סטנלי פישר יכול לחייך: היקף פעילותם של הזרים במט"ח בשפל של שנתיים
בנק ישראל מפרסם היום (ג') את נתוני המסחר במט"ח בחודש פברואר. מן הנתונים עולה כי המהלכים שהכתיב נגיד בנק ישראל הרחיקו את הספוקלנטים והזרים - היקף פעילותם במט"ח נפל לשפל של קרוב לשנתיים.
הזרים "הורידו הילוך" בפברואר כאשר היקף פעילותם ירד בלא פחות מ-11%. הדבר מביא את שיעורם מכלל עוגת המט"ח לרמה של כ-51% בלבד, לעומת כ-60% בינואר. במספרים, סך הפעילות במט"ח הסתכמה ב-110 מיליארד דולר בפברואר, לעומת כ-153 מיליארד בינואר.
צמצום פעילותם של הזרים בשוק מהווה נצחון לתקנות שהכתיב הנגיד פישר באמצע ינואר. בנק ישראל הכריז על תיקון ל'הוראות הנזילות', לפיו תוטל חובת נזילות בשיעור של 10% על התאגידים הבנקאים בעסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ. משמעות המהלך היא שהבנקים יחוייבו לרתק הון בעסקאות מט"ח, דבר שייפגע בתשואה על ההון ויהפוך את כדאיות העסקאות לפחות אטרקטיבית מבחינתם
השקל מתחזק
השקל מתחזק היום אל מול הדולר וכנגד האירו. סל מטבעות השקל, המכונה גם מדד שערי חליפין נומינלי ובודק את שער השקל אל מול 38 מדינות סחר, עומד כיום על 88.9 נקודות - אותה רמה בה עמד במארס 2008 אז התערב הבנק המרכזי לראשונה בשוק המט"ח.
בבדיקה אחרונה, השקל מתחזק בשיעור של 0.4% אל מול הדולר לרמה של 3.584 שקלים. התייקרותו של הנפט שמגבירה את הלחץ האינפלציוני, מכבידה על כוחו של הדולר בעולם. מתחילת 2011 ועד כה הדולר-שקל נותר באותה רמה.
בימי השפל בנובמבר 2008, עמד הסל על 82 נקודות כאשר הדולר-שקל עמד על 3.72 שקלים לדולר והאירו-שקל עמד על 4.78 שקלים לאירו. מאז כמובן עבר העולם משברים והסל אף חצה את רף ה-90 נקודות. כאשר ערכו של השקל עולה, מדד שער החליפין יורד.
"השקל, אשר הוכיח עד כמה הוא חזק ויציב בתקופה האחרונה, עשוי להמשיך ולבלוט", כך כותב יפתח דרורי מ'פינקסו' שמוסיף כי "התחזקות זו של השקל יכולה להגיע עד לרמה של 3.34 שקלים לדולר."
בינתיים, בשוק קיימות הערכות כי אם הדולר יחלש בשיעור של 1% נוסף, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ישלוף "חבילת סיוע" שקלית למטרת רכישה נוספת של דולרים, זאת כמובן בכדי להחליש את השקל.
ב'פינקסו' מתייחסים לסל המטבעות ואומרים כי "שערים ברמות של 3.51 שקלים לדולר ו-4.9 שקלים לאירו יובילו את המדד לרמות של 86 נקודות, מה שיחייבת התערבות של בנק ישראל."
נזכיר כי בנק ישראל הודיע אתמול (ב') שיתרות המט"ח הגיעו ל-74 מיליארד דולר בפברואר - שיא כל הזמנים. בתוך כך, מדובר בשינוי קל לעומת ינואר, שכן פישר רכש "רק" כ-200 מיליון דולר, סכום נמוך בהרבה ממה שנהג לרכוש בחודשים הקודמים. הדבר רק מגביר את ההערכות בשוק כי אם הדולר יחלש כאמור בשיעור קל, פישר לא יהסס וירכוש דולרים.
באופן כללי, המטבע הישראלי שומר על יציבות יחסית לאורך התקופה האחרונה. מחד, עליית פרמית הסיכון בעקבות המשבר הגיאופוליטי במזה"ת ומדיניות רכישות הדולרים של בנק ישראל מחלישות את השקל, ומאידך - הצפי להעלאות ריבית בישראל וכן הלחצים האינפלציוניים בעולם תומכים בשקל-דולר
ומה קורה באירו?
באשר לגוש האירו, השקל מתחזק בשיעור של 1.13% לרמה של 4.992 שקלים לאירו. מתחילת השנה התחזק האירו בשיעור של כ-7% מול האירו. במורגן סטנלי מעריכים כי האירו מתחיל להתחזק בתקופה הנוכחית.
- 3.למרות זאת (ל"ת)לא עוזר לו כלום 08/03/2011 13:58הגב לתגובה זו
- מה לא עוזר? הוא זה שמוריד את הדולר כדי להסתיר (ל"ת)אינפלציה של 20% שנתי 08/03/2011 14:12הגב לתגובה זו
- 2.דולר מרוסק = המשך הפגנות ופיטורי עובדים (ל"ת)שנות ה-80 חוזרות 08/03/2011 11:34הגב לתגובה זו
- 1.העיקר הייצוא האינפלציה לא קיימת (ל"ת)מ 08/03/2011 11:06הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
