דוחות

היכתה את תחזיות האנליסטים: אלביט צמחה כ-15%, ייצרה 23.3 מיליון דולר

יוסי אקרמן המנכ"ל: הרחבת הפריסה הגיאוגרפית, בפרט במדינות באסיה פסיפיק ובאמריקה הלטינית בהן תקציבי הביטחון גדלים מפצה על ירידה בשווקים אחרים
הדס גייפמן | (5)

חברת אלביט מערכות פירסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-691.6 מיליון דולר לעומת כ-603.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - צמיחה של כ-14.6%. החברה מסרה כי התרומה העיקרית להכנסותיה ברבעון נבעה ממכירותיה בתחומי התקשו"ב והמערכות המוטסות.

הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ-38.9 מיליון דולר (5.6% מההכנסות) או 90 סנט למניה, לעומת כ-44.8 מיליון דולר (7.4% מההכנסות) או 1.04 דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) הסתכם בכ-50.4 מיליון דולר או 1.16 דולר למניה, לעומת כ-48.7 מיליון דולר או 1.13 דולר למניה ברבעון המקביל.

אלביט סגרה את הרבעון עם צבר ההזמנות בסכום של כ-5.65 מיליארד שקל. כ-78% מצבר ההזמנות נובע מהזמנות של חברות מחו"ל. כ- 62% מצבר ההזמנות מיועד לביצוע במחצית השנייה של השנה ובמהלך 2012.

החברה מדווחת כי ברבעון השני של השנה הסתכם תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת בכ-23.3 מיליון דולר, לעומת כ-101.63 מיליון דולר ברבהון המקביל. לדברי החברה, הירידה בתזרים המזומנים לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקר מהירידה ברווח הנקי והגידול במלאים, כמו גם מהעלייה בחובות הלקוחות. אלביט סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בהם ניירות ערך סחירים, פקדונות לזמן קצר וארוך וחייבים אחרים לזמן ארוך בסכום של כ-153.03 מיליון דולר.

יוסי אקרמן, נשיא אלביט מערכות אמר: "זהו הרבעון החמישי ברציפות בו רשמנו גידול בצבר ההזמנות. חלוקת המכירות על פי אזורים גיאוגרפיים מעידה כי אסטרטגיית החברה להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית ולפתח שוקי יעד, בפרט במדינות בהן תקציבי הביטחון גדלים - באסיה פסיפיק ובאמריקה הלטינית - נושאת פירות ומפצה על ירידה בשווקים אחרים בעולם. כל אלו, יחד עם ההתקדמות שחלה בתהליך הטמעתן של החברות שנרכשו לאחרונה והתוצאות המעודדות ממאמצי המחקר והפיתוח מעניקים לנו תחושה טובה לגבי המשך צמיחתה של החברה".

ברבעון השני השקיעה אלביט יותר בפתיחת שווקים ובמכירות לעומת הרבעון המקביל, ובמקביל צמצמה את הוצאות הפיתוח. ברבעון השני עלו הוצאות השיווק והמכירות בכ-14.11% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו בכ-57.4 מיליון דולר (8.3% מסך ההכנסות). מנגד, ירדו הוצאות המו"פ של החברה בכ-2.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-55.4 מיליון דולר (8% מההכנסות).

חלקה של אלביט ברווח הנקי של חברות כלולות ושותפות הסתכם ברבעון השני בכ-2.4 מיליון דולר (3% מההכנסות), לעומת כ-5.4 מיליון דולר (9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניר 16/08/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    אלביט אינה תלויה במינופים או בשעשעוים פיננסים. היא תלויה במכירה של מוצרי אבטחה ובטחון מהמתקדמים בעולם. תמיד יהיה צורך למוצרים שלה. ההנהלה רצינית ביותר, ולאורך זמן אנשים יפסיקו עם השטויות של הימורים וישיקעו בחברות רציניות ולאורך זמן.
  • נכון מאד 16/08/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    על פני 15 שנים לעומת כל המדדים בעולם
  • 1.
    משקיע באלביט 16/08/2011 09:29
    הגב לתגובה זו
    אבל בסך הכל אלביט היא אי של יציבות באוקיינוס סוער. אני מאד מקווה שאקרמן מכין את היורש או היורשים כי זה מה שייקבע בהמשך.
  • אבי 16/08/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    באמת שאני לא מבין....... צמיחה גדולה יותר, התרחבות והמניה יורדת. אז או שהמשקיעים טמבלים או שהאקרמן מחרטט.....
  • מה לא מובן? 16/08/2011 10:22
    המכירות גדלות והמניה יורדת. בתקופות משבריות יש פער גדול יותר בין התוצאות הכלכליות ומחיר המניה בגלל פסיכולוגיה של משקיעים, אבל לאורך זמן (שנים, לא שעות!) הכלכלה תמיד מנצחת וחברה טובה תתן תשואה טובה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.