גולדמן
צילום: טוויטר

גולדמן זאקס יפטר 4,000 מעובדיו לאחר מבול הגיוסים בזמן הקורונה?

על פי דיווחים הבנק יפטר כ-8% מסך העובדים שלו על רקע כמות העובדים הגבוהה באופן חריג והמצב הכלכלי אליו סבור הבנק שהכלכלה האמריקאית תכנס בקרוב
מתן קובי |

בבנק  GOLDMAN SACHS מתקשים לעמוד בהוצאות השכר הגדולות - בסוף חודש ספטמבר כמות העובדים שלו הגיע עד למספר של 49 אלף, 14% יותר מהשנה הקודמת. עוד באמצע אותו החודש עלו דיווחים על כך שהבנק מתכנן לבצע פיטורים רחבים בחברה אך בסופו של דבר הם לא הגיעו ועכשיו, כשהמצב הכלכלי קשה עוד יותר הודות להעלאות הריבית, ברור כי אין למנהלים בבנק את האפשרות לשמור על כמות עובדים מאסיבית כל כך. בנוסף לפיטורים, עלו דיווחים השבוע על כך שהבנק מתכנן לקצץ את סך הבונוסים בחברה ב-40% במטרה לחסוך בעלויות מיותרות. המהלכים צפויים לצאת לפועל בחודש הבא.

בתחילת החודש שעבר בבנק הודיעו כי הם צופים ירידה של 4% ברווחיות של חברות ה-S&P 500 בשנה הבאה ו "עליה מתונה בלבד" בצמיחה בשנת 2024. הבנק אמר גם כי הוא צופה כי המדד יעמוד בסוף השנה על 3,600 נקודות - כ-7% מתחת לרמה הנוכחית שלו והצפי לסוף שנה הבאה עומד על 4,000 נקודות, משמע עלייה של 11% מאיפה שהבנק צופה שהמדד יעמוד בעוד כשבועיים. 

גולדמן זאקס אינו הבנק הראשון שמתחיל לפטר עובדים, עוד ביוני ב- JP MORGAN הודיעו כי הם מתחילים בקיצוצים ו- MORGAN STANLEY גם תיכננו עוד באותה התקופה לקצץ את שכר העובדים בכ-20%. המצב של גולדמן זאקס, לפחות מבחינת המניה עוד יותר טוב מזה של המתחרים שלו - ירדה בפחות מ-10% מתחילת השנה בזמן שבמורגן סטנלי וג'יי פי מורגן איבדו 12% ו-18% באותה התקופה בהתאמה.

ברבעון האחרון הבנק הציג רווח של 3.1 מיליארד דולר, או 8.25 דולר למניה, טוב בהרבה מה-2.8 מיליארד דולר, או 7.75 דולר למניה, שצפו האנליסטים. ההכנסות הסתכמו ב-11.9 מיליארד דולר – ירידה של 21% בהשוואה לשנה הקודמת, אך מעל 11.4 מיליארד דולר שצפו האנליסטים. עם שחרור הדוחות דיוויד סולומון, מנכ"ל הבנק, הציג תוכנית התייעלות במטרה לשפר את ביצועי החברה, אשר חלקה כלל מיזוג של עסקי הקמעונאות, עם חטיבת ניהול העושר ואלו יהיו חלק מעסקי ניהול הנכסים.

הארגון מחדש מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שגולדמן אירחה יום משקיעים שבו התוותה תוכניות לגוון את ההיצע שלה מעסקי המסחר התנודתיים לתחומים עקביים יותר כמו ניהול עושר ובנקאות צרכנית. אירוע זה היה שבועות ספורים לפני שמגפת הקורונה השתלטה על הכלכלה והבנק רשם זינוק של שנתיים ברווחי המסחר ובנקאות ההשקעות.

"אנו נכנסים לשלב הבא של הצמיחה שלנו, ומציגים התאמה מחדש של העסקים שלנו שתאפשר לנו לנצל עוד יותר את מודל ההפעלה השולט של גולדמן זאקס. ככל שאנו משרתים טוב יותר את לקוחותינו, כך אנחנו גם נהנים מכך בסופו של דבר", אמר סולומון עם שחרור הדוחות.

בחודש האחרון ראינו בנקים נוספים שמצביעים על המצב הבעייתי אליו נכנסת הכלכלה האמריקאית, חלקם אף היו יותר פסימיים מגולדמן זאקס. מורגן סטנלי למשל, קרא לפני כשבוע לממש רווחים לפני מפולת בשווקים, זאת בעקבות הציפייה שלו שהשוק האמריקאי יתרסק ברבעון הראשון של 2023. האסטרטגים ב- BANK OF AMERICA גם מאמינים כי זה הזמן למכור מניות וטוענים כי בתחילת 2023 צפויה אבטלה גבוהה שתקשה על השווקים והצרכנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.