צה"ל חוטף מהמבקר: הפנסיות הוגדלו על חשבון הציבור בעלות של 2.9 מיליארד שקל - תוך התחמקות מדיווח לאוצר

מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, משגר היום (ד') דו"ח חריף במיוחד הכולל ממצאים על מדיניות הגדלת הפנסיות של אנשי הקבע הפורשים מצה"ל. הדו"ח המלא עוסק באופן כללי ב"הסדרי הפנסיה במדינה" ובמגוון סוגיות הקשורות במערך הסדרי הפנסיה השונים במדינת ישראל- פנסיה תקציבית; פנסיית גישור ועוד. הממצאים המטרידים במיוחד הם במערכת הצבאית שם עולה כי הרמטכ"לים הגדילו לאורך השנים את קצבת הפורשים באופן גורף ובשיעורים גבוהים שהשפעתם המצטברת בתקציב המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

על פי דו"ח המבקר, הפנסיות של צה"ל והחבות האקטוארית שנוספה בגין ההגדלות בשלוש השנים 2013-2015 לפי חישובי החשבת הכללית עומדת על 2.9 מיליארד שקל. לפי דו"ח המבקר כותב כי המערכת הצבאית התנהלה ללא הערכה של המשמעות הכספית של ההגדלות וללא פיקוח ובקרה חיצוניים. עוד נכתב כי "צה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך המדיניות המדויק של הרמטכ"ל בנושא הגמלאות והעביר רק נתונים חלקיים." במילים אחרות, המבקר טוען שצה"ל הגדיל את הפנסיות בעודו מסתיר נתונים, לא פחות.  

דווקא החלשים - משלמים יותר לפנסיה הדו"ח מעלה כי לאדם מן היישוב החוסך לפנסיה קשה לקבל ייעוץ אובייקטיבי שאינו מוטה בבואו לבחור את המסלול הנכון עבורו, ואם הוא אינו מאוגד (במקום עבודה גדול), אזי גם לא מן הנמנע שישלם דמי ניהול מקסימליים, שיקטינו את קצבתו בשיעור ניכר. כלומר הדו"ח כי דווקא האזרחים החלשים בחברה, שממילא משכורתם דלה, קצבתם נפגעת בגלל היעדר ייעוץ ותשלום דמי ניהול גבוהים. עוד נמצא כי גם פנסיונרים משלמים דמי ניהול מקסימליים, דבר הפוגע בקצבתם.

סוגיה נוספת שבה עוסק הדוח היא ההיערכות הבלתי מספקת של המדינה להשפעות הכלכליות הנגזרות מהעלייה בתוחלת החיים. לעלייה בתוחלת החיים השפעה הן על האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי, המשלם את קצבאות הביטוח הלאומי לזקנה וסיעוד, והן על הפנסיה מעבודה, ולכן נדרשים כל הנוגעים בדבר להיערך לעלייה זו. נמצאו הבדלים במודלים של האקטוארים והדמוגרפים הממשלתיים בנוגע לחישוב השיפורים בתוחלת החיים, ונמצא שאין שיתוף פעולה מספק בין כולם בנושא זה.

• גירעון של 44 מיליון שקל לליכוד: המבקר חושף את מאזני סיעות הכנסת
• מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"

"הממשלה לא נערכה כראוי להזדקנות האוכלוסייה ולצורך בהעלאת גיל הפרישה. לאי-העלאת גיל הפרישה לנשים צפויות להיות השפעות שליליות מהותיות על המשק ועל הנשים המבוגרות הפורשות לפנסיה. ראוי כי הממשלה ושר האוצר יקבלו החלטות בנושא זה בהקדם האפשרי על מנת לאפשר לנשים, למעסיקים ולממשלה להתאים את עצמם לשינוי ולהיערך בין היתר לשילובה של האוכלוסייה המבוגרת בשוק העבודה", נכתב בדו"ח.