טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash
דעה

העתיד כבר כאן? לא, אנחנו חיים בהווה

מיסוי, רגולציה, בירוקרטיה, והצורך בהשקעה מאסיביות הן הסיוט של החברות בוול סטריט, והשוק מעדיף להתעלם מהם: רכבים חשמליים היא אחת מבין הפיתוחים הטכנולוגיים שצפויים לשנות את העולם, האם אנחנו מוכנים לכך? 

אור צרפתי | (3)
נושאים בכתבה איילון רכב חשמלי

תקופה מטלטלת בוול סטריט, לאחר עשור של צמיחה מואצת הגיע משבר הקורונה שזיעזע את העולם הכלכלי ואת שווקי ההון. מחודש מאי 2020 נוצר מצב חריג, שוק ההון מניב תשואות עצומות בעוד הכלכלה הריאלית מנסה להתאושש מההשלכות ההרסניות. מצב זה יצר ניתוק בין שני הכוחות שמניעים את העולם- יצרן וצרכן. 

ההיפרדות בין הכלכלית הריאלית לוול סטריט נוצרה על רקע ציפיות להתפתחוית טכנולוגית מהירות. מחיר החברות שנסחרות במכפילי רווח ומכירות עצומים לא משקף כמה שהחברה גדולה בהווה, אלא כמה היא תהיה גדולה  בעתיד. בתקופה האחרונה אנו עדים לתיקון בשווקים, התפכחות של משקיעים ששואלים עצמם "האם לחברה יש ערך מתאים למחיר המניה?". 

המוצרים שמציעות החברות נשמעים טוב מאי פעם ומציירים עולם ורוד של נוחות דיגטלית והתפתחות אנושית. שינוי דורש תשתית והסתגלות, ולכן לוקח זמן רב. וול סטריט מציגה תמונה ורודה שמסתכמת לרוב ב-"הגעה לרווחיות עד 2025" ומשפטים מהסוג זה. למרות שהטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, הערכות השווי לא לוקחות בחשבון את השאלה "האם האדם והסביבה מסוגלים להתמודד עם הטכנולוגיה?". הניתוק בין שני סוגי הכלכלות הופך את הציפיות בוול סטריט לחלומות, ובמחיר המניות הנוכחי אין מקום לטעות- חברה שלא עומדת בציפוית ואפילו במעט, מתרסקת. 

הרכבים החשמליים והחכמים היא דוגמא מובהקת לכך, זהו הסקטור שעלה לכותרות בשנה האחרונה, וכל קשר בין חברה לשוק גרמה לזינוק של מאות אחוזים במחיר המניה. 

 

מיסוי 

התערבות ממשלתית ממלאת היום תפקיד חשוב בצמיחת שוק ה-EV, כך למשל עיקר רווחיה של מובילת הסקטור טסלה (סימול:TSLA) נובעים מסובסידיות. ממשלות רבות מעודדות את יצרניות הרכבים לעבור "לאנרגיה ירוקה" באמצעות תמריצים כספיים משכנעים. זה לא יכול להימשך לנצח, המדינה צריכה להרוויח מכלי רכב והאנרגיה שהם צורכים, ולכן יצטרכו להתאים את מודל המיסוי של האתמול והמערכות התומכות בו. הרשויות אינן יכולות עוד לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית המשבשת, ולמרות שפקידים ברחבי העולם מבינים את חשיבות ההתייחסות לטרנספורמציה דיגיטלית, מעטים הצליחו לפצח את הנוסחה שתאפשר מודל ארוך טווח ועמיד.

תשתיות

הפרדיגמה נפרצה, יותר ויותר צרכנים מורידים את המחסומים ומוכנים לאמץ את הרכבים החשמליים ולוותר על מפלצות הפחמן. שינוי הרגלי הצרכן מונעים מהטבות רגולטוריות, עלייה ביכולות התפעוליות של הרכב, אך בעיקר אופנה- מותג צעיר שמציע רכב  עם סגנון יוקרתי, מראה חדשני ואינספור מערכות טכנולוגיות מפנקות. למרות הצמיחה המהירה שצופים בוול סטריט לשוק ה-EV, עולה השאלה כמה אנרגיה נצטרך להפיק בשביל להניע את הרכבים באמצעות חשמל והאם זאת בכלל אלטרנטיבה ירוקה? דמיינו מצב בו כל דיירי ירצו להטעין את רכביהם בלילה...  

בשנים הקרובות המחסומים ימשיכו ליפול: טווח הנהיגה, המחיר ומספר הדגמים הזמינים רק צפוי להשתפר ולמשוך יותר ויותר לקוחות מתחדשים. אך יחד עם השינוי החשוב בהעדפות הצרכן, לא יעשה שינוי אמיתי עד שהרכבים החשמליים והאוטונומיים לא יהוו אלטרנטיבה תפעולית מספקת, ובשביל זה נדרש שדרוג תשתיות מאסיבי, ואפילו שינוי המערכת התחבורתית במדינה. מדינות כמו סין וגרמניה משקיעות מיליארדים בבניית תשתיות הטענה, אך אלו הן הראשונות והחזקות ביותר מבחינת תשתיות (כן גם מעל ארה"ב), וגם אלו צופות שהמהלכים הללו ייקחו יותר מעשור.

יכולת ייצור

ולא רק תשתיות ממשלתיות, לחברות אין יכולת ייצור מספקת. דוגמא, ככל ששבבים מתקדמים מוטעמים יותר ויותר במוצרים בהם נעשה שימוש יום-יומי, מטלפונים ומחשבים כמובן ועד טלוויזיות, מקררים, רכבים ועוד, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הוצאת ייצור השבבים למיקור חוץ. אלא שבזמן שהביקוש לשבבים מתעצם, הוא אינו פוגש בהיצע שמתשווה לו, וזאת מכיוון שאין די אתרי ייצור ("פאבים"). כך תעשיית ה-EV פועלת היום, עשרות חברות "שממציאות" רכבים ובודדות שמייצרות – עכשיו זה מספיק, בעתיד הלא רחוק לא.

קיראו עוד ב"גלובל"

"יש מפעלי רכבים שיכולים לייצר מיליוני רכבים ברחבי העולם"- נכון, אבל המפעלים של היום מחברים ברזלים אחד לשני הם לא מפתחים טכנולוגיות מתקדמות. השינוי בין מפעל תעשייתי לבין מפעל שבבים או High-Tech הוא כמו ההבדל בין מוסך לבין חדר ניתוח. בסקטור ישנם עשרות חברות שגייסו מיליארדים, חלקן יכשלו, אך מרביתן צפויות להתמזג בכדי לייצר היתכנות עסקית. בניית מפעלים מסוג זה ייקחו מספר שנים ויידרשו השקעה כספית גבוהה.

אתיקה ושוק העבודה

בעבר התמקצעות בתחום מסוים הייתה מספקת בשביל להאכיל את יושבי הבית, כיום אנו נדרשים ליכולות אנושיות יוצאות דופן: מגוון של מקצועות, סקרנות ודמיון, יצירתיות, אומץ ועוד. התהליך האבולוציוני שחל על העובד יוצר בידול ופערי מעמדות, שילך ויגבר עם ההאצה הטכנולוגית. ככל שהלחץ על מעמד הביניים גובר, ממשלות יצטרכו לשלוח ידיים אל השוק ולייצר מקומות עבודה בעוד החברות יוזמות פעולות לצמצום העובדים- אם זה להפוך את הפעלים לרובוטים או לשנע סחורות ללא מגע יד אדם.

בעשור האחרון אנו עדים להתקדמות המהירה בדרך בה אנו משנעים סחורות ואנשים. בעקבות הטכנולוגיות, מודלים עסקיים חדשים וציפיות חברתיות , עתיד ניידות בר קיימא,  יעיל, נוח, בטוח וזול  הוא בלתי נמנע וצורך הישרדותי למין האנושי. המסלול העתידי של עולם הניידות והשפעותיו על עובדים ברחבי העולם אינו ברור ויכול להשתנות באופן דרמטי. אם חשבתם שהרכב האוטונומי נועד כדי שאתם תשבו בנוח בזמן הפקקים באיילון, תחשבו שוב, המטרה הראשית היא אחת- להחליף בתעשייה את כוח האדם שיושב מאחורי ההגה.

למשל מוניות או נהגי המשאיות, "הורידים בלב הפועם של ארה"ב", וארגון העובדים הגדול בארה"ב המונה למעלה ממיליון חברים, עומדים בראש מטרות החברות בסקטור. ואיך לא? דמיינו עולם בו ניתן לשלוח משאיות הלוך ושוב ללא הפסקה בין לבין, עם מינימום חשש מפני תאונות, ללא תנאים סוציאליים ועלויות נלוות- ורידים על ספידים.

זה יקרה, אך ייקח זמן 

אי ודאות אינה שם נרדף לחוסר מעש. זה הזמן להתחיל לשקול את ההשלכות של הטכנולוגיה והמודל האסטרטגי על האדם והערכים. זה קריטי שמנהיגים יפעלו כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי, יקר מידי וקשה מידי לשנות את המסלול. מדובר בתהליכים רגישים שנוגעים למיליוני בני אדם ברחבי העולם, והחלטות קשות של סדרי עדיפות. הפגנות, כוח פוליטי, רגולציה ובירוקרטיה הם מקלות בגללי הרכבים החשמליים והאוטונומיים.

אין להבין מדברי כי האדם לא יצליח למצוא פתרונות לאותם מכשולים "קטנים" בדרך. להפך, זה בטוח מה שיקרה, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שכל טכנולוגיה משבשת שנשמעת מבטיחה לוקחת זמן, אם בכלל. זהו בדיוק המונח "להשקיע לטווח ארוך", הרי לחברה בסדרי גודל של וול סטריט לוקח "4 חודשים לאשר תלושים לחג", אז מה כבר לקרות בשנתיים? אולי זהו הסקטור של העתיד, אבל העתיד הוא לא מחר ולא בעוד שנה. 

ואיך לא, נסיים במשפט קלישאתי "השקעה במניות היא כמו לראות צבע מתייבש על הקיר או דשא צומח" 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עכשיו יגיעו כל ההסברים לירידות. תפסיקו לבלבל ת'מוח. הכל היה ידוע. (ל"ת)
    שלומי 07/03/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק בנזין חברת חשמל גנבים (ל"ת)
    רק בנזין הכי זול 05/03/2021 00:16
    הגב לתגובה זו
  • שים נקודה (ל"ת)
    lazar01 07/03/2021 09:12
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


פלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיותפלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיות

פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי

פלנטיר תחתום על חוזה עם משרד ההגנה של בריטניה בשווי של כ־750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), במטרה לשנות מהיסוד את הצבא הבריטי ואת תפיסת ההגנה; האם העסקה מעבירה גם את פלנטיר משלב הפוטנציאל האדיר לשלב שבו הוא מתחיל להתממש? 

רן קידר |
נושאים בכתבה פלנטיר בריטניה

בעיצומו של ביקורו המדיני של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבריטניה, נחתמה עסקה בין משרד ההגנה הבריטי לבין פלנטיר Palantir -1.13% , שמתמחה בעיבוד נתונים ובינה מלאכותית. מדובר בעסקה בשווי של כ-750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), שתציב את פלנטיר בלב הצבא הבריטי. עבור פלנטיר, שהוטלו ספקות רבות ביכולות שלה להצדיק את התמחור שהתבסס על צמיחה אקספוננציאלית, זוהי פריצת דרך משמעותית מחוץ לארצות הברית. עד כה, רוב החוזים הגדולים שלה התרכזו בגופים אמריקאיים, כולל משרד ההגנה האמריקאי, ה-CIA, המרכז לבקרת מחלות (CDC), וכמובן סוכנויות הביון. 

וכך, אם מדובר בסנונית ראשונה באירופה, או שזוהי עסקה בודדת, הפעם, פלנטיר מצליחה להכנס אל אחת ממערכות הביטחון האירופיות הבכירות. החוזה החדש אינו כולל רק את הצבא הבריטי, אלא גם את הצי המלכותי, אשר כבר עשה שימוש בפלטפורמת ניתוח הנתונים של פלנטיר בפרויקט קראקן (מערך מודיעיני תפעולי שהתחיל לפעול בתחילת העשור כחלק מאסטרטגיית הנתונים של מערכת הביטחון הבריטית). פרויקט זה סיפק תובנות על זמינות כלי שיט, נתוני תחזוקה שוטפים, והיערכות מבצעית, והוא יהיה הבסיס להרחבה החדשה. 

פלנטיר תספק מוכנות צבאית רציפה ומיידית

על פי פרטי ההסכם, פלנטיר תאסוף ותנתח מידע ממגוון מאגרי נתונים של מערכת הביטחון הבריטית: החל מרישומי כוח אדם ועד לדוחות תחזוקה, מסמכים רפואיים, נתוני שכר ואימונים. המטרה היא לייצר מפת מוכנות עדכנית ומדויקת של הצבא, שתאפשר לקבל החלטות מבצעיות מהירות ויעילות. לדוגמה, התוכנה תדע לזהות בזמן אמת פערי גיוס, כשירות לוחמים לפריסה, הצטברות תקלות טכניות ותחזית של תקלות עתידיות (מישהו אמר 7.10?). בפועל, מדובר בשינוי עמוק של אופן קבלת ההחלטות הצבאיות. במקום מודלים מסורתיים של שליפת מידע איטית ותחקור בדיעבד, המערכת של פלנטיר משלבת יכולות שפת מכונה, גישה לביג דאטה ואנליטיקה מתקדמת שמייצרות תובנות בזמן אמת. 

במילים אחרות, המפקדים בשטח יוכלו לעקוב אחר מיקומם של טנקים, מטוסים ואוניות של כל הצדדים המעורבים, ולהשתמש בתמונה המבצעית השלמה כדי לשפר תכנון, פריסה, ותקיפה. העסקה גם כוללת התחייבות של פלנטיר להשקיע כ-1.5 מיליארד פאונד (2 מיליארד דולר) בבריטניה בחמש השנים הקרובות, אך נכון לעכשיו לא ברור באילו תחומים יתמקדו ההשקעות. ייתכן שמדובר בהקמת מרכזי פיתוח, הרחבת נוכחות עסקית או שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר. כך או כך, זו התחייבות שמעידה על כוונה אסטרטגית ארוכת טווח מצד החברה. 

זהו אינו רק במהלך טכנולוגי, אלא גם החלטה פוליטית. בריטניה בחרה לשים את מבטחה בחברה חיצונית, אמריקאית, כשותפה ליבה בבניית תשתית המידע הצבאית שלה. יש בכך אמירה ברורה על הצורך הדחוף בפתרונות מתקדמים, גם במחיר של הפחתת התלות בתעשיות המקומיות. אמנם יש מי שיעלו שאלות בנוגע לריבונות המידע, לאבטחת הנתונים ולאידיאולוגיה של מייסד החברה פיטר ת'יל, אך אלו לא צפויות לעכב את המימוש המבצעי של ההסכם.