העתיד כבר כאן? לא, אנחנו חיים בהווה
מיסוי, רגולציה, בירוקרטיה, והצורך בהשקעה מאסיביות הן הסיוט של החברות בוול סטריט, והשוק מעדיף להתעלם מהם: רכבים חשמליים היא אחת מבין הפיתוחים הטכנולוגיים שצפויים לשנות את העולם, האם אנחנו מוכנים לכך?
תקופה מטלטלת בוול סטריט, לאחר עשור של צמיחה מואצת הגיע משבר הקורונה שזיעזע את העולם הכלכלי ואת שווקי ההון. מחודש מאי 2020 נוצר מצב חריג, שוק ההון מניב תשואות עצומות בעוד הכלכלה הריאלית מנסה להתאושש מההשלכות ההרסניות. מצב זה יצר ניתוק בין שני הכוחות שמניעים את העולם- יצרן וצרכן.
ההיפרדות בין הכלכלית הריאלית לוול סטריט נוצרה על רקע ציפיות להתפתחוית טכנולוגית מהירות. מחיר החברות שנסחרות במכפילי רווח ומכירות עצומים לא משקף כמה שהחברה גדולה בהווה, אלא כמה היא תהיה גדולה בעתיד. בתקופה האחרונה אנו עדים לתיקון בשווקים, התפכחות של משקיעים ששואלים עצמם "האם לחברה יש ערך מתאים למחיר המניה?".
המוצרים שמציעות החברות נשמעים טוב מאי פעם ומציירים עולם ורוד של נוחות דיגטלית והתפתחות אנושית. שינוי דורש תשתית והסתגלות, ולכן לוקח זמן רב. וול סטריט מציגה תמונה ורודה שמסתכמת לרוב ב-"הגעה לרווחיות עד 2025" ומשפטים מהסוג זה. למרות שהטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, הערכות השווי לא לוקחות בחשבון את השאלה "האם האדם והסביבה מסוגלים להתמודד עם הטכנולוגיה?". הניתוק בין שני סוגי הכלכלות הופך את הציפיות בוול סטריט לחלומות, ובמחיר המניות הנוכחי אין מקום לטעות- חברה שלא עומדת בציפוית ואפילו במעט, מתרסקת.
הרכבים החשמליים והחכמים היא דוגמא מובהקת לכך, זהו הסקטור שעלה לכותרות בשנה האחרונה, וכל קשר בין חברה לשוק גרמה לזינוק של מאות אחוזים במחיר המניה.
מיסוי
התערבות ממשלתית ממלאת היום תפקיד חשוב בצמיחת שוק ה-EV, כך למשל עיקר רווחיה של מובילת הסקטור טסלה (סימול:TSLA) נובעים מסובסידיות. ממשלות רבות מעודדות את יצרניות הרכבים לעבור "לאנרגיה ירוקה" באמצעות תמריצים כספיים משכנעים. זה לא יכול להימשך לנצח, המדינה צריכה להרוויח מכלי רכב והאנרגיה שהם צורכים, ולכן יצטרכו להתאים את מודל המיסוי של האתמול והמערכות התומכות בו. הרשויות אינן יכולות עוד לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית המשבשת, ולמרות שפקידים ברחבי העולם מבינים את חשיבות ההתייחסות לטרנספורמציה דיגיטלית, מעטים הצליחו לפצח את הנוסחה שתאפשר מודל ארוך טווח ועמיד.
- מנכ"ל איילון: "התשואות על ההון מצדיקות את התמחור בביטוח"
- איילון יהיה חסום הלילה - איפה ובאיזה שעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשתיות
הפרדיגמה נפרצה, יותר ויותר צרכנים מורידים את המחסומים ומוכנים לאמץ את הרכבים החשמליים ולוותר על מפלצות הפחמן. שינוי הרגלי הצרכן מונעים מהטבות רגולטוריות, עלייה ביכולות התפעוליות של הרכב, אך בעיקר אופנה- מותג צעיר שמציע רכב עם סגנון יוקרתי, מראה חדשני ואינספור מערכות טכנולוגיות מפנקות. למרות הצמיחה המהירה שצופים בוול סטריט לשוק ה-EV, עולה השאלה כמה אנרגיה נצטרך להפיק בשביל להניע את הרכבים באמצעות חשמל והאם זאת בכלל אלטרנטיבה ירוקה? דמיינו מצב בו כל דיירי ירצו להטעין את רכביהם בלילה...
בשנים הקרובות המחסומים ימשיכו ליפול: טווח הנהיגה, המחיר ומספר הדגמים הזמינים רק צפוי להשתפר ולמשוך יותר ויותר לקוחות מתחדשים. אך יחד עם השינוי החשוב בהעדפות הצרכן, לא יעשה שינוי אמיתי עד שהרכבים החשמליים והאוטונומיים לא יהוו אלטרנטיבה תפעולית מספקת, ובשביל זה נדרש שדרוג תשתיות מאסיבי, ואפילו שינוי המערכת התחבורתית במדינה. מדינות כמו סין וגרמניה משקיעות מיליארדים בבניית תשתיות הטענה, אך אלו הן הראשונות והחזקות ביותר מבחינת תשתיות (כן גם מעל ארה"ב), וגם אלו צופות שהמהלכים הללו ייקחו יותר מעשור.
יכולת ייצור
ולא רק תשתיות ממשלתיות, לחברות אין יכולת ייצור מספקת. דוגמא, ככל ששבבים מתקדמים מוטעמים יותר ויותר במוצרים בהם נעשה שימוש יום-יומי, מטלפונים ומחשבים כמובן ועד טלוויזיות, מקררים, רכבים ועוד, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הוצאת ייצור השבבים למיקור חוץ. אלא שבזמן שהביקוש לשבבים מתעצם, הוא אינו פוגש בהיצע שמתשווה לו, וזאת מכיוון שאין די אתרי ייצור ("פאבים"). כך תעשיית ה-EV פועלת היום, עשרות חברות "שממציאות" רכבים ובודדות שמייצרות – עכשיו זה מספיק, בעתיד הלא רחוק לא.
- אינטל חושפת: קיבלה 5.7 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי
- סנופלייק מפתיעה את וול סטריט והמניה מזנקת ב־22% אחרי תחזית חזקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
"יש מפעלי רכבים שיכולים לייצר מיליוני רכבים ברחבי העולם"- נכון, אבל המפעלים של היום מחברים ברזלים אחד לשני הם לא מפתחים טכנולוגיות מתקדמות. השינוי בין מפעל תעשייתי לבין מפעל שבבים או High-Tech הוא כמו ההבדל בין מוסך לבין חדר ניתוח. בסקטור ישנם עשרות חברות שגייסו מיליארדים, חלקן יכשלו, אך מרביתן צפויות להתמזג בכדי לייצר היתכנות עסקית. בניית מפעלים מסוג זה ייקחו מספר שנים ויידרשו השקעה כספית גבוהה.
אתיקה ושוק העבודה
בעבר התמקצעות בתחום מסוים הייתה מספקת בשביל להאכיל את יושבי הבית, כיום אנו נדרשים ליכולות אנושיות יוצאות דופן: מגוון של מקצועות, סקרנות ודמיון, יצירתיות, אומץ ועוד. התהליך האבולוציוני שחל על העובד יוצר בידול ופערי מעמדות, שילך ויגבר עם ההאצה הטכנולוגית. ככל שהלחץ על מעמד הביניים גובר, ממשלות יצטרכו לשלוח ידיים אל השוק ולייצר מקומות עבודה בעוד החברות יוזמות פעולות לצמצום העובדים- אם זה להפוך את הפעלים לרובוטים או לשנע סחורות ללא מגע יד אדם.
בעשור האחרון אנו עדים להתקדמות המהירה בדרך בה אנו משנעים סחורות ואנשים. בעקבות הטכנולוגיות, מודלים עסקיים חדשים וציפיות חברתיות , עתיד ניידות בר קיימא, יעיל, נוח, בטוח וזול הוא בלתי נמנע וצורך הישרדותי למין האנושי. המסלול העתידי של עולם הניידות והשפעותיו על עובדים ברחבי העולם אינו ברור ויכול להשתנות באופן דרמטי. אם חשבתם שהרכב האוטונומי נועד כדי שאתם תשבו בנוח בזמן הפקקים באיילון, תחשבו שוב, המטרה הראשית היא אחת- להחליף בתעשייה את כוח האדם שיושב מאחורי ההגה.
למשל מוניות או נהגי המשאיות, "הורידים בלב הפועם של ארה"ב", וארגון העובדים הגדול בארה"ב המונה למעלה ממיליון חברים, עומדים בראש מטרות החברות בסקטור. ואיך לא? דמיינו עולם בו ניתן לשלוח משאיות הלוך ושוב ללא הפסקה בין לבין, עם מינימום חשש מפני תאונות, ללא תנאים סוציאליים ועלויות נלוות- ורידים על ספידים.
זה יקרה, אך ייקח זמן
אי ודאות אינה שם נרדף לחוסר מעש. זה הזמן להתחיל לשקול את ההשלכות של הטכנולוגיה והמודל האסטרטגי על האדם והערכים. זה קריטי שמנהיגים יפעלו כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי, יקר מידי וקשה מידי לשנות את המסלול. מדובר בתהליכים רגישים שנוגעים למיליוני בני אדם ברחבי העולם, והחלטות קשות של סדרי עדיפות. הפגנות, כוח פוליטי, רגולציה ובירוקרטיה הם מקלות בגללי הרכבים החשמליים והאוטונומיים.
אין להבין מדברי כי האדם לא יצליח למצוא פתרונות לאותם מכשולים "קטנים" בדרך. להפך, זה בטוח מה שיקרה, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שכל טכנולוגיה משבשת שנשמעת מבטיחה לוקחת זמן, אם בכלל. זהו בדיוק המונח "להשקיע לטווח ארוך", הרי לחברה בסדרי גודל של וול סטריט לוקח "4 חודשים לאשר תלושים לחג", אז מה כבר לקרות בשנתיים? אולי זהו הסקטור של העתיד, אבל העתיד הוא לא מחר ולא בעוד שנה.
ואיך לא, נסיים במשפט קלישאתי "השקעה במניות היא כמו לראות צבע מתייבש על הקיר או דשא צומח"
- 2.עכשיו יגיעו כל ההסברים לירידות. תפסיקו לבלבל ת'מוח. הכל היה ידוע. (ל"ת)שלומי 07/03/2021 08:00הגב לתגובה זו
- 1.רק בנזין חברת חשמל גנבים (ל"ת)רק בנזין הכי זול 05/03/2021 00:16הגב לתגובה זו
- שים נקודה (ל"ת)lazar01 07/03/2021 09:12הגב לתגובה זו

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
פרמיה של 50% למניית הקוונטים
שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.
המלצת קנייה עם אפסייד של 50%
האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.
ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה - "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".
בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב
בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".
הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.
מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.
טראמפ מחפש סיבה
קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.
- אי הוודאות שיוצר טראמפ ושוק העבודה ה"מסקרן", מה בעצם אמר פאוול בג'קסון הול?
- טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.