נטפליקס קרסה 13% באפטר - ואז תיקנה את הנפילה, למרות שפספסה בסעיף ההכנסות ובתחזית
חברת המדיה והסטרימינג נטפליקס NETFLIX עוקפת את ציפיות האנליסטים עם רווח למניה של 2.88 דולר לעומת צפי של 2.87 דולר ומפספסת בהכנסות עם 8.16 מיליארד דולר לעומת צפי של 8.17 מיליארד דולר.
גם בתחזית החברה לרבעון השני היא פספסה עם רווח למניה של 2.84 דולר לעומת צפי של 3.08 דולר על הכנסות של 8.24 מיליארד דולר, לעומת הצפי שעמד על 8.47 מיליארד דולר. מספר המנויים המשלמים עומד על 232.5 מיליון, לעומת צפי של 233 מיליון.
בדוחותיה הקודמים דיווחה החברה על הכנסות של 7.85 מיליארד דולר ורשמה רווח מתואם של 12 סנט למניה, כאשר השוק צפה 42 סנט למניה. בצד החיובי - החברה הפתיעה לטובה כאשר רשמה תזרים מזומנים חופשי של 332 מיליון דולר, לעומת הצפי לתזרים שלילי של 197 מיליון דולר.
בנוסף צפתה נטפליקס לרבעון הנוכחי הכנסות של 8.17 מיליארד דולר, עם רווח למניה של 2.82 דולר. החברה גם צפתה הרעה בשורת המרווח התפעולי. מנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, התפטר אז מתפקידו והפך להיות יו"ר דירקטוריון החברה. מי שייכנס לנעליו הוא סמנכ"ל התפעול הראשי (COO) גרג פיטרס, שיצטרף לטד סרנדוס ושניהם יהיו מנכ"לים משותפים של החברה.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.מתעניין 19/04/2023 10:28הגב לתגובה זוקורה לעיתים קרובות מדי שמפרסמים כותרת "סנסציונית" ברגע שיש בשווקים תנודה מהירה וקיצונית. מנסיוני המועט (49 שנים - בשווקי ההון, לא בעולם) כדאי להמתין מעט כאשר מדובר בתגובה הראשונית על דו"ח או הודעת חברה. רק ממליץ...
- 5.אתר לא מקצועי כבר אמרנו לא (ל"ת)איתן 19/04/2023 09:02הגב לתגובה זו
- 4.המשקיע 19/04/2023 08:55הגב לתגובה זולכתב לא היה סבלנות להמתין עוד 20 דקות ולראות שאין שום ירידה סתם ליצור כאוס ובהלה . זו ממש בושה לאתר ולאנליסטים .
- 3.ממש לא קורסת. דווקא עולה (ל"ת)דני 18/04/2023 23:57הגב לתגובה זו
- מישהו 19/04/2023 10:00הגב לתגובה זוקרסה עם פרסום הדוחות ואז התהפכה..
- 2.אנונימי 18/04/2023 23:41הגב לתגובה זואיך הגעת ל13% ביזפורטל . כמה שטויות ????
- הם צודקים, היא קרסה עם פרסום הדוחות 13% והתהפכה.. (ל"ת)מישהו 19/04/2023 10:01הגב לתגובה זו
- 1.לרדת 10 אחוז זה הזייה (ל"ת)18/04/2023 23:21הגב לתגובה זו
קרדיט: דובר צה"לדירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
זו אינה עוד רשימה. כל מקום ב-100 השורות בטבלת הדירוג משקלל עשרות פרמטרים וקובע מי תזכה להיכלל ברשימה, והסעיף המשפיע ביותר הוא ההכנסה בפועל מהפעילות הבטחונית. המגזין מתבסס על הדיווחים של החברות הצבאיות ובנוסף, מעסיק סוללת אנליסטים שסוקרים כל חברה בצורה פרטנית וקובעים את המיקום שלה ביחס לאחרות.
אבל מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות במדד, לדירוג של Defense News יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. מי שמדורגת גבוה יכולה למנף את זה. היא משפרת את הסיכויים למשוך חוזים מול ממשלות, זוכה באמון של שותפים עסקיים, והשוק בכללותו הרבה יותר מתחשב במובנים רבים, מדובר במדד לא־רשמי של "מעמד" בתעשייה הצבאית העולמית, כזה שמייצר תגובת שרשרת של עניין, מימון ושיתופי פעולה.
בנוסף, הדירוג הזה לא רק מספק הצצה לרשימת השחקנים החזקים ביותר בענף. הוא גם משקף את המגמות בכל השוק: מעבר ממערכות נשק כבדות וקלאסיות לטכנולוגיות מתקדמות, זריזות וקטלניות, תוך הדגשה מחודשת של הממד הדיגיטלי בשדה הקרב.
שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג - אלביט מערכות אלביט הדמיה -2.89% (מקום 21 לעומת 22 בשנה שעברה), התעשייה האווירית (28, שמרה על הדירוג) ורפאל (31, לעומת 33 בשנה שעברה) Rafael Holdings 10.14% ,
והן אינן ברשימה בגלל ערך נוסטלגי, אלא היות וכל אחת מהן צמחה בצורה מובהקת בהכנסות הביטחוניות שלה בשנת 2024. אלביט, למשל, עם זינוק ל-6.8 מיליארד דולר, נהנית מביקוש גבוה למערכות דיוק, כטמ"מים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית. רפאל, שביצעה קפיצה של שני מקומות בדירוג,
ממשיכה למצב את עצמה כמרכז פיתוח מתקדם, לא רק בזכות כיפת ברזל, אלא גם עם פתרונות הגנה רב־שכבתיים, טילים טקטיים ומערכות שליטה ובקרה. התמונה המתקבלת היא של שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת
ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית.
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- החברות מגייסות מאות מיליונים - אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מעבר לזווית המקומית, בעולם כולו הוקצרו מעל 2.7 טריליון דולר להוצאות ביטחוניות במהלך 2024, גידול של כמעט 10 אחוזים לעומת השנה הקודמת, והעלייה החדה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. יותר מכל, מדובר בתגובה ישירה לרצף של זעזועים גאו־פוליטיים: המלחמה בעזה, העימותים בלבנון, הפלישה הרוסית לאוקראינה והתחזקות סין ככוח צבאי גלובלי.
