נייס - הפקולטה למגמות עלייה
הבחירה שהובילה את מניית היום היתה נייס. בחירה טובה לכל הדעות. בסופו של דבר מדובר במניה שהשכילה לייצר וכנראה עודנה מייצרת רווח לאלו שקראו את המפה נכון. מטבענו שאני נתקפים חרדה מיותרת כל אימת שרווח שצברנו מתחיל להתכווץ עקב תיקונים טכניים. אלא שהסוגיה המרכזית היא האם נסיגה זו היא בבחינת תיקון זמני או שמא משהו עמוק יותר המחייב להצמיד סטופים, לממש חלק או לומר שלום ולא להתראות למניה שהיתה כה טובה אלינו.
תיקון או לא תיקון, מניית נייס מתאפיינת במגמה ראשית שמוגדרת באופן חד משמעי כמגמת עלייה. ראשיתה של מגמה זו בנקודה השפל שנרשמה באוקטובר 2002 במחיר של 31.8 שקלים למניה. מנקודה זו החל מהלך עליות שנבלם משמעותית רק בינואר 2004 אחרי שגמע כ-350% ותם במחיר של 132.90 שקלים למניה. התיקון הטכני נבלם ברמת 78.41 שקלים למניה אחרי שחיסל 52% ממהלך העליות. אחד מהתקדימים המובהקים יותר גורס שכאשר תיקון טכני נבלם בטווח שבין 33% - 66%, סביר להניח שיתפתח מהלך עליות שישא את המניה מעבר לפסגה הקודמת. במילים פשוטות, המניה אמורה היתה לשים פעמיה לרמות גבוהות משמעותית מהפסגה שנקבעה בתחילת 2004 ברמת 132.90 שקלים. וזה בדיוק התרחיש בפועל מה שהופך את מניית נייס מבחינת המגמה הראשית למניה קלה ופשוטה לניתוח
המגמה המשנית מוגדרת אף היא כמגמת עלייה. ראשיתה של המגמה המשנית ברמת 78.41 שקלים למניה כאשר אפשר לראות ברורות שמנקודה זו החלה מגמת עלייה המלווה בגידול בהיקפי הפעילות. לפני שבועות מספר הגיעה למחיר של 173.4 שקלים למניה ממנה החלה לסגת. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, דומה שנסיגה זו אינה אלא תיקון טכני. הבעיה בהתנהלות מחזורי המסחר שנטו להתכווץ עם הגעת המניה לשיא האחרון היא איתות אזהרה אם כי עד כה מדובר באיתות אזהרה בודד. שאר הפרמטרים הטכניים עדיין סבירים ומעלה.
מבחינת התיקון הטכני הרי שיש לתחום את גבול הירידה הלגיטימית. מהלך העליות העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 131.6 שקלים למניה ותם ברמת 173.4 שקלים למניה. חיתוך המהלך ושילוב פרמטרים נוספים מלמד שגבול הירידה הלגיטימית מצוי סביב רמה של 149 שקלים למניה. כלומר, כל נסיגה עד לרמה זו לא תעמיד את המגמה הראשית והמשנית גם יחד בסכנה. מעבר לזה, תידרש בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
התשואה הגדולה מצויה לא רק בתנועות גדולות אלא גם בסבלנות של המשקיע ובהבנתו את התנהגות המניה. בהתייחס לפרמטרים הנוכחיים דומה שנייס תתמיד במגמת העלייה הרבה מעבר לרמות הנוכחית. רמת השיא שנקבעה לפני שבועות מספר צפויה להישבר כלפי מעלה, בתנאי שגבול הירידה הלגיטימית, 149 שקלים למניה לא ישבר כלפי מטה. כך או אחרת יש להקפיד להרים את ההוראה לקטיעת הפסד, לא רק כדי להגן על הקרן אלא גם כדי להגן על הרווחים הקיימים במקרה ומשהו ישתבש באמצע הדרך.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
