הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

האם האינפלציה תרד בשנה הבאה? בינתיים זה לא נראה כך

באלו חודשים בשנה 'רגילה' מדד המחירים לצרכן גבוה, ומתי הוא נמוך - מה קורה השנה ומה הסיבה שבינתיים, למרות מאמצי בנק ישראל להעלות את הריבית בחדות, האינפלציה לא מתמתנת

פרופ' ​נסים בן דוד | (2)
נושאים בכתבה אינפלציה מדד המחירים לצרכן

כדי לזהות את השינויים ברמת האינפלציה בישראל, חשוב לבחון את השינויים שחלו בה במהלך חודשי השנה ולהשוותם לשינויים בשנים קודמות, כמוצג בטבלה:

נתוני הטבלה משקפים את העובדה שבשנים 2019-2022 שיעור האינפלציה בחודשים מרץ עד יולי גבוהים בעוד שבחודשים אוגוסט עד פברואר שיעורי האינפלציה נמוכים, שינויים שקשורים לגורמים עונתיים. אולם כשמשווים את שיעורי האינפלציה החודשית  בשנת 2022 לעומת 2021 ניתן לראות שבחודשים ינואר עד יולי האחרונים האינפלציה החודשית הייתה גבוהה משמעותית ביחס לשנה הקודמת. בחודשים אוגוסט וספטמבר האחרונים האינפלציה הייתה דומה לזו שבשנה שעברה ואילו בחודשים אוקטובר ונובמבר האחרונים האינפלציה שוב הייתה גבוהה מזו של אשתקד. עליה זו ברמת האינפלציה החודשית הובילה לכך שהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב- 5.3%. זאת לעומת 2.4% ב- 12 החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2021, ו- 0.6% בשנים עשר החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2020. אחד הגורמים בעלי המשמעות בהשפעתו על האינפלציה הינו שער החליפין של הדולר המוצג בטבלה הבאה:

כידוע עליה בשער הדולר מתגלגלת למחירי מוצרים מיובאים שמתייקרים וגורמים להתייקרות רכיבי הסל במדד המחירים לצרכן. בטבלה הבאה ניתן לראות את שיעורי השינוי בשער הדולר ואת שיעור האינפלציה.

מן הטבלה משתקף בבירור שבשנים 2019 עד 2021 שער הדולר ירד בשיעורים ניכרים ובמקביל האינפלציה בישראל הייתה נמוכה, ולעומת זאת בשנים עשר החודשים האחרונים שהסתיימו בנובמבר 2022, שיעור האינפלציה קפץ לכ- 5.3%, זאת במקביל להתחזקות ניכרת ביותר בשער הדולר שעלה ב 11.51% בתקופה זו.

 

אין כל ספק ששער הדולר משפיע על מחירי המוצרים המיובאים לישראל ודרכם על סל המוצרים של מדד המחירים לצרכן. עם זאת, הגורם החשוב ביותר בהשפעתו על מדד המחירים לצרכן הינו התייקרות מחירי הדיור, המהווה כ- 25% מסך ההוצאה של צרכן מייצג שלגביו נמדדת רמת האינפלציה בישראל. כמו כן, מחירי הדיור משפיעים גם על מחירי מוצרים רבים אחרים שעלותם מתייקרת עקב תשלומי שכירות ותשלומי שירותי דיור גבוהים יותר.

 

כדי לבחון את השפעת התייקרות מוצרים שונים על מדד המחירים לצרכן חשוב לבחון את משקלם בסל של צרכן מייצג, והטבלה הבאה משקפת את השינוי שחל במחירי קבוצות המוצרים המרכיבים את הסל, ואת משקלם בסל לגביו מחושב מדד המחירים לצרכן. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מן הטבלה ניתן לראות בבירור שמחיר שירותי הדיור תרם 30.21% מעליית המדד, וכן שאילו מדד שירותי הדיור לא היה עולה השנה, האינפלציה בישראל הייתה מסתכמת ב- 3.65%. כמו כן מחיר מזון ללא ירקות ופירות, שירותי הדיור והתחבורה והתקשורת תרמו יחד 74% מהאינפלציה בישראל (3.87% מתוך אינפלציה ששיעורה הסתכם ב 5.23%).

 

עוד ראוי להדגיש שמבדיקה מפורטת של מרכיבי קבוצות המוצרים השונות במדד המחירים לצרכן מסתבר שבקבוצת מוצרי הדיור מהווים שירותי הדיור בבעלות דיירים יחד עם שכר הדירה כ 96%  ממשקל הקבוצה, בקבוצת מוצרי המזון ללא הפירות והירקות מהווים בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית כ- 64% ממשקל הקבוצה, ובקבוצת התחבורה והתקשורת מהווה סעיף התחבורה כ 90% ממשקל הקבוצה. מכאן ניתן להסיק שכ 65% מכלל עליית מדד המחירים לצרכן מקורה בעליית מחירי שירותי הדיור בבעלות דיירים, מחירי שכר דירה, מחירי התחבורה, ומחיר בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית.

 

לסיכום, ניתן לקבוע ששיעור האינפלציה בישראל איננו נמצא עדיין בירידה וכי התייקרות הדולר במקביל להמשך העלייה במחירי הדיור מעידה על כך שהגורמים המרכזיים בהשפעתם על רמת האינפלציה לא משקפים שינוי בכוון המעיד על התמתנות ברמת האינפלציה.

הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלי 28/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    צודקלדעתי האינפלציה היא יותר 7%
  • 1.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 27/12/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי כהן חקיקה תאגידי המים

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".

להמשך הכתבה לחץ כאן