השכר הממוצע לשכירים ביוני היה 13,267 שקל; כמה מרוויחים בהייטק?
השכר הממוצע במשק עבור שכירים עמד בחודש יוני על 13,267 שקל, עלייה של 6% ביחס לחודש המקביל אשתקד, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום. מגזר ההייטק המשיך להוביל את הרשימה, עם שכר ממוצע של 29,480 שקל עלייה של כ-9% ביחס ליוני אשתקד.
על פי אומדני הלשכה, השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) עמד על היה 13,267 שקל, עלייה של 6% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 12,510 שקל. ככלל בחודשים אפריל-יוני עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בחישוב שנתי ב-7.7%, בהמשך לעלייה של 7.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר–מרץ.
השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 11,407 שקל, עלייה של 1.8% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 11,208 שקל. בחודשים אפריל-יוני 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023.
מנגד, נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר, כאשר בחודשים אפריל-יוני 2023 ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023. המגזר הגדול ביותר במשק היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו נרשמו 2.516 מיליון משרות שכיר (61.9% מכלל משרות השכיר במשק), כשאר השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה עמד על 14,008 שקל.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.חוסר מקציעיות לא לדווח על החציון (ל"ת)בלה 04/09/2023 14:58הגב לתגובה זו
- 3.קובי 04/09/2023 14:20הגב לתגובה זוהשכר הממוצע הוא כ7000 שקל מכסימום ו 5000 מינימום אז אל תביאו לנו משכורת של בודי פה ובודד שם ותקבעו סכומים שמטעים העיקר אצלכם לעשות רושם וכתבות מנופחות
- סווינגר 04/09/2023 15:10הגב לתגובה זוסביב 6800-6900 שכר חציוני בישראל. הממוצע נמתח מעלה בגלל המשתכרים גבוה בציבורי ובהייטק. הרוב הוא פשוטי העם, אבל הפרשי השכר בינם לאנשי מגדלי השן, עצום. מכאן, הממוצע מתעוות כלפי מעלה
- 2.השכר הממוצע הוא פחות מ 9 אלף שלא יספרו סיפורים (ל"ת)אפק 04/09/2023 13:58הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 04/09/2023 13:40הגב לתגובה זומדברים על פיתורים ושוק של מעסיקים... מעניין הנתונים
- המגיב 04/09/2023 16:02הגב לתגובה זוהמעסיקים כנראה משאירים את מי שנותן יותר תפוקה ליחידת זמן, וכנראה אלו שהתפוקה שלהם גבוהה יותר (או שיש להם ידע שמאוד נחוץ לחברה), מקבלים שכר גבוה יותר. בדיוק כמו שקרה עם הנתונים בתקופת הסגרים של הקורונה - ברוב המוחלט של המקומות שנסגרו - השכר היה נמוך (מלצרים, עובדי בתי מלון), ומי שלא פוטר היה עם שכר גבוה יותר - מה שגרם לשכר החציוני והשכר הממוצע שנרשמו ברשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי) לעלות בצורה ניכרת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
