שמחה רוטמן
צילום: אתר הכנסת

ועדת החוקה אישרה: הפחתת תוספת הפיגורים על אי תשלום קנסות

אדיר בן עמי |

ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד–2024- שיזמו הח"כים יונתן מישרקי, יוסף טייב, ינון אזולאי, רון כץ, וכן ח"כ יוסף עטאונה וח"כ אחמד טיבי.

 

לפי הצעת החוק, על קנס פלילי שלא שולם במועד תתווסף תוספת פיגור בשיעור 30% מקרן הקנס או מחלקה שטרם שולם, ומהמועד האמור ועד לתשלום בפועל יתווספו לקרן הקנס ריבית שקלית ודמי פיגורים במודל של הרפורמה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. זאת במקום 35% שהוצעו תחילה בהצ"ח ובהסכמה עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

השיעור הקבוע היום, ביחס לכלל הקנסות הפליליים עומד על 50% תוספת פיגור בחלוף המועד שנקבע לתשלום, ו-5% נוספים בתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מהמועד האמור. במילים אחרות, על קנס בגובה 1000 שקל ששולם באיחור של שנה, תתווסף תוספת פיגור של 600 שקל, בעוד שעל פי ההצעה שאושרה, בתום שנה יתווספו, במצב המשק הנוכחי, כ-420 שקל בלבד ואם ריבית בנק ישראל תופחת – גם סכום זה יופחת בהתאם.

במסגרת זו נקבע גם כי ההסדר של הפחתה ל-30% יחול גם על עבירות קנס הקבועות בפקודת התעבורה, שלפני הקריאה הראשונה משרד האוצר ביקש שיוחרגו מהצעת החוק ושתוספת הפיגור הראשונה בעדן תיוותר בשיעור 50% עד לקידום הצעת החוק בוועדת הכלכלה

המודל של "ברירת משפט" הקבוע כיום בחוק העבירות המינהליות ובחוק סדר הדין הפלילי (ביחס לעבירות קנס) קובע כי אם אדם לא שילם את הקנס במועד, ולא ביקש להישפט חלף תשלום הקנס, מתווספת על הקנס "תוספת פיגור" בשיעור כאמור בחוק העונשין, שעוסק בתוספת פיגורים בגין אי תשלום קנס במקרים ה"קלאסיים"- לאחר שהושת על אדם ע"י בית משפט בתום הליך פלילי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג |
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.