למרות השפל באבטלה, ירידה משמעותית בשיעור ההשתתפות בחודש מרץ

מדובר ברמה הנמוכה מזה שלוש שנים; עובדים המשתכרים שכר מינימום צפויים לספוג פגיעה בטווח הארוך

מורן ישעיהו | (3)

העלאת שכר המינימום בשנים האחרונות היטיבה בעיקר עם עובדים המשתכרים שכר נמוך, אמנם בטווח הארוך המהלך דווקא עשוי להציג השלכות שונות באופן מהותי שעלול אף לפגוע בעובדים אלה. כך על פי סקירה שמפרסם היום (א') הכלכלן הראשי לאוצר.

תוצאות ראשוניות ממחקר שנערך בימים אלה באגף הכלכלן הראשי, הבוחן את השפעות העלאת שכר המינימום הקודמת (בשנים 2008-2006), מעלות כי המהלך פגע בתעסוקה בחברות בהן עובדים רבים המועסקים ברמות שכר מינימום וזאת, מספר שנים לאחר כניסתה לתוקף של ההעלאה. זאת מכיוון שהעלאות שכר המינימום בישראל (ובמדינות אחרות) מתבצעות לרוב בתקופות של גאות במחזורי העסקים, במהלכן הביקוש לעובדים נמצא בשיא.

בתוך כך, לפי שעה לא נראית השפעה שלילית על התעסוקה. אמנם, נתוני שוק העבודה לחודש מרץ מצביעים על מגמה מעורבת. לצד ירידה בשיעור האבטלה בחודש זה, עד כדי רמת שפל היסטורית של 3.6%, שיעורי התעסוקה וההשתתפות רשמו ירידה מרמות השיא שנרשמו בחודש פברואר 2018. יתרה מכך, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רשם בחודש מרץ את רמתו הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. 

הירידה במספר המועסקים, באה לידי ביטוי במועסקים במשרה חלקית. במספר המועסקים במשרה מלאה נרשם דווקא גידול. כתוצאה מכך נרשם גידול חד בשיעור המועסקים במשרה מלאה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מני 06/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    שיעור השתתפות יותר חשוב. אדם שפוטר מעבודתו נחשב מובטל רק חצי שנה
  • 2.
    aamm 06/05/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    שלום רב... מטעים את הציבור ואת בעלי העניין.....צריך לזכור שהאנשים שאינם עובדים ומבקשים עבודה בפועל ושולחים קורות חיים שאינם מקבלים דמי אבטלה מלשכות התעסוקה אינם נמנים בשיעור האבטלה ונון זה לבדו מספיק כדי לפסול כותרת הכתבה הזו!!!! מי שנכלל בסטטיסטיקה הם דורשי העבודה הנרשמים בלשכות התעסוקה כדורשי עבודה ומקבלים בפועל קיצבה... כל יתר דורשי העבודה אינם נכללים בין אנשים הללו
  • 1.
    תום 06/05/2018 14:52
    הגב לתגובה זו
    את החודש
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.