נייס - הפקולטה למגמות עלייה
הבחירה שהובילה את מניית היום היתה נייס. בחירה טובה לכל הדעות. בסופו של דבר מדובר במניה שהשכילה לייצר וכנראה עודנה מייצרת רווח לאלו שקראו את המפה נכון. מטבענו שאני נתקפים חרדה מיותרת כל אימת שרווח שצברנו מתחיל להתכווץ עקב תיקונים טכניים. אלא שהסוגיה המרכזית היא האם נסיגה זו היא בבחינת תיקון זמני או שמא משהו עמוק יותר המחייב להצמיד סטופים, לממש חלק או לומר שלום ולא להתראות למניה שהיתה כה טובה אלינו.
תיקון או לא תיקון, מניית נייס מתאפיינת במגמה ראשית שמוגדרת באופן חד משמעי כמגמת עלייה. ראשיתה של מגמה זו בנקודה השפל שנרשמה באוקטובר 2002 במחיר של 31.8 שקלים למניה. מנקודה זו החל מהלך עליות שנבלם משמעותית רק בינואר 2004 אחרי שגמע כ-350% ותם במחיר של 132.90 שקלים למניה. התיקון הטכני נבלם ברמת 78.41 שקלים למניה אחרי שחיסל 52% ממהלך העליות. אחד מהתקדימים המובהקים יותר גורס שכאשר תיקון טכני נבלם בטווח שבין 33% - 66%, סביר להניח שיתפתח מהלך עליות שישא את המניה מעבר לפסגה הקודמת. במילים פשוטות, המניה אמורה היתה לשים פעמיה לרמות גבוהות משמעותית מהפסגה שנקבעה בתחילת 2004 ברמת 132.90 שקלים. וזה בדיוק התרחיש בפועל מה שהופך את מניית נייס מבחינת המגמה הראשית למניה קלה ופשוטה לניתוח
המגמה המשנית מוגדרת אף היא כמגמת עלייה. ראשיתה של המגמה המשנית ברמת 78.41 שקלים למניה כאשר אפשר לראות ברורות שמנקודה זו החלה מגמת עלייה המלווה בגידול בהיקפי הפעילות. לפני שבועות מספר הגיעה למחיר של 173.4 שקלים למניה ממנה החלה לסגת. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, דומה שנסיגה זו אינה אלא תיקון טכני. הבעיה בהתנהלות מחזורי המסחר שנטו להתכווץ עם הגעת המניה לשיא האחרון היא איתות אזהרה אם כי עד כה מדובר באיתות אזהרה בודד. שאר הפרמטרים הטכניים עדיין סבירים ומעלה.
מבחינת התיקון הטכני הרי שיש לתחום את גבול הירידה הלגיטימית. מהלך העליות העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 131.6 שקלים למניה ותם ברמת 173.4 שקלים למניה. חיתוך המהלך ושילוב פרמטרים נוספים מלמד שגבול הירידה הלגיטימית מצוי סביב רמה של 149 שקלים למניה. כלומר, כל נסיגה עד לרמה זו לא תעמיד את המגמה הראשית והמשנית גם יחד בסכנה. מעבר לזה, תידרש בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
התשואה הגדולה מצויה לא רק בתנועות גדולות אלא גם בסבלנות של המשקיע ובהבנתו את התנהגות המניה. בהתייחס לפרמטרים הנוכחיים דומה שנייס תתמיד במגמת העלייה הרבה מעבר לרמות הנוכחית. רמת השיא שנקבעה לפני שבועות מספר צפויה להישבר כלפי מעלה, בתנאי שגבול הירידה הלגיטימית, 149 שקלים למניה לא ישבר כלפי מטה. כך או אחרת יש להקפיד להרים את ההוראה לקטיעת הפסד, לא רק כדי להגן על הקרן אלא גם כדי להגן על הרווחים הקיימים במקרה ומשהו ישתבש באמצע הדרך.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
