השפעות נאום ברננקי על השוק העולמי
שבוע המסחר האחרון הסתיים על רקע נאומו של יו"ר הפד, בסימפוזיון בג'קסון הול ביום שישי האחרון. למרות ציפיות המשקיעים להכרזה על הרחבה כמותית QE טרם נאומו של ברננקי, הוא העדיף לדחות את התערבותו בשוק עד להתכנסות הועדה הפדרלית לשוק הפתוח FOMC בחודש ספטמבר הקרוב.
ברננקי ציין בנאומו, כי הוועדה החליטה להקדיש לנושא זה יומיים רצופים של דיונים (20-21 לחודש ספטמבר) במקום ישיבה בת יום אחד בלבד כפי שנהוג עד כה. ברננקי חזר שוב על משפטו כי "מגוון של כלים" עומדים לרשות ועדת ה-FOMC, רמז אשר הותיר ניצוץ של תקווה בקרב המשקיעים.
על רקע דבריו האחרונים של ברננקי, שוקי המניות ננעלו ביום שישי בעליות שערים: הדאו עלה בשיעור של 1.21%, מדד המניות 500S&P עלה בשיעור 1.51%. השבוע הנוכחי עמוס בנתונים כלכליים חשובים. היום, יום שני 29/08/2011 יתפרסם נתון הצריכה הפרטית בארה"ב לחודש יולי 2011. השוק צופה עלייה של 0.2% לעומת עלייה 0.1% בחודש הקודם. מאוחר יותר הלילה, יתפרסם דו"ח האבטלה ביפן לחודש יולי כאשר הציפיות הינן ללא שינוי ושיעור האבטלה אמור לעמוד על 4.6%.
ביום שלישי 30/08/2011 יתפרסם אמון הצרכנים הן בגוש האירו והן בארה"ב לחודש אוגוסט. נציין כי, הציפיות הן לירידה באמון הצרכנים בשני המשקים. עוד באותו היום, יתפרסם החשבון השוטף של קנדה לרבעון השני 2Q, עם צפי להתרחבות הגרעון לרמה של 13.6- מיליארד לעומת 8.9- מיליארד ברבעון הקודם. בנוסף, יתפרסם גם מדד מחירי הבתים בארה"ב של S&P/Case-Shiller Composite-20 לחודש יוני.
ביום רביעי 31/08/2011 יתפרסמו נתוני האבטלה בגוש האירו ובגרמניה לחודש אוגוסט. הציפיות הן ללא שינוי מחודש הקודם, ושיעורי האבטלה צפויים להישאר ברמות של 9.9% ו-7% בהתאמה.
ביום חמישי 01/09/2011 יתפרסם מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני בארה"ב עם צפי לירידה אל מתחת לרמת 50%, מה שעשויה להצביע על התכווצות הפעילות בסקטור זה.
נתון כמות המשרות במשק האמריקני ללא המגזר החקלאי Non-Farm Payrolls אמור להתפרסם ביום שישי הקרוב ה-02/09/2011 במקביל לנתוני האבטלה בארה"ב. זהו הנתון החשוב ביותר עבור סוחרי המט"ח לשבוע זה. השוק מתמחר כעת תוספת של 90 אלף משרות חדשות לעומת 117 אלף תוצאת הנתון הקודם, בעוד שיעור האבטלה לחודש אוגוסט Unemployment יישאר על כנו ברמה 9.10%.
על המחבר:
שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24. הראשון במדינת ישראל שהוסמך על ידי הפדרציה הבינלאומית לאנליסטים הטכניים IFTA, חבר בלשכת המנתחים הטכניים בבריטניה STA, מרצה בבית הספר לשוק ההון בקריה האקדמית אונו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
