בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

"משרד האוצר מהתל בראשי הרשויות. 'ישראבלוף', אחיזת עיניים"

מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, כתבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן אחיזת עיניים. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות"
איציק יצחקי | (7)

"משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות - הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן בגדר אחיזת עינים וישאבלוף. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות". כך כתבה הבוקר מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במכתב היא דורשת להסיט כספים של הסכמים קואליציוניים לרשויות המקומיות ולשחרור מענקי האיזון שחייבים לרשויות. המכתב נשלח על רקע זעקת ראשי הרשויות המקומיות בדרום לקבלת תקציבים מיידית לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם. מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי : "משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות. הצהרות המדינה בדבר מיליוני שקלים, שהמדינה הזדרזה להעביר לרשויות בדרום לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם, הינן בגדר אחיזת עיניים ו'ישראבלוף', שכן מדובר בכספים אשר היו שייכים ממילא לרשויות המקומיות באמצעות: קרן הניקיון, קרן הארנונה, מענקי איזון והכספים שממילא יועדו לרשויות הערביות באמצעות החלטות ממשלה שונות". עוד היא הוסיפה: "הסכומים הזעומים שנשלחו לרשויות העוטף הן טיפה בים לעומת הכספים של ההסכמים הקואליציוניים שעומדים על 8 מיליארד שקלים שניתן להעביר אותם עוד היום! להוסיף חטא על פשע, דובר במסגרת וועדת הכספים על הקפאת כספי הארנונה מהלך, שיזיק לרשויות המקומיות ויגרע מכספן במקום שמשרד האוצר ייתן את המענה הראוי, יש לתקן את העיוות האמור באופן מיידי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    4225 המשיחיים שעלו בתחילת החודש להר הבית . (ל"ת)
    הסרטן הלאומי ! 19/10/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    28 גדודים שמרו על יהודה ושומרון 2 גדודים על הדרום . (ל"ת)
    נזכור ולא נשכח ! 19/10/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    1 שיודע 19/10/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא "ישראבלוף"...אל תפגעו בישראל...זב "ביביבלוף"...הדג מסריח מהראש וכול הכלהלבים שלו אחריו מקשקשים בזנב
  • 4.
    בושה (ל"ת)
    בושה של ביזפורטל 19/10/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גולדפינגר 19/10/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    כאשר ממנים אדם לא כשיר ללא ניסיון רלונטי להיות שר בכיר בעל השפעה רחבה על היתנהלות המדינה זו התוצאה.
  • 2.
    ליכודניק לשעבר 19/10/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
    במקם לעזור הם מתעסקים עדיין בפוליטיקה קטנה. שיעופו לנו מהעיניים האפסים האלה מלמעלה ועד למטה.
  • 1.
    אור 19/10/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הזו פשעה ועדיין פושעת לא מטפלת בכלום כי מי שנפגע בעיקר הם לא המצביעים שלה,איזו בושה.
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות