נייס - הפקולטה למגמות עלייה
הבחירה שהובילה את מניית היום היתה נייס. בחירה טובה לכל הדעות. בסופו של דבר מדובר במניה שהשכילה לייצר וכנראה עודנה מייצרת רווח לאלו שקראו את המפה נכון. מטבענו שאני נתקפים חרדה מיותרת כל אימת שרווח שצברנו מתחיל להתכווץ עקב תיקונים טכניים. אלא שהסוגיה המרכזית היא האם נסיגה זו היא בבחינת תיקון זמני או שמא משהו עמוק יותר המחייב להצמיד סטופים, לממש חלק או לומר שלום ולא להתראות למניה שהיתה כה טובה אלינו.
תיקון או לא תיקון, מניית נייס מתאפיינת במגמה ראשית שמוגדרת באופן חד משמעי כמגמת עלייה. ראשיתה של מגמה זו בנקודה השפל שנרשמה באוקטובר 2002 במחיר של 31.8 שקלים למניה. מנקודה זו החל מהלך עליות שנבלם משמעותית רק בינואר 2004 אחרי שגמע כ-350% ותם במחיר של 132.90 שקלים למניה. התיקון הטכני נבלם ברמת 78.41 שקלים למניה אחרי שחיסל 52% ממהלך העליות. אחד מהתקדימים המובהקים יותר גורס שכאשר תיקון טכני נבלם בטווח שבין 33% - 66%, סביר להניח שיתפתח מהלך עליות שישא את המניה מעבר לפסגה הקודמת. במילים פשוטות, המניה אמורה היתה לשים פעמיה לרמות גבוהות משמעותית מהפסגה שנקבעה בתחילת 2004 ברמת 132.90 שקלים. וזה בדיוק התרחיש בפועל מה שהופך את מניית נייס מבחינת המגמה הראשית למניה קלה ופשוטה לניתוח
המגמה המשנית מוגדרת אף היא כמגמת עלייה. ראשיתה של המגמה המשנית ברמת 78.41 שקלים למניה כאשר אפשר לראות ברורות שמנקודה זו החלה מגמת עלייה המלווה בגידול בהיקפי הפעילות. לפני שבועות מספר הגיעה למחיר של 173.4 שקלים למניה ממנה החלה לסגת. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, דומה שנסיגה זו אינה אלא תיקון טכני. הבעיה בהתנהלות מחזורי המסחר שנטו להתכווץ עם הגעת המניה לשיא האחרון היא איתות אזהרה אם כי עד כה מדובר באיתות אזהרה בודד. שאר הפרמטרים הטכניים עדיין סבירים ומעלה.
מבחינת התיקון הטכני הרי שיש לתחום את גבול הירידה הלגיטימית. מהלך העליות העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 131.6 שקלים למניה ותם ברמת 173.4 שקלים למניה. חיתוך המהלך ושילוב פרמטרים נוספים מלמד שגבול הירידה הלגיטימית מצוי סביב רמה של 149 שקלים למניה. כלומר, כל נסיגה עד לרמה זו לא תעמיד את המגמה הראשית והמשנית גם יחד בסכנה. מעבר לזה, תידרש בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
התשואה הגדולה מצויה לא רק בתנועות גדולות אלא גם בסבלנות של המשקיע ובהבנתו את התנהגות המניה. בהתייחס לפרמטרים הנוכחיים דומה שנייס תתמיד במגמת העלייה הרבה מעבר לרמות הנוכחית. רמת השיא שנקבעה לפני שבועות מספר צפויה להישבר כלפי מעלה, בתנאי שגבול הירידה הלגיטימית, 149 שקלים למניה לא ישבר כלפי מטה. כך או אחרת יש להקפיד להרים את ההוראה לקטיעת הפסד, לא רק כדי להגן על הקרן אלא גם כדי להגן על הרווחים הקיימים במקרה ומשהו ישתבש באמצע הדרך.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
