בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

"משרד האוצר מהתל בראשי הרשויות. 'ישראבלוף', אחיזת עיניים"

מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, כתבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן אחיזת עיניים. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות"
איציק יצחקי | (7)

"משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות - הצהרות המדינה בדבר הזרמת מיליוני שקלים לרשויות המקומיות בימי הלחימה הן בגדר אחיזת עינים וישאבלוף. מדובר בכספים שממילא שייכים לרשויות המקומיות". כך כתבה הבוקר מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במכתב היא דורשת להסיט כספים של הסכמים קואליציוניים לרשויות המקומיות ולשחרור מענקי האיזון שחייבים לרשויות. המכתב נשלח על רקע זעקת ראשי הרשויות המקומיות בדרום לקבלת תקציבים מיידית לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם. מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית, עו"ד מלי טופצ'יאשוילי : "משרד האוצר מהתל בציבור ובראשי הרשויות. הצהרות המדינה בדבר מיליוני שקלים, שהמדינה הזדרזה להעביר לרשויות בדרום לשיקום הערים והישובים והתפקוד בימי הלחימה וכן לרשויות קולטות מפונים, שזקוקות לכספים על מנת לתמוך בתושבים שעזבו את ביתם, הינן בגדר אחיזת עיניים ו'ישראבלוף', שכן מדובר בכספים אשר היו שייכים ממילא לרשויות המקומיות באמצעות: קרן הניקיון, קרן הארנונה, מענקי איזון והכספים שממילא יועדו לרשויות הערביות באמצעות החלטות ממשלה שונות". עוד היא הוסיפה: "הסכומים הזעומים שנשלחו לרשויות העוטף הן טיפה בים לעומת הכספים של ההסכמים הקואליציוניים שעומדים על 8 מיליארד שקלים שניתן להעביר אותם עוד היום! להוסיף חטא על פשע, דובר במסגרת וועדת הכספים על הקפאת כספי הארנונה מהלך, שיזיק לרשויות המקומיות ויגרע מכספן במקום שמשרד האוצר ייתן את המענה הראוי, יש לתקן את העיוות האמור באופן מיידי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    4225 המשיחיים שעלו בתחילת החודש להר הבית . (ל"ת)
    הסרטן הלאומי ! 19/10/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    28 גדודים שמרו על יהודה ושומרון 2 גדודים על הדרום . (ל"ת)
    נזכור ולא נשכח ! 19/10/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    1 שיודע 19/10/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא "ישראבלוף"...אל תפגעו בישראל...זב "ביביבלוף"...הדג מסריח מהראש וכול הכלהלבים שלו אחריו מקשקשים בזנב
  • 4.
    בושה (ל"ת)
    בושה של ביזפורטל 19/10/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גולדפינגר 19/10/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    כאשר ממנים אדם לא כשיר ללא ניסיון רלונטי להיות שר בכיר בעל השפעה רחבה על היתנהלות המדינה זו התוצאה.
  • 2.
    ליכודניק לשעבר 19/10/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
    במקם לעזור הם מתעסקים עדיין בפוליטיקה קטנה. שיעופו לנו מהעיניים האפסים האלה מלמעלה ועד למטה.
  • 1.
    אור 19/10/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הזו פשעה ועדיין פושעת לא מטפלת בכלום כי מי שנפגע בעיקר הם לא המצביעים שלה,איזו בושה.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.