השכר הממוצע לשכירים ביוני היה 13,267 שקל; כמה מרוויחים בהייטק?
השכר הממוצע במשק עבור שכירים עמד בחודש יוני על 13,267 שקל, עלייה של 6% ביחס לחודש המקביל אשתקד, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום. מגזר ההייטק המשיך להוביל את הרשימה, עם שכר ממוצע של 29,480 שקל עלייה של כ-9% ביחס ליוני אשתקד.
על פי אומדני הלשכה, השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) עמד על היה 13,267 שקל, עלייה של 6% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 12,510 שקל. ככלל בחודשים אפריל-יוני עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בחישוב שנתי ב-7.7%, בהמשך לעלייה של 7.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר–מרץ.
השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 11,407 שקל, עלייה של 1.8% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 11,208 שקל. בחודשים אפריל-יוני 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023.
מנגד, נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר, כאשר בחודשים אפריל-יוני 2023 ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023. המגזר הגדול ביותר במשק היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו נרשמו 2.516 מיליון משרות שכיר (61.9% מכלל משרות השכיר במשק), כשאר השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה עמד על 14,008 שקל.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.חוסר מקציעיות לא לדווח על החציון (ל"ת)בלה 04/09/2023 14:58הגב לתגובה זו
- 3.קובי 04/09/2023 14:20הגב לתגובה זוהשכר הממוצע הוא כ7000 שקל מכסימום ו 5000 מינימום אז אל תביאו לנו משכורת של בודי פה ובודד שם ותקבעו סכומים שמטעים העיקר אצלכם לעשות רושם וכתבות מנופחות
- סווינגר 04/09/2023 15:10הגב לתגובה זוסביב 6800-6900 שכר חציוני בישראל. הממוצע נמתח מעלה בגלל המשתכרים גבוה בציבורי ובהייטק. הרוב הוא פשוטי העם, אבל הפרשי השכר בינם לאנשי מגדלי השן, עצום. מכאן, הממוצע מתעוות כלפי מעלה
- 2.השכר הממוצע הוא פחות מ 9 אלף שלא יספרו סיפורים (ל"ת)אפק 04/09/2023 13:58הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 04/09/2023 13:40הגב לתגובה זומדברים על פיתורים ושוק של מעסיקים... מעניין הנתונים
- המגיב 04/09/2023 16:02הגב לתגובה זוהמעסיקים כנראה משאירים את מי שנותן יותר תפוקה ליחידת זמן, וכנראה אלו שהתפוקה שלהם גבוהה יותר (או שיש להם ידע שמאוד נחוץ לחברה), מקבלים שכר גבוה יותר. בדיוק כמו שקרה עם הנתונים בתקופת הסגרים של הקורונה - ברוב המוחלט של המקומות שנסגרו - השכר היה נמוך (מלצרים, עובדי בתי מלון), ומי שלא פוטר היה עם שכר גבוה יותר - מה שגרם לשכר החציוני והשכר הממוצע שנרשמו ברשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי) לעלות בצורה ניכרת.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.47% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
