עבודה
צילום: צילום freepik.com

השכר הממוצע לשכירים ביוני היה 13,267 שקל; כמה מרוויחים בהייטק?

על פי נתוני הלמ"ס שכר השכירים הממוצע במשק טיפס בחודש יוני ב-6% ביחס לשנה שעברה; מגזר ההייטק המשיך להוביל את הרשימה, עם שכר ממוצע של 29,480 שקל עלייה של כ-9% ביחס ליוני אשתקד
איתן גרסטנפלד | (6)
נושאים בכתבה הייטק הלמ"ס שכר

השכר הממוצע במשק עבור שכירים עמד בחודש יוני על 13,267 שקל, עלייה של 6% ביחס לחודש המקביל אשתקד, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום. מגזר ההייטק המשיך להוביל את הרשימה, עם שכר ממוצע של 29,480 שקל עלייה של כ-9% ביחס ליוני אשתקד.

על פי אומדני הלשכה, השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) עמד על היה 13,267 שקל, עלייה של 6% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 12,510 שקל. ככלל בחודשים אפריל-יוני עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בחישוב שנתי ב-7.7%, בהמשך לעלייה של 7.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר–מרץ.

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 11,407 שקל, עלייה של 1.8% לעומת יוני 2022 אז עמד  השכר על 11,208 שקל. בחודשים אפריל-יוני 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023.

מנגד, נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר, כאשר בחודשים אפריל-יוני 2023 ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023. המגזר הגדול ביותר במשק היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו נרשמו 2.516 מיליון משרות שכיר (61.9% מכלל משרות השכיר במשק), כשאר השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה עמד על 14,008 שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חוסר מקציעיות לא לדווח על החציון (ל"ת)
    בלה 04/09/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קובי 04/09/2023 14:20
    הגב לתגובה זו
    השכר הממוצע הוא כ7000 שקל מכסימום ו 5000 מינימום אז אל תביאו לנו משכורת של בודי פה ובודד שם ותקבעו סכומים שמטעים העיקר אצלכם לעשות רושם וכתבות מנופחות
  • סווינגר 04/09/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    סביב 6800-6900 שכר חציוני בישראל. הממוצע נמתח מעלה בגלל המשתכרים גבוה בציבורי ובהייטק. הרוב הוא פשוטי העם, אבל הפרשי השכר בינם לאנשי מגדלי השן, עצום. מכאן, הממוצע מתעוות כלפי מעלה
  • 2.
    השכר הממוצע הוא פחות מ 9 אלף שלא יספרו סיפורים (ל"ת)
    אפק 04/09/2023 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סתם אחד 04/09/2023 13:40
    הגב לתגובה זו
    מדברים על פיתורים ושוק של מעסיקים... מעניין הנתונים
  • המגיב 04/09/2023 16:02
    הגב לתגובה זו
    המעסיקים כנראה משאירים את מי שנותן יותר תפוקה ליחידת זמן, וכנראה אלו שהתפוקה שלהם גבוהה יותר (או שיש להם ידע שמאוד נחוץ לחברה), מקבלים שכר גבוה יותר. בדיוק כמו שקרה עם הנתונים בתקופת הסגרים של הקורונה - ברוב המוחלט של המקומות שנסגרו - השכר היה נמוך (מלצרים, עובדי בתי מלון), ומי שלא פוטר היה עם שכר גבוה יותר - מה שגרם לשכר החציוני והשכר הממוצע שנרשמו ברשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי) לעלות בצורה ניכרת.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.