טענות. אני מציעה שהפולשים לגינות ולגגות יממנו את עורכי הדין של הדיירים.
  • פולשים צריכים להכנס לכלא ל 20 שנה . (ל"ת)
    במדינת חוק 14/01/2020 07:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אביבה 13/01/2020 17:31
    הגב לתגובה זו
    התחדשות עירונית משתוללת כבר 15 שנה . ותובנות פשוטות אלה מופיעות עכשיו ???
  • 5.
    דיירת בשכונה . 13/01/2020 17:00
    הגב לתגובה זו
    למדנו על בשרנו , עם העו''ד שהיו אמורים לייצג אותנו במתחמים בנווה שרת . במקום לייצג את הדיירים ייצגו את הקבלן. ולכן חייבים התערבות מיידית של שמאי ועו''ד מטעם המדינה שיבדקו מול העירייה ,מה בדיוק מגחע לדיירים . הזהרו מפינוי בינוי . יש יזמים שאינם הגונים כלפי הדיירים .
  • 4.
    דיירת בשכונה . 13/01/2020 16:47
    הגב לתגובה זו
    למדנו על בשרנו , עם העו''ד שהיו אמורים לייצג אותנו במתחמים בנווה שרת . במקום לייצג את הדיירים ייצגו את הקבלן. ולכן חייבים התערבות מיידית של שמאי ועו''ד מטעם המדינה שיבדקו מול העירייה ,מה בדיוק מגחע לדיירים . הזהרו מפינוי בינוי . יש יזמים שאינם הגונים כלפי הדיירים .
  • 3.
    תמ"א 38 אסון 13/01/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    טוב תעשה המדינה אם תבטל כבר את התמ"א 38 על כל סוגיה , כמות הנזק שהיא עושה היא בכייה לדורות מוטב מאוחר מלעולם לא .
  • 2.
    אריה מהלא 13/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    הם לא פתולוגים שמנתחים גופות, הם צריכים לפקח בזמן אמת. יהיה אסון קטן מאד אם פשוט יסגרו כמה מחלקות מנופחות ומיותרות במערכת המשפט ואפשר להתחיל מייד עם הגאונים האלה.
  • 1.
    שי 13/01/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שרוב מחיר הדירה הוא מחיר הקרקע עליו היא בנויה. במסגרת התמ"א מוספים דירות ולכן החלק היחסי של כל דייר יורד יותר מערך עליית הדירה עקב השיפוץ וההרחבה. התוצאה היא שהדיירים משלמים עבור התמ"א.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.