הקנס על מכירת טבק בתפזורת - 15,000 שקל
במבצע של רשות המיסים לאכיפת תקנות מכירת מוצרי טבק, עלה כי 60% מתוך 40 בתי עסק שנבדקו מכרו סיגריות בודדות ומוצרי טבק בתפזורת - בניגוד להוראות.
על פי תקנה 6 לתקנות הטבק, טבק בצורותיו השונות יימכר אך ורק בחפיסות או כלי קיבול המכילים יחידות או משקל, בכמות שאינה גדולה יותר או קטנה יותר מהכמויות המצוינות להלן: טבק הרחה - 10 או 30 גר'; טבק מקטרת - 50 גר'; טומבק - 60 גר'; סיגריות - 20 יחידות; סיגרים - בכל כמות.
המבצע נערך בערים חיפה, פתח תקווה, יפו ותל-אביב, אצל עוסקים אשר קיבלו התראה ואזהרה במהלך מבצע מקדים בשנת 2016, וכעת הם צפויים לקנסות מנהליים בהתאם לעבירה - 4,000 שקל על מכירת סיגריות וקנס בסך 15,000 שקל על מכירת טבק אחר, שלא בהתאם לתקנות הטבק.
טענות שונות עלו בקרב בתי העסק השונים. כך למשל, בעל עסק שעומת עם העובדות לאחר 3 ביקורות סמויות במסגרתן מכר טבק בניגוד לתקנות טען בפני המבקרים: "אני בכלל לא מוכר, במקרה היה לי כשנכנסתם".
עוסק נוסף שנצפה מוכר טבק כבר במשך שנה, טען "אני בכלל לא מוכר יותר, זה לא הולך", ואילו בעל עסק אחר שמכר סיגריות בודדות אמר "זה לא מהעסק אלא פרטי שלי".
- 1.התעללות במסכנים (ל"ת)גיבורים על חלשים 05/02/2018 23:59הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
