נייס - הפקולטה למגמות עלייה
הבחירה שהובילה את מניית היום היתה נייס. בחירה טובה לכל הדעות. בסופו של דבר מדובר במניה שהשכילה לייצר וכנראה עודנה מייצרת רווח לאלו שקראו את המפה נכון. מטבענו שאני נתקפים חרדה מיותרת כל אימת שרווח שצברנו מתחיל להתכווץ עקב תיקונים טכניים. אלא שהסוגיה המרכזית היא האם נסיגה זו היא בבחינת תיקון זמני או שמא משהו עמוק יותר המחייב להצמיד סטופים, לממש חלק או לומר שלום ולא להתראות למניה שהיתה כה טובה אלינו.
תיקון או לא תיקון, מניית נייס מתאפיינת במגמה ראשית שמוגדרת באופן חד משמעי כמגמת עלייה. ראשיתה של מגמה זו בנקודה השפל שנרשמה באוקטובר 2002 במחיר של 31.8 שקלים למניה. מנקודה זו החל מהלך עליות שנבלם משמעותית רק בינואר 2004 אחרי שגמע כ-350% ותם במחיר של 132.90 שקלים למניה. התיקון הטכני נבלם ברמת 78.41 שקלים למניה אחרי שחיסל 52% ממהלך העליות. אחד מהתקדימים המובהקים יותר גורס שכאשר תיקון טכני נבלם בטווח שבין 33% - 66%, סביר להניח שיתפתח מהלך עליות שישא את המניה מעבר לפסגה הקודמת. במילים פשוטות, המניה אמורה היתה לשים פעמיה לרמות גבוהות משמעותית מהפסגה שנקבעה בתחילת 2004 ברמת 132.90 שקלים. וזה בדיוק התרחיש בפועל מה שהופך את מניית נייס מבחינת המגמה הראשית למניה קלה ופשוטה לניתוח
המגמה המשנית מוגדרת אף היא כמגמת עלייה. ראשיתה של המגמה המשנית ברמת 78.41 שקלים למניה כאשר אפשר לראות ברורות שמנקודה זו החלה מגמת עלייה המלווה בגידול בהיקפי הפעילות. לפני שבועות מספר הגיעה למחיר של 173.4 שקלים למניה ממנה החלה לסגת. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, דומה שנסיגה זו אינה אלא תיקון טכני. הבעיה בהתנהלות מחזורי המסחר שנטו להתכווץ עם הגעת המניה לשיא האחרון היא איתות אזהרה אם כי עד כה מדובר באיתות אזהרה בודד. שאר הפרמטרים הטכניים עדיין סבירים ומעלה.
מבחינת התיקון הטכני הרי שיש לתחום את גבול הירידה הלגיטימית. מהלך העליות העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 131.6 שקלים למניה ותם ברמת 173.4 שקלים למניה. חיתוך המהלך ושילוב פרמטרים נוספים מלמד שגבול הירידה הלגיטימית מצוי סביב רמה של 149 שקלים למניה. כלומר, כל נסיגה עד לרמה זו לא תעמיד את המגמה הראשית והמשנית גם יחד בסכנה. מעבר לזה, תידרש בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
התשואה הגדולה מצויה לא רק בתנועות גדולות אלא גם בסבלנות של המשקיע ובהבנתו את התנהגות המניה. בהתייחס לפרמטרים הנוכחיים דומה שנייס תתמיד במגמת העלייה הרבה מעבר לרמות הנוכחית. רמת השיא שנקבעה לפני שבועות מספר צפויה להישבר כלפי מעלה, בתנאי שגבול הירידה הלגיטימית, 149 שקלים למניה לא ישבר כלפי מטה. כך או אחרת יש להקפיד להרים את ההוראה לקטיעת הפסד, לא רק כדי להגן על הקרן אלא גם כדי להגן על הרווחים הקיימים במקרה ומשהו ישתבש באמצע הדרך.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
