הדולר הדביק את הפער: היציג המריא 1.1% ובהתאם למגמה העולמית מיום שישי
הדולר היציג ננעל בעליה חדה במסחר מול השקל, ביום המסחר הראשון לשבוע. המטבע האמריקני התחזק ב-1.09% לרמה של 3.815 שקלים והאירו מנגד נחלש ב-0.76% ל-5.643 שקלים.
"מדובר בסגירת פערים לאחר הזינוק של יום שישי. ההערכות שלנו כי מדובר בתיקון בלבד ובטווח הבינוני והארוך הדולר ישוב ויחלש מול השקל ומטבעות מרכזיים בעולם", כך אומר ל-Bizportal פעיל בשוק המט"ח.
הסוחרים בארץ ובעולם ממתינים לפרסום נתוני מאקרו בארה"ב ולנאום נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי. היום צפויים להתפרסם נתוני האשראי הצרכני לחודש אוקטובר והכלכלנים מצפים להתכווצות חודשים של 9.3 מיליארד דולר. זאת אחרי שנרשמה ירידה בהיקף של 14.8 מיליארד דולר בספטמבר.
בנוסף, נגיד הבנק המרכזי בן ברננקי ישא היום נאום על מצב הכלכלה וצפוי לשפוך אור על המהלכים שמתכנן הפד על מנת לתמוך בהמשך התאוששות הכלכלה. בנאומים קודמים הדגיש ברננקי כי הבנק מתכוון להמשיך לשמור על רמת ריבית נמוכה לתקופה ארוכה אולם כלכלנים מעריכים כי הפדרל ריזרב עשוי להעלות את הריבית שוב לקראת אמצע 2010.
בינתיים, החוזים העתידיים על מדדי ניו-יורק מאותתים כעת על צפי לירידה של 0.3% עם פתיחת המסחר היום. מוקדם יותר היום רשם המדד בטוקיו עליה של 1.45%, בסיאול התקדם מדד הקוספי ב-0.49% ואילו בהונג קונג ירד מדד ההאנג סנג ב-0.77%. בורסת שנחאי הוסיפה 0.45% לערכה.
"היצואניות הגדולות ביפן ובאוסטרליה צפויות להנות מההתאוששות הצפויה של הכלכלה האמריקנית", אמר לבלומברג טים שרודרס, מנהל השקעות ממלבורן, אוסטרליה.
משרד העבודה האמריקני דיווח ביום שישי כי במהלך נובמבר נגרעו 11 אלף משרות בלבד במשק האמריקני, קצב אובדן המשרות הקטן ביותר מאז חודש דצמבר בשנת 2007, ראשית המיתון. נתון זה הפתיע מאחר והתחזיות המוקדמות לנתון היו לגירעתן של 130 אלף משרות. הפתעה נוספת הייתה כאשר הנתונים עבור החודשים אוקטובר וספטמבר עודכנו לחיוב, כשבמהלך חודש אוקטובר נגרעו 110 אלף משרות ולא 190 אלף כפי שדווח. שיעור האבטלה הפתיע בגדול עם ירידה בלתי צפוייה לרמה של 10% מרמה של 10.2% במהלך חודש אוקטובר.
בתגובה לנתונים בארה"ב אמר רון אייכל כלכלן ואסטרטג ראשי של מיטב בית השקעות, כי "אין ספק שמדובר בחדשות טובות לכלכלה האמריקני והגלובלית. הירידה בשיעור האבטלה לוותה בהיקף מצומצם למדי של מקומות תעסוקה אשר נגרעו משוק העבודה".

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
