בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

"משרד האוצר מהתל בראשי הרשויות. 'ישראבלוף', אחיזת עיניים"

מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, כתבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן אחיזת עיניים. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות"
איציק יצחקי | (7)

"משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות - הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן בגדר אחיזת עינים וישאבלוף. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות". כך כתבה הבוקר מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במכתב היא דורשת להסיט כספים של הסכמים קואליציוניים לרשויות המקומיות ולשחרור מענקי האיזון שחייבים לרשויות. המכתב נשלח על רקע זעקת ראשי הרשויות המקומיות בדרום לקבלת תקציבים מיידית לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם. מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי : "משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות. הצהרות המדינה בדבר מיליוני שקלים, שהמדינה הזדרזה להעביר לרשויות בדרום לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם, הינן בגדר אחיזת עיניים ו'ישראבלוף', שכן מדובר בכספים אשר היו שייכים ממילא לרשויות המקומיות באמצעות: קרן הניקיון, קרן הארנונה, מענקי איזון והכספים שממילא יועדו לרשויות הערביות באמצעות החלטות ממשלה שונות". עוד היא הוסיפה: "הסכומים הזעומים שנשלחו לרשויות העוטף הן טיפה בים לעומת הכספים של ההסכמים הקואליציוניים שעומדים על 8 מיליארד שקלים שניתן להעביר אותם עוד היום! להוסיף חטא על פשע, דובר במסגרת וועדת הכספים על הקפאת כספי הארנונה מהלך, שיזיק לרשויות המקומיות ויגרע מכספן במקום שמשרד האוצר ייתן את המענה הראוי, יש לתקן את העיוות האמור באופן מיידי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    4225 המשיחיים שעלו בתחילת החודש להר הבית . (ל"ת)
    הסרטן הלאומי ! 19/10/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    28 גדודים שמרו על יהודה ושומרון 2 גדודים על הדרום . (ל"ת)
    נזכור ולא נשכח ! 19/10/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    1 שיודע 19/10/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא "ישראבלוף"...אל תפגעו בישראל...זב "ביביבלוף"...הדג מסריח מהראש וכול הכלהלבים שלו אחריו מקשקשים בזנב
  • 4.
    בושה (ל"ת)
    בושה של ביזפורטל 19/10/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גולדפינגר 19/10/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    כאשר ממנים אדם לא כשיר ללא ניסיון רלונטי להיות שר בכיר בעל השפעה רחבה על היתנהלות המדינה זו התוצאה.
  • 2.
    ליכודניק לשעבר 19/10/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
    במקם לעזור הם מתעסקים עדיין בפוליטיקה קטנה. שיעופו לנו מהעיניים האפסים האלה מלמעלה ועד למטה.
  • 1.
    אור 19/10/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הזו פשעה ועדיין פושעת לא מטפלת בכלום כי מי שנפגע בעיקר הם לא המצביעים שלה,איזו בושה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.