שדה דב
צילום: אדריכלים תכנון נוף

נפתח השיווק ל-7,100 דירות בשדה דב: ועדת הערר דחתה את ההתנגדויות

לאחר עיכובים רבים, התוכנית יוצאת לדרך; העיכובים נבעו מ"משטר הרוחות" - מה זה משטר הרוחות וכל מה שצריך לדעת על התחלת הפרוקיטים בשדה דב

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה שדה דב

לאחר עיכובים ממושכים, ועדת הערר במחוז תל אביב דחתה את הערר שהגישו החברות חן ואיתי גינדי ורמי שבירו נגד תוכנית "מרכז רובע שדה דב". בכך, הוסר המכשול האחרון שמנע את השיווק של 7,128 יחידות דיור באזור, והפרויקט הגדול של הפיכת שדה דב לשכונת מגורים מתקדם סוף סוף לשלב הבא.

מחלוקת סביב הרוחות

אחד הטיעונים המרכזיים שהעלו החברות היזמיות היה שמשטר הרוחות באזור עלול להשתנות בעקבות הקמת המגדלים החדשים. משטר רוחות הוא למעשה האופן שבו הרוח נעה באזור מסוים, ויכול להיות מושפע ממבנים גבוהים שמסיטים את זרימתה ויוצרים רוחות חזקות או מערבולות אוויר לא צפויות. היזמים טענו שהתוכנית יוצרת "חומת מגדלים", שעלולה להגביר רוחות ברחוב איינשטיין ולפגוע באיכות החיים של הדיירים בפרויקטים שהם עצמם מקימים.

ועדת הערר, שבראשה עמדה עו"ד מיכל הלברשטם-דגני, בחנה את הטענות לעומק והתייעצה עם מומחים. בסופו של דבר, היא קבעה כי לא צפויה הפרעה משמעותית למשטר הרוחות שתפגע באיכות החיים של התושבים, ולכן אין הצדקה לשינוי התוכנית. עם זאת, הוועדה קבעה כי המרחק בין שני מגדלים סמוכים שאינם באותו מגרש לא יפחת מ-16 מטרים, כדי לוודא שהתסקירים הסביבתיים שהוצגו בדיון אכן ישקפו את המצב בפועל לאחר הבנייה.

שדה דב: תוכנית שאושרה מזמן, אבל נתקלה בקשיים

תוכנית המתאר לשדה דב אושרה כבר בשנת 2020, כשהמטרה הייתה להפוך את השטח הענק, שעליו פעל בעבר שדה התעופה הפנים-ארצי של תל אביב, לאחת השכונות הגדולות בעיר. בסך הכול, אמורות להיבנות שם כ-16,000 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור.

התוכנית חולקה לשלושה מתחמים מרכזיים:

למרות שהקרקע מוגדרת כאזור ביקוש גבוה, הפרויקט נתקע במשך שנים בשל מחלוקות בין גורמים שונים, כולל חילוקי דעות בין יזמים לרשויות התכנון, קשיים בתכנון התשתיות וקשיי שיווק של הקרקעות. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ניסתה כבר חמש פעמים לשווק מכרזים גדולים למתחם, אך בשל מחירים גבוהים ודרישות מחמירות, יזמים רבים נמנעו מלהשתתף, מה שעיכב את הפרויקט כולו.

מה הלאה?

ההחלטה האחרונה של ועדת הערר אמנם מסירה את אחד המכשולים המרכזיים, אך הדרך לשיווק הקרקעות בפועל ולתחילת הבנייה עדיין רצופה אתגרים. ברמ"י ינסו כעת לקדם מחדש את המכרזים שכבר נדחו כמה פעמים, בתקווה למצוא יזמים שיסכימו לקחת חלק בפרויקט הענק הזה. מצד שני, אם הבעיות שגרמו לעיכובים עד כה לא ייפתרו – אין ערובה לכך שהפעם המכרזים ייסגרו בהצלחה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"




שאלות ותשובות על הבנייה בשדה דב

מה זה משטר רוחות, ולמה הוא חשוב בתכנון עירוני?
משטר רוחות מתאר את אופן זרימת האוויר באזורים בנויים. כאשר מקימים בניינים גבוהים, הם יכולים לשנות את כיוון ועוצמת הרוח, מה שעלול ליצור זרמים חזקים או מערבולות שמשפיעות על נוחות הולכי הרגל ועל המגורים בבניינים סמוכים.

למה היזמים התנגדו לתוכנית?
החברות חן ואיתי גינדי ורמי שבירו טענו שהתוכנית יוצרת "חומת מגדלים" שתשנה את משטר הרוחות ברחוב איינשטיין, דבר שלדבריהם היה פוגע באיכות החיים של הדיירים בפרויקטים שהם עצמם מקימים שם.

כיצד ועדת הערר הגיבה לטענות?
הוועדה בחנה את חוות הדעת של המומחים והגיעה למסקנה שלא צפויה השפעה משמעותית על הרוחות באזור. יחד עם זאת, היא קבעה כי המרחק בין מגדלים סמוכים שאינם באותו מגרש לא יפחת מ-16 מטרים.

מדוע הפרויקט בשדה דב התעכב במשך שנים?
למרות שתוכנית המתאר אושרה כבר ב-2020, המכרזים לשיווק הקרקעות נתקלו בקשיים. המחירים הגבוהים של הקרקע, הדרישות הרגולטוריות והעובדה שיזמים לא מיהרו להיכנס לפרויקט גרמו לדחיות חוזרות ונשנות של מכרזי הבנייה.

האם כעת הבנייה תתחיל?
החלטת ועדת הערר מסירה את אחד החסמים המשמעותיים, אך עדיין לא ברור אם המכרזים הקרובים ייסגרו בהצלחה. אם יימצאו יזמים שיסכימו להיכנס לפרויקט, ייתכן שהבנייה תתחיל בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל מסתיים בכסף הרגע שיש יותר דירות לא כדאי לרכוש במחירים שדורשים גינדי והשאר. (ל"ת)
    אנונימי 03/02/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".