הדרך לצמצום הפערים בין אזורי המרכז לפריפריה עוד ארוכה, אך שורש הבעיה, מסתבר, דווקא אינו פיננסי. "מדינת ישראל לא באמת קיבלה החלטה להקים מטרופולינים נוספים, ולא רק בגלל כסף, זה הרבה מעבר. בנוסף, שכונות שלא יידעו להביא אוכלוסיה צעירה ימותו - יש לכך משמעות חברתית עצומה", כך אמר בני דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

הדברים נאמרו בפאנל "הבנייה והתשתיות לאן?" בכנס הקבלנים השמיני שמתקיים השנה בים המלח, בו השתתף דרייפוס יחד עם אמנון מרחב - מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יואל אבן - מהנדס עיריית ירושלים ופנינה אלה, מנהלת סקטור נדל"ן בבנק מזרחי טפחות.

"הבעיה כרגע בפיתוח הפריפריה היא לא הכסף. כך למשל, חיבור חריש למחלף כביש 6 זה פשוט התנגדות של משרד התחבורה – זה לא שאם היינו מוציאים 2 מיליארד פחות במחיר למשתכן אז היה מחלף. במבט קדימה, ולאור תוצאות המכרזים, אני חושב שמחיר למשתכן יכולה להמשיך במרכז רק בשיטה ומבלי לתת שקל הנחה בקרקעות, ובלבד שהכסף שלא נותנים שם יילך לפריפריה", הוסיף דרייפוס.

מחיר למשתכן לא פעלה בפריפריה

בהתייחס לתכנית מחיר למשתכן, אמרה אלה כי "היא באמת עשתה שינוי משמעותי בשוק הדיור ב-4 שנות פעילותה. לצד זאת, כשבנק מלווה פרויקט הוא רואה לנגד עיניו שני סיכונים עיקריים: ביצוע ומכירה, ובהתחלה חשבנו שבפרויקטים של מחיר למשתכן אין הוצאות שיווק וכמעט ואין הוצאות מימון, שקונים את הקרקע ומיד מוכרים את כל הדירות והכל מצוין - אבל בפועל זה לא ממש מה שקרה, אלא רק באזורים מסוימים. הבנו שהפרויקטים האלה מורכבים יותר.

• אחרי כחלון, גם מנכ"ל משרד הבינוי נוטש את תכנית מחיר למשתכן
• משרד השיכון: "אנחנו במצוקה, מתקשים ליצור דיור בהישג יד לצעירים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"זה עניין של ביקוש והיצע – במרכז הארץ הדירות נמכרו מהר מאוד וזה עוד היה בהתחלה כש-100% מהדירות היו במסגרת מחיר למשתכן לזכאים והייתה עדנה. היום יזמים שאני מלווה תקועים עם פרויקטים בעיקר באזורי הפריפריה ואני גם חושבת שעוד לא נאמרה המילה האחרונה כי עוד יש המון קרקעות שמימנתי והלקוח לא מצליח לעלות על הקרקע. באזור מבשרת למשל בירושלים יש מתחם שלם, לקוחות שמימנו את הקרקע לפני כמעט שלוש שנים, ואנחנו מחכים שהם יצליחו להוציא היתרי בנייה ובעיניי זו פשוט שערורייה. אני רואה כמה כסף זה עולה להם ואת הזכאים שזכו בהגרלה ומחכים ולא קורה כלום – ופה באמת הבעיה".

במקביל ציינה אלה כי "אין מחנק אשראי בשוק ואפשר לקבל כסף ולבנות. כל הגופים הפיננסים והמוסדיים מאוד מעוניינים בתחום הזה והריבית מאוד נמוכה. הבנק שלנו נכנס בשנים האחרונות לנושא של התשתיות בצורה מאוד משמעותית, אלו עסקאות עתירות אשראי של מיליארדים. לאחרונה גם בנק ישראל הרחיב את המגבלה. כלומר, אני חושבת שיש היום הרבה בעיות בענף – המימון היא לא אחת מהן".

בהקשר זה ביקש דרייפוס להבהיר כי "תכנית מחיר למשתכן לא אמורה לפתור את בעיות מדינת ישראל בכללותן, וגם לא את הבעיה במבשרת, וזה לא קשור לשיטת המכרז - ראש העיר לא היה מוציא את ההיתרים כי יש לו איזושהי קפריזה. דרך אגב הוא לא היחיד, שכאילו בגלל שמדובר בתכנית פוליטית אזי אפשר לסחוט את הממשלה על כל מיני דברים אחרים, וזה דבר לא ראוי ונכון שנטפל בזה בכלים שיש לנו.

• אמריקה ישראל זכתה במכרז בגבעת אולגה, עם 192 יח"ד ב-6 מבנים בסמוך לים
• מחיר למשתכן ארקדה באלעד בשלבי סיום, עם הכפלת ערך מיום הרכישה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...

"דבר נוסף הוא שהתכנית לא באה להפוך את קצב הדירות בפריפריה לזה שקיים בהרצליה. יחד עם זאת, הנתונים שלנו מראים שקצב המכירות של מחיר למשתכן גם באזורים פריפריאליים הוא מהיר יותר בהרבה מקצב המכירות של דירות בשוק החופשי באותם אזורים".

הקבלנים: מוכנים לוותר על הקלות תמורת וודאות

"אחד החסמים הגדולים היום בפני יזמים הוא נושא תהליכי הרישוי. אנו דוחפים חזק מאוד לרישוי עצמי", טען מנכ"ל התאחדות הקבלנים. "זאת אומרת שיזם/ קבלן מגיש את הבקשה והאדריכל מאשר שהתמלאו כל התנאים והדרישות להוצאת ההיתר ואז הוועדה המקומית מיד מוציאה את ההיתר. זה יכול לקצר דרמטית את התהליך כפי שקורה למשל בארה"ב ומקומות אחרים.

"בסיטואציות מסוימות יזמים אפילו מוכנים לוותר על ההקלות והתוספות תמורת וודאות – מבלי הצורך להתעסק שנים בהיתרי בנייה, נוסף על הוצאות המימון. החסם העיקרי כרגע הם מהנדסי הרשויות המקומיות".

בתגובה לדברים אמר מהנדס עיריית ירושלים כי "נושא ההקלות הוא אחד הנושאים הכואבים - כשמגישים היתר ללא הקלה זה מתקדם די מהר. תהליך ההקלות מכניס היבט קשה בלוחות הזמנים, ומצד אחד אם נמנע אותן נקשה על אנשים לבנות ומצד שני זה יקל מאוד על הביורקרטיה ויכולת המימוש. אנו בוחנים את האפשרויות".

עוד הוסיף אבן כי "בירושלים אנחנו מזהים מצב שבו יש יחידות דיור ותב"עות עם עשרות אלפי יחידות דיור שקיימות על הנייר ולא ממומשות במשך שנים על גבי שנים - בשנה מתקבלים 2,800 היתרים בלבד. יכולת המימוש תלויה בשני גורמים: אנחנו, רשויות התכנון, המועצות והרשויות המקומיות, צריכים להאיץ את התהליכים ולעזור לקבלנים מבחינת ההיתרים, ומצד שני מוטל על הקבלנים והיזמים להבין את המציאות ולפעול כדי לעבוד.