נייס - הפקולטה למגמות עלייה
הבחירה שהובילה את מניית היום היתה נייס. בחירה טובה לכל הדעות. בסופו של דבר מדובר במניה שהשכילה לייצר וכנראה עודנה מייצרת רווח לאלו שקראו את המפה נכון. מטבענו שאני נתקפים חרדה מיותרת כל אימת שרווח שצברנו מתחיל להתכווץ עקב תיקונים טכניים. אלא שהסוגיה המרכזית היא האם נסיגה זו היא בבחינת תיקון זמני או שמא משהו עמוק יותר המחייב להצמיד סטופים, לממש חלק או לומר שלום ולא להתראות למניה שהיתה כה טובה אלינו.
תיקון או לא תיקון, מניית נייס מתאפיינת במגמה ראשית שמוגדרת באופן חד משמעי כמגמת עלייה. ראשיתה של מגמה זו בנקודה השפל שנרשמה באוקטובר 2002 במחיר של 31.8 שקלים למניה. מנקודה זו החל מהלך עליות שנבלם משמעותית רק בינואר 2004 אחרי שגמע כ-350% ותם במחיר של 132.90 שקלים למניה. התיקון הטכני נבלם ברמת 78.41 שקלים למניה אחרי שחיסל 52% ממהלך העליות. אחד מהתקדימים המובהקים יותר גורס שכאשר תיקון טכני נבלם בטווח שבין 33% - 66%, סביר להניח שיתפתח מהלך עליות שישא את המניה מעבר לפסגה הקודמת. במילים פשוטות, המניה אמורה היתה לשים פעמיה לרמות גבוהות משמעותית מהפסגה שנקבעה בתחילת 2004 ברמת 132.90 שקלים. וזה בדיוק התרחיש בפועל מה שהופך את מניית נייס מבחינת המגמה הראשית למניה קלה ופשוטה לניתוח
המגמה המשנית מוגדרת אף היא כמגמת עלייה. ראשיתה של המגמה המשנית ברמת 78.41 שקלים למניה כאשר אפשר לראות ברורות שמנקודה זו החלה מגמת עלייה המלווה בגידול בהיקפי הפעילות. לפני שבועות מספר הגיעה למחיר של 173.4 שקלים למניה ממנה החלה לסגת. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, דומה שנסיגה זו אינה אלא תיקון טכני. הבעיה בהתנהלות מחזורי המסחר שנטו להתכווץ עם הגעת המניה לשיא האחרון היא איתות אזהרה אם כי עד כה מדובר באיתות אזהרה בודד. שאר הפרמטרים הטכניים עדיין סבירים ומעלה.
מבחינת התיקון הטכני הרי שיש לתחום את גבול הירידה הלגיטימית. מהלך העליות העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 131.6 שקלים למניה ותם ברמת 173.4 שקלים למניה. חיתוך המהלך ושילוב פרמטרים נוספים מלמד שגבול הירידה הלגיטימית מצוי סביב רמה של 149 שקלים למניה. כלומר, כל נסיגה עד לרמה זו לא תעמיד את המגמה הראשית והמשנית גם יחד בסכנה. מעבר לזה, תידרש בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
סיכום
התשואה הגדולה מצויה לא רק בתנועות גדולות אלא גם בסבלנות של המשקיע ובהבנתו את התנהגות המניה. בהתייחס לפרמטרים הנוכחיים דומה שנייס תתמיד במגמת העלייה הרבה מעבר לרמות הנוכחית. רמת השיא שנקבעה לפני שבועות מספר צפויה להישבר כלפי מעלה, בתנאי שגבול הירידה הלגיטימית, 149 שקלים למניה לא ישבר כלפי מטה. כך או אחרת יש להקפיד להרים את ההוראה לקטיעת הפסד, לא רק כדי להגן על הקרן אלא גם כדי להגן על הרווחים הקיימים במקרה ומשהו ישתבש באמצע הדרך.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
