השכר הממוצע - 8,430 ש"ח, גידול של 3.7% לעומת 2009; איפה מרוויחים 20 אלף ש'?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני השכר הממוצע במשק לשנת 2010. מן הנתונים עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר עומד על 8,430 שקלים לחודש, עלייה של 3.7% ביחס לשכר הממוצע ב-2009 אך נציין כי האינפלציה השנתית עלתה ב-2.7% ב-2010, מה ששחק את התוספת הריאלית.
כשמסתכלים על החודשים האחרונים של 2010, ניתן לראות כי השכר הממוצע בחודש דצמבר עמד על 8,777 שקלים. בחודש נובמבר עמד השכר על 8,350. נציין כי רמת השיא נרשמה בחודש יוני - 8,793 שקלים.
עוד עולה מן הנתונים כי עובדי חברות החשמל והמים משתכרים לא פחות מ-21 אלף שקלים בחודש, וזאת אל מול פחות כ-4,000 שקלים בעסקי האוכל. עוד נראה כי עובדי המגזר הפיננסי כלל לא מקופחים עם שכר ממוצע של כ-15 אלף שקלים בחודש. מיד אחריהם ברשימה עובדי המנהל הציבורי והתעשייה.
נציין גם כי בעוד בענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים עלה השכר הממוצע למשרת שכיר ב-6.7% בחישוב שנתי ב-Q4, בענף שירותים קהילתיים ירד השכר הממוצע ב-2.4% באותה התקופה.
- 10.יליד הארץ 08/03/2011 10:50הגב לתגובה זורובם עובדים שם 30 שנה. אבל מה איש לא מסתכל על בנקאים וחברות בטוח או לאן נעלמו כספי הפנסיה שנו בעם דמי הניהול השטניים.
- 9.ספקולנט בדימוס 08/03/2011 10:48הגב לתגובה זוהצצומע היה 50 ס' מ. גובהו היה 1.75.
- 8.תותח 07/03/2011 18:58הגב לתגובה זובואו לטולגל דגניה א משכורת רעב 3500 4000 בושה
- 7.האם השכר הזה נטו או ברוטו............. (ל"ת)ירז 07/03/2011 15:41הגב לתגובה זו
- סוחר 07/03/2011 16:22הגב לתגובה זוברוטו. יש שאלות שעדיף לא לשאול... בעצם, באינטרנט אפשר לשאול גם את השאלות הטיפשיות ביותר...
- 6.GS 07/03/2011 15:30הגב לתגובה זומה שירותי אירוח מרווחים רק 4000 ש" ח לחודש ,לא ידעתי שנערות ליווי מרוויחות כל כך קצת אני הייתי פותח בשביתה שישוו את השכר שלהם לעובדי נמל כי גם שם יש מלא זונות.
- חשבתי שאתם מסננים הודעות טיפשיות (ל"ת)לביזפורטל 07/03/2011 16:06הגב לתגובה זו
- 5.א 07/03/2011 15:02הגב לתגובה זולליאור, לא רק עובדי משמרות משתכרים כך בחברת החשמל. מה עם כל מיני מנהלי מחלקות / אגפים? אבל זה נכון גם שישנם רבים וטובים שגם עובדים כמו חמורים וגם משתכרים ב-5000 ש" ח, כולל מהנדסים.
- 4.ליאור 07/03/2011 14:28הגב לתגובה זולמה לא עושים ממוצע ללא עובדי משמרת?
- 3.חבר כנסת 07/03/2011 14:23הגב לתגובה זועובדים רבע מהזמן , גם זה בזבוז , ומרווחים פי כמה מהשכר הממוצע
- 2.,חוץ מגליה מאור אף אחד לא גומר את החודש!!!!!! (ל"ת)xxxxx 07/03/2011 14:04הגב לתגובה זו
- 1.שלי 07/03/2011 14:01הגב לתגובה זואחלה משכורת ופגרת קיץ של שלושה חודשים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
