האינפלציה בטורקיה עלתה ל-54% - עוד לפני עליית מחירי הנפט והסחורות
מסתבר שפוטין איננו המנהיג היחיד שנחוש להשמיד את כלכלת ארצו, שכן גם ארדואן מצטרף אליו עם המדיניות האנטי אינפלציונית המקורית שלו - איומים על הבנק המרכזי שיוריד רבית - שהביאה כמובן להתפרצות חזקה יותר של האינפלציה.
הנתונים לחודש פברואר שפורסמו אמש מצביעים על אינפלציה שנתית של 54.4% שנגרמו בין השאר על ידי צניחה בערך הלירה הטורקית שירדה ב-44% בשנה שעברה אל מול הדולר, ועליה חזקה במחירי הסחורות. אלו צפויים לטפס עוד יותר בחודש הזה לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה שכבר משפיעה באופן דרמטי על מחירי הסחורות.
בשיעור חודשי עלה מדד המחירים בפברואר ב-4.8%, הנתונים הם מעל צפי האנליסטים, על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס, לפיו האינפלציה החודשית הייתה צפויה לעמוד על 3.8% והשנתית על 53%. מדד המחירים ליצרן, שהושפע בעיקר מעליית מחירי הסחורות, עלה ב-7.22% על בסיס חודשי ובשיעור שנתי הגיע ל-105%.
מדד המחירים לצרכן הושפע מעליית מחירי המזון ומשקאות לא אלכוהולים בשיעור של 8.4% בחודש ועליית מחירי הרהיטים ב-7% ובשיעור שנתי של 65%. מחירי התחבורה עלו בשיעור שנתי של 76% בין השאר.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה התגברה בתשעת החודשים האחרונים מאז שהבנק המרכזי חתך את הריבית ב-500 נקודות בסיס בעקבות הלחץ של נשיא טורקיה. הורדת הריבית, בניגוד לדרך המקובלת להתמודד עם אינפלציה על ידי העלאת ריבית, הייתה חלק מהמדיניות של הנשיא הטורקי להעדיף צמיחה כלכלית, השקעות ויצוא בעזרת ריבית נמוכה. יחד עם זאת השקפת עולמו המוסלמית של הנשיא גם השפיעה על המדיניות, שכן האיסלאם אוסר על לקיחת ריבית.
הבנק המרכזי מעריך כי האינפלציה תגיע לשיא בחודש מאי ותהיה בסביבות 55%, אך הערכה זו נעשתה לפני הפלישה לאוקראינה והשפעתה על מחירי הסחורות. כעת נראית הערכה הזו כנמוכה מדי. הערכות האנליסטים היא שהאינפלציה תישאר בשיעורים כאלה עד סוף השנה לפחות. ג'ייסון טובי, כלכלן השווקים המתעוררים של פירמת קפיטל אקונומיקס אומר: "זליגת ההשפעה ממשבר רוסיה אוקראינה, כולל מחירי סחורות גלובליים גבוהים יותר, ופוטנציאל לבעיות חדשות בשרשרת האספקה משמעותם עליית הסיכון להמשך עליית האינפלציה". הבנק המרכזי מצפה שהאינפלציה תרד ל-23% בסוף השנה, בעוד האנליסטים מצפים ל-38%.
הממשלה מנסה להמשיך להאבק באינפלציה בדרכים אחרות שאינן כוללות העלאת ריבית. הממשלה נקטה הורדת מיסים על מצרכים בסיסיים והיא מסבסדת שיעור ניכר מחשבונות החשמל במטרה להקל את השפעת האינפלציה על משקי הבית, אולם ההשפעה עדיין איננה מהותית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
