כך נראים אתרי החדשות בבריטניה הבוקר - צפו בתמונות המדהימות
אחד ממובילי דעת הקהל הקהל החשובים בבריטניה, עיתון הסאן היה מהתומכים הבולטים ביציאתו של האי מהאיחוד. את תוצאות משאל העם הבוקר הוא מתאר דרך משחק מילים: "see EU later". כלומר "נתראה מאוחר יותר, האיחוד האירופי".Today's Daily Mirror front page #EURef https://t.co/uhjR3b5Zz0 pic.twitter.com/w5rykS7rWJ
— Daily Mirror (@DailyMirror) June 24, 2016
העיתון המוערך האקונומיסט יצא במהדורה ראשית בה מופיע דגל בריטניה קרוע. עזיבתה הצפויה של בריטניה את האיחוד מתוארת על ידי האוקונומיסט כלא פחות מ-" קרע טרגדי".This morning's front page: See EU later! pic.twitter.com/ntv8ofV3Kv
— Sun Politics (@SunPolitics) June 24, 2016
עיתוני הטלגרף תיארו בצורה מעודנת את הלך העניניים לאורך הלילה. את האמירות המחודדות בחרה מערכת העיתון להציג דרך הקריקטורות. קריקטורה א:The cover for our special edition in little Britain pic.twitter.com/bJNygkaGpu
— Leo Mirani (@lmirani) June 24, 2016
קריקטורה ב':#EURefResults: Brexit wins as Britain votes to leave the European Union https://t.co/i6JIWVpUPC - @Adamstoon1 pic.twitter.com/wNYnatbo5F
— The Telegraph (@Telegraph) June 24, 2016
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחוץ לבריטניה העיתון הגרמני die Zeit (די זייט) בחר לעטר את הלוגו שלו עם דגל בריטניה וסמיילי תוהה על ההחלטה של האי. תחת תמונה של המחנה המובס אשר תמך בהישארות באיחוד האירופי כותב האתר: "מתנגדי האיחוד הכריעו: האזרחים של בריטניה החליטו תחת רוב זעיר במשאל העם לעזוב את האיחוד". עוד בגרמניה, העיתון הוותיק die Welt תיאר את החלטתה של בריטניה כ"רעידת אדמה באירופה: בריטניה תעזוב את האיחוד". בדף הראשי באתר, בניגוד לדי זייט, מופיעים פעילים של המחנה המנצח. ולסיום, משאל העם בבריטניה זכה בין היתר להתייחסותם של מפורסמים רבים בתחום הבידור כמו אלטון ג'ון, דיוויד בקהאם, אליזבט הארלי וג'ון קולינס. אם כי נראה שהדמות המפורסמת שהציגה את ההשקפה המורכבת ביותר לגבי ההחלטה האם להישאר או לצאת, היא לינדסי לוהן. לאורך הלילה, לוהן ליוותה את משאל העם בציוצים בעלי הבנה כלכלית מעמיקה ומלאי השראה . זה רק אחד מהם:#EURefResults: Matt's take on #Brexit pic.twitter.com/s2Zzeu7ZW2
— The Telegraph (@Telegraph) June 24, 2016
Lindsay Lohan is my favorite economist. pic.twitter.com/qeGTmCV9Ke
— Ronan Farrow (@RonanFarrow) June 24, 2016
- 1.דדי 24/06/2016 12:45הגב לתגובה זודרמה ופאניקה כמיטב המסורת
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
סאפיינס משנה כיוון: הנהלה מוחלפת, קיצוצים רחבים וירידה בהשפעת המטה הישראלי
סאפיינס נרכשה בידי אדוונט וכבר באוגוסט קראנו לזה "אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס" - היום קיבלנו את פרק ההמשך כשהרוכשת, שכבר החליפה את ההנהלה, נערכת לפיטורים רחבים והעברת מטה החברה ללונדון
רכישת סאפיינס בידי קרן אדוונט האמריקאית עליה הוכרז באוגוסט האחרון כבר הובילה לשינויים דרמטיים: עזיבת ההנהלה הקודמת, קיצוץ צפוי של מאות עובדים והעברת המטה ללונדון. בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חגגו את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?)
כבר ברכישה הצפנו את זה שבעוד הדרג הניהולי, גיא ברנשטיין ורוני על-דור רשמו אקזיט מזהיר מהרכישה הזאת, העובדים בפועל לא נהנו מזה. ברנשטיין יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים הפעם זה לא קרה. כעת מתברר שחוץ מהאקזיט אותו פספסו העובדים, גם את מקור פרנסתם חלק גדול מהם עשויים לאבד כשאדוונט נערכת לרה-ארגון של סאפיינס.
לחצו על התמונה למעבר לכתבה -
המהלך שבו נמכרה סאפיינס לקרן אדוונט תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, לא רק שמסמן את אחת העסקאות הגדולות בענף התוכנה הישראלי בשנים האחרונות, אלא גם מדגים את השינוי המהותי שמתרחש בחברות טכנולוגיה ותיקות כשהן הופכות לחברות פרטיות. מדובר בתפיסה ניהולית שונה, שרוצה לצמצם עלויות, להתמקד במוצרים רווחיים ולהניע תהליכים בקצב מהיר יותר - לרבות מעבר למודל SaaS ולשילוב בינה מלאכותית בפעילות הליבה. עם השלמת העסקה, מנכ"ל החברה רוני אל-דור אמנם נותר באופן פורמלי עד סוף השנה, אך יתר חברי ההנהלה הבכירה עזבו את תפקידיהם, והוחלפו בדירקטוריון ומנהלים חדשים מטעם הקרן. במקביל, מרכז הניהול של סאפיינס עובר ללונדון, שם יתכנס מעתה המטה הבכיר.
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכנית קיצוצים כוללת - תחילה מחוץ לישראל
סאפיינס, שמעסיקה כיום כ-5,400 עובדים, צפויה לצמצם את כוח האדם בשיעור של עד כ-15%. אומנם הקיצוץ יתמקד בתחילתו בעובדים מחוץ לישראל - בעיקר באירופה ובהודו - אך לא מן הנמנע שהשלכותיו יורגשו גם במטה הישראלי, בו מועסקים כיום כ-800 עובדים. המהלך אינו נובע מהאטה עסקית, אלא מתוך אסטרטגיה של הקרן לצמצם את ההיקף התפעולי ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה וצמיחה מובהקת. השירותים הלא רווחיים יופסקו, פיתוחים שאינם מניבים יוקפאו, וההתמקדות תעבור למוצרי ליבה בעלי פוטנציאל עסקי גבוה - גם במחיר של ירידה זמנית בהכנסות.
