טנק צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

יגובש מתווה מותאם לענף התיירות על רקע המלחמה

במסגרת המתווה תגובש גם תכנית פיצויים מהירים ויחודיים לענף
רוי שיינמן |

במהלך הדיונים אתמול והיום, הועלו בהשתתפות שר התיירות המורכבויות השונות והייחודיות של הענף, שברובו הגדול הושבת לחלוטין, ובמענים הדרושים לו. בנוסף דנה הוועדה בטיפול מפוני הצפון והדרום ושיכונם הזמני המנוהל על ידי משרד התיירות.

במהלך הדיון הציגו במשרד האוצר כי כבר סוכם על מענה בנוגע ל-2 סוגיות שהוצפו בדיון: חישוב התשומות שיש לגביהם מע"מ 0 בענף, וכן כי חישוב לגבי ירידת מחזורים בענף יחושב בהשוואה לתקופה שהחל מחודש אוקטובר אשתקד, נוכח חוסר פעילות בעקבות נגיף הקורונה בחלק מחודשי 2022

בין השאר עלה כי הגבלת מתווה הפיצוי לעסקים לעסקים בעלי מחזור של 400 מיליון שקל, פוגע בנגזרות שונות של הענף, דוגמת סוכנויות נסיעות שמחזורן הינו גבוה מאוד, אך רובו המכריע עובר לחברות התעופה ובתי מלון, והן משמשות רק כצינור. בנוסף עלה כי ישנו חישוב ללא מע"מ בענף, וכי במסגרת המתווה שמציע האוצר מצב זה שוחק מאוד את הפיצוי שמגיע לענפים הרלוונטיים בתיירות, וכן כי התיירות לא פעלה מספר חודשים בשנה שעברה נוכח הקורונה, וכי השוואת של ירידת מחזורים לשנת 2022 תביא לתוצאות שיפגעו גם הן משמעותית בפיצוי שיקבלו עסקי התיירות.

בין שאר התחומים בענף שאינם פעילים כלל, עלו מורי הדרך, שעובדים הן כשכירים והן כעצמאים, בעוד מתווה הפיצוי הכללי לעסקים נותן להם מענה לעבודתם כשכירים, ציינו המורים כי עבודתם כעצמאים אינה מוסדרת, וכי מורי הדרך מעל גיל 67 נמצאים בבעיה נוספת, כאשר החוק לא מאפשר שיפוי שלהם.

בהתאחדות בתי המלונות ציינו בדיון אתמול כי 10 אחוז מהחדרים במלונות נותרו פנויים, כ-6,000 חדרים. לצד כך העירו בהתאחדות כי המלונות מארחים מפונים מרובים, וכי הגמול שנקבע מול המדינה הינו נמוך משמעותית מהכנסות המלונות בשגרה, אך ייתכן שהכנסה זו תמנע מהם לעמוד בקריטריון של ירידה של 25% ממחזור אשתקד, אך עדיין הם יעמדו בהפסד על רקע התגייסותם. כן קראו בהתאחדות לקחת בחשבון נושא של בלאי מלונות בשיפוצם ביום שאחרי, כאשר המלונות מארחים ציבור גדול לתקופה ארוכה.

גם בענף התיירות היוצאת הצביעו על אי קיום פעילות כמעט מוחלט, על רקע הלחימה, אנטישמיות בחו"ל ומיעוט חברות תעופה זרות הפועלות בארץ. גם ענף האטרקציות ציין כי ישנו התייחסות ייחודית אליו, וניתנה לדוגמא אתר החרמון שסגור מצו אלוף ולא צפוי להיפתח, הפגיעה מצפה התת ימי ועוד.

מנכ"ל משרד התיירות, דני שחר, ציין כי "עסקנו בשלב ראשון בשיפור דיור, רווחה, חינוך, בתאום. פעלנו להרחיב את המתווה לדירות אירוח ואנחנו מרחיבים גם לצימרים, לגבי דירות אירוח יש תשלום יפה, המתווה החדש שכל אדם שיבחר ללכת לצימר או למשפחה מארחת, יקבלו תשלום למבוגר ולילד" בנושא התיירות ציין: "התפקיד שלנו שתעשיית התיירות תחזור כמה שיותר מהר במתווה שיסוכם, זו תעשייה שנפגעה ראשונה יש פה אלמנט לאומי מבחינתי להחזיר".

קיראו עוד ב"בארץ"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין: "חווינו את הקורונה, הענף שהכי נפגע במישרין זה התיירות על כך המשתמע מכך, כל תחום שאתה לוקח בענף התיירות, זה הגוף שמיד נפגע, אני לא יודע למה כל פעם מחדש אנחנו צריכים לעמוד ולהתחנן, יש פה צורך במענה מותאם לענף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.