יואב גרדוס
צילום: אתר משרד האוצר

"אנחנו באירוע דרמטי, זה לא דומה לקורונה"

לפי הערכות גסות שהציג הממונה על התקציבים באוצר, יואב גרדוס, עלויות הלחימה לשנת 2023-2024 יהיו סביב 110 מיליארד שקל; "זה שיש  משבר כלכלי כעת לא אומר שלא יהיה אחד נוסף בעוד שבועיים"
רוי שיינמן | (2)

זה כבר ידוע העלויות הכלכליות של המלחמה הולכות להיות כבדות - בחודש שעבר הודיע האוצר שהגירעון החודשי לחודש אוקטובר גדל בכמעט 20 מיליארד שקל לעומת אוקטובר שעבר. יואב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, סיפק עוד מספר אמירות נוספות בנושא בדיון בכנסת.

"אנחנו באירוע דרמטי, זה אירוע שלא דומה לקורונה", אמר גרדוס, "להחלטות שתקבלו פה ואלה שהממשלה תקבל בשבועות והחודשים הקרובים יש השפעה משמעותית של איך נעבור את המשבר הזה. אנחנו בקדימון, לצד כך הסכומים זניחים לעומת מה שמגיע אלינו ב-2024". 

"טרום המלחמה הירידה בהכנסות ב-23-24 לא הדאיגה אותנו, כי הגרעון היה מאוד מרוסן", הוסיף גרדוס, "גירעון של 1.5% ל-23, ו-2.2% ב-2024. אבל נכנסו למשבר עם ירידה מסוימת" הוסיף גרדוס והציג כי בהשוואה לתקופת הקורונה, אז המגמה הכלכלית הייתה יציבה, במלחמה הנוכחית המגמה היא של החלשות, וכי לצד ההבדל בסביבת הריבית, מדובר במשבר מקומי ולא גלובלי, וכי ישנה היחלשות בדו"חות הדירוג לעומת יציבות בתקופת הקורונה.  

"יש לזכור שאנחנו מדינה מוקפת אויבים, זה שיש משבר כלכלי כעת לא אומר שלא יהיה אחד נוסף בעוד שבועיים" הוסיף גורדוס, שהציג כי פריימת הסיכון של ישראל עלתה בחדות עם פרוץ המלחמה, מה שמתבט למשל בהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי פירמות הדירוג הבינלאומיות. לצד כך הדגיש סגן החשב הכללי כי עיקר החוב הוא מקומי, וכי ההשפעה של עליית פרמיית הסיכון ומתוכה הריבית, הינה על החוב החיצוני. 

עוד ציין גרדוס כי לצד הגדלת החוב והרחבת התקציב, "גם צריך לעשות תעדוף פנימי של ההוצאות, מתוך ההבנה שלכל שקל יש ריבית, וליחס החוב תוצר יש גבול עליון. ראינו באינתיפאדה שנכנסו עם חוב תוצר של 90%, הרבה יותר גבוה מהמצב שנכנסו בו היום, הריביות שגבו אז הגיעו ל-12%, היינו צריכים ערבויות מהאמריקנים, אנחנו ממש לא במצב הזה היום, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב זה". 

לשאלות חברי כנסת בדבר הכספים הקואליציוניים ציין גרדוס "הצענו להפחית סכום גדול יותר מהכספים שאינם קואליציוניים לעומת כספים שהם כן קואליציוניים. אני שם בצד את ההגדרה, יש פה הרבה פרשנויות, הקו שלנו היה שכל מה שעדיין לא קרה, ולא תומך במלחמה אמור להיות מיועד למלחמה והתמיכה במפונים". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין שום מיתון ויש הרבה כסף השאלה רק מי מנהל אותה ו 04/12/2023 16:04
    הגב לתגובה זו
    אין שום מיתון ויש הרבה כסף השאלה רק מי מנהל אותה ואיך יודע לנהל, כל היועצים האלה זורק אותם הביתה
  • 1.
    והשקל עוד מתחזק היום:) (ל"ת)
    תמכור עוד אמיר:) 04/12/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"