תציל את המערב? יכול להיות שהתרופה למיתון עולמי תגיע דווקא מסין
הפד' המשיך להעלות בשבוע שעבר את הריבית בארה"ב, שעומדת כעת על הטווח של בין 4.25% ל-4.5%, וביחד עם הריבית עלו גם החששות למיתון שיגיע ממש בקרוב. המשק אמנם עדיין לא מגיב בצורה משמעותית להעלאות הריבית החדות ואמנם השלב של ארבע העלאות רצופות של 0.75% מאחורינו, אך ברור לכולם מה המצב ולאן אנחנו הולכים. ככל שהריבית עולה כך התמריץ של האזרחים לחסוך את הכסף עולה, היות והם מקבלים עליו תשואה יותר גבוהה בבנק, מה שבסופו של דבר מוריד את הצריכה ואת הכנסות החברות.
לחברות גם קשה יותר להשיג מימון בגלל המחיר הגבוה של הכסף ובסופו של דבר, חלקן נאלץ לפטר עובדים - ראינו זאת אצל מטא, ראינו זאת אצל אמזון ועוד השבוע ראינו זאת אצל גולדמן זאקס.
עד כה המטרה העיקרית של הפד' בהעלאת הריבית הייתה להוריד את האינפלציה על ידי דיכוי של הביקוש, אפילו אם זה יגיע על חשבון מיתון כזה או אחר. יש כמובן אפשרות אחרת שהפד' היה יכול רק לחלום על כך שיוכל להוביל אליה - להגדיל את ההיצע. אם ההיצע של כל מוצרי הצריכה, מוצרי הגלם, המזון וכל מה שדרוש למערב בכדי לקיים את שגרת החיים היומיומית שלו יעלה פתאום בצורה משמעותית, המחירים ירדו, האינפלציה תירגע מבלי שיהיה מיתון. להפך, הכלכלה ככל הנראה תשגשג. הבעיה היא שלפד' אין דרך להוביל לעלייה בהיצע והוא נאלץ "להסתפק במיתון".
מה שתרם כל כך לעלייה החדה באינפלציה היה היצע הנמוך, אשר נבע מבעיות בייצור, בעיות בשרשראות האספקה והחלק החשוב ביותר - ירידה בתפוקה התעשייתית של סין בעקבות מדיניות אפס הקורונה של הממשל. בדוח שהורכב על ידי הגורמים הבכירים ביותר בבית ההשקעות הגדול בעולם - בלאקרוק, נכתב כי "מדיניות העלאת הריבית של בנקים מרכזיים אינה הכלי בכדי לפתור את בעיות האספקה והייצור" - בבית ההשקעות מאמינים כי אכן הבעיה תמונה בצד ההיצע ולא בצד הביקוש.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממשל הקומוניסטי, בהנהגתו של שי ג'ינגפינג, אוהב כוח, אוהב לשלוט על החיים של האזרחים שלו ומעדיף לראות אותם סגורים בבית מרוסנים מאשר חופשיים ובלי מסיכות על רקע החשש מהתפרצות הקורונה, כאשר יש שחושבים שהקורונה היתה התירוץ המושלם. בזמן שכולנו כבר שכחנו מה זו הקורונה, חייהם של האזרחים בסין רק נהיו גרועים יותר ויותר, הסגרים נהיו ארוכים יותר, ההגבלות הוקשו והחיים הפכו לקשים, בעיקר כאשר מפעלים רבים מושבתים וחלק גדול מהאזרחים לא יכול לעבוד.
בסופו של דבר לאזרחים בסין נמאס והם החלו לקחת את הכוח לידיים שלהם ולהתנגד למדיניות הבלתי נסבלת של הממשל שלהם. המפלגה הקומוניסטית הייתה רגילה עד כה לראות את האזרחים שלה מצייתים מבלי להניד עפעף, אך הפעם המהומות היו כה חמורות והתרחבו בכל רחבי המדינה עד כדי שנדרש שינוי במדיניות. בתחילת החודש אזורים רבים בסין החלו להקל את הגבלות הקורונה שלהם, הסגרים נרגעו והכל כדי להסדיר את העניינים. פתאום ראינו בכירים בממשל הסיני אומרים כי המצב לא כזה חמור ושהם מאמינים כי "המודעות הבריאותית הציבורית והאיכות שלה השתפרו משמעותית".
בינתיים האנליסטים מתחילים לתקן את התחזיות שלהם בנוגע לצמיחה של סין ויכול להיות כי לכל העניין תהיה השפעה גדולה על כלכלות רבות בעולם. אם הסינים יחזרו למצב נורמלי (מבחינת הקורונה) כמו שרוב העולם חווה בשנה פלוס האחרונות, מוצרים רבים כמו שבבים, גידולים ואמצעים טכנולוגיים עלולים לחזור להציף את השוק ולהביא את הביקוש ואת ההיצע לנקודה יותר יציבה. אלחנדרה גרינדל, כלכלנית בכירה ב-Ned Davis Research, צופה כעת כי נראה את הכלכלה הסינית צומחת בין 4.25 ל-4.75% בשנת 2023, מה שיוריד את הסיכוי לצמיחה עולמית שלילית של 2% לרדת מ-80% ל-65%.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
כמובן שיש חשש שהפתיחה של סין תוביל דווקא לעלייה באינפלציה הודות לכך שמעל למיליארד אזרחים חוזרים ברגע, לאחר כמעט שלוש שנים, להרגלי הצריכה הרגילים שלהם, מה שיעלה את הביקוש למוצרים שונים. העניין הוא שסין נמצאת גם במשבר נדל"ני ובבעיית חוב רצינית, מה שלא צפוי להעלות למשל את הביקוש לחומרים גלם כמו פלדה ובטון אשר נדרשים לבניה של בתים - אין לאנשים ולחברות מספיק כסף. מצד שני, הביקוש לאנרגיה כמובן יעלה - אזרחים רבים יחזרו לנסוע במכוניות ולטוס במטוסים, לא מה שהעולם רוצה לראות כעת. לא ברור מה יהיה משמעותי יותר - הצריכה או התפוקה הסינית, וככל הנראה אחרי הנתונים הללו האנליסטים יעקבו בצורה אדוקה בזמן הקרוב.
יש לזכור כי הקורונה בסין רק נמצאת בעלייה כעת ושוברת שיאים וככל שישנם יותר חולים וההגבלות יורדות, לא בטוח שיהיה קל לממשל להמשיך בצעדים האלה. יותר משליש מהאזרחים המבוגרים במדינה לא מחוסנים והם מהווים חלק ניכר מכלל האוכלוסיה, בסופו של דבר בתי החולים אכן עלולים להתמלא ולהכריח את הממשל לחזור בו מהכיוון הנוכחי. ההערכות כעת מדברות על כך שהקורונה תגיע לשיא בסין בסוף החודש הבא, אם המדינה תוכל להחזיק עד אז, יש אולי (לפחות לסינים) סיכוי מסויים לחזור לשגרה.
- 7.ZB 20/12/2022 09:50הגב לתגובה זותהיה צמיחה בענף הקבורה
- 6.ו 20/12/2022 08:34הגב לתגובה זומניות צללו עד 97% וזה עדין ממשיך .הקריפטו גם מתרסק .הנדלן בעולם ובארץ מתרסק . וביידן ישן טוב . אין מי שיכול להציל. כבר מאוחר מידי .
- 5.מבין2 20/12/2022 08:06הגב לתגובה זושלא ימותו מקורונה, ולא נוקט בהפקרות מוחלטת כמו המישור שהיה פה בשנה וחצי האחרונות.
- 4.סגר מקטין את הביקוש הצרכני ומפנה חומרי גלם לתעשייה (ל"ת)לילי 20/12/2022 07:21הגב לתגובה זו
- לילי 20/12/2022 08:02הגב לתגובה זוסין סובלת מבעיית כוח אדם , עליית מחיר חומרי הגלם , והתגברות התחרות מכוח אדם זול באסיה . בעיית כוח האדם נוצרה בשל הזדקנות האוכלוסייה . הבעיה תחמיר כל שנה . צמצום הייצור בצורה מבוקרת פותר את עליית חומרי הגלם ומעלה את מחיר המוצרים המוגמרים .
- 3.מצחיק 20/12/2022 01:56הגב לתגובה זוסתם כמה אנשים חולים כמו שאין קורונה בסין ככה גם תהיה צמיחה לשקרים אין רגליים...אבל את האמת יהיה קשה להסתיר
- 2.הראל 20/12/2022 00:56הגב לתגובה זולסין יהיה קדה לשנות את מדיניותה בקשר לקורונה וגם אם תשנה ותסכים להמוני חולים ומתים היא גם תגדיל ביקושים כך שקשה להעריך מה באמת יקרה
- spoken like a true sheep (ל"ת)חיים 20/12/2022 08:29הגב לתגובה זו
- 1.איציק 19/12/2022 23:06הגב לתגובה זופתיחת השוק הסיני תפעיל לחץ על מחירי הנפט, מאחר והנפט הוא מרכיב מרכזי בתהליך היצור, זה יעלה את האינפלציה לא יוריד
- לילי 20/12/2022 07:12הגב לתגובה זוסין סובלת מבעיית כוח אדם , עליית מחיר חומרי הגלם , והתגברות התחרות מכוח אדם זול באסיה . בעיית כוח האדם נוצרה בשל הזדקנות האוכלוסייה . הבעיה תחמיר כל שנה . צמצום הייצור בצורה מבוקרת פותר את עליית חומרי הגלם ומעלה את מחיר המוצרים המוגמרים .
- אודי 19/12/2022 23:29הגב לתגובה זואתה חושב שסין תפיל את הכלכלה הסבר?

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.