בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

• העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
• אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

רשות ניירות ערך פרסמה הבהרה לחברי הבורסה ולזירות סוחר בנוגע ליחס להליך "גילוי מרצון" של רשות המסים. במסמך שהופץ מבהירה הרשות כי אין לראות באישור שמנפיקה רשות המסים במסגרת ההליך כהוכחה למקור חוקי של הכספים, וכי חובת בדיקת מקורם נותרת על כתפי הגופים המפוקחים. 

מטרת החוזר היא להגביר את המודעות בקרב זירות הסוחר והגופים המורשים לניהול חשבונות סחר פיננסיים, ולמנוע מצב שבו לקוחות משתמשים באישור מס כדי להלבין כספים שמקורם בפעילות פלילית או במימון טרור. בהתאם לנוהל שפרסמה רשות המסים לראשונה בשנת 2020, ניתנת לחייבים האפשרות לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר ולקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי - אך ורק בגין עבירות מס.

כזכור רשות המסים יצאה במהלך דומה גם לאחרונה - אבל במהלך הזה היא לא נתנה את האפשרות להליך אנונימי. מה ששינה את השיטה באופן מהותי עבור רבים. ההליך נועד לעודד גילוי מרצון של הון לא מדווח, ולהכניס כספים למערכת באופן מוסדר ושקוף, אך הוא אינו מקנה הגנה מפני הליכים פליליים בעבירות אחרות, ובהן הלבנת הון, עבירות מקור ומימון טרור. במילים אחרות, גם מי שדיווח על הון שלא דווח בעבר וקיבל אישור מהרשויות - אינו נקי לחלוטין מחשד, אם קיים סיכוי שמקור הכסף עצמו אינו לגיטימי.

רשות ניירות ערך מציינת בחוזר כי קיים חשש ממשי שחלק מהלקוחות עשויים להציג אישור על סיום הליך גילוי מרצון כדי להלבין כספים שמקורם בעבירות פליליות אחרות, ובכך לנצל את חוסר ההבנה של הגופים הפיננסיים לגבי משמעות האישור. לפיכך, הרשות מדגישה כי אין להסתמך על אישור זה כאסמכתא למקור לגיטימי של הכספים, וכי על הזירות, הברוקרים וחברי הבורסה להמשיך לקיים את מלוא חובות הזהירות, הזיהוי והדיווח הקבועות בחוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור.מדובר, בין היתר, בבדיקת מסמכים תומכים, זיהוי בעל השליטה האמיתי בכסף, והערכת רמת הסיכון של כל לקוח בהתאם לפעילותו.

• העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
• גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרשות מזכירה כי בהתאם לחוק ולצו איסור הלבנת הון, אין באישור מרשות המסים כדי לפטור את הגופים מהחובות החלות עליהם לפי הדין. כלומר, גם כאשר לקוח מציג אישור רשמי של רשות המסים על סיום הליך גילוי מרצון - עדיין יש לוודא את מקור הכספים, את מהות העסקה ואת זהות הנהנים הסופיים. החברות מצופות להפעיל מערך בקרה אפקטיבי, לעדכן את מדיניות ניהול הסיכונים שלהן, ולהכשיר את העובדים כך שידעו לזהות מקרים שבהם נעשה ניסיון להשתמש בהליך גילוי מרצון לצורך הטעיה.