מנכ"ל JCDecaux ישראל: "ענף החוצות זה 'שוק'; מחפשים להיכנס לערים נוספות"
"ההתחלה הייתה די קשה משום שרצינו מצד אחד להראות מה ביכולתנו לעשות ומצד שני עבדנו עדיין על מתקני התצוגה הישנים של החברה הקודמת. גם אחרי שניסינו לשפר אותם, לקוחות לא רצו לשלם עבור מה שהם קיבלו. באותה תקופה החלה גם המלחמה בעזה וקריסת השוק העולמי שבאו יחד. צריך לזכור שבכל הזמן הזה אנחנו משלמים במקביל לעיריית ת"א מידי שנה תמורת החוזה ללא הכנסות משמעותיות".
מספיק לשמוע את מנכ"ל JCDecaux ישראל, פיליפ רו, אומר במבטא צרפתי כבד את המשפט הבא:'The outdoor market in Israel is like a 'shuk' כדי להבין שהאיש יודע לאיזו מיטה הוא הכניס את הראש. בראיון לאייס מדבר רו, מנכ"ל החברה הבינ"ל שזכתה במכרז פרסום החוצות של עיריית ת"א על שוק החוצות המקומי, התרבות העסקית בישראל, יעדי החברה וכל המכשולים בדרך, מהלקוחות המהססים ועד לעבודה מול עיריית ת"א.
רו, עובד ב- JCDecaux כבר 12 שנים והגיע לישראל לאחר כהונה כמנהל השוק הצרפתי של החברה, המהווה בסיס האם ואחד משלושת השווקים החזקים שלה. "רציתי לפתח את הפוטנציאל שלי בחו"ל והיה לי את ההזדמנות להגיע לשוק הישראלי". כך אומר רו.
איך הייתה 2008-2009, שנת הכניסה שלכם לארץ, מה היו הקשיים?
הרגע בו יכולנו להציג את האיכות האמיתית של מוצרי JCDecaux הגיעה רק במרץ 2009. המשבר היה עדיין באוויר אבל המלחמה הייתה מאחורינו. רק אז התחילו הלקוחות לקחת אותנו ברצינות. בסביבות יולי ראינו שלקוחות וסוכנויות פרסום פיתחו אמון לגבינו והתחילו להגיע. הקשיים היו מאז ומתמיד טכניים, כמו למשל ההתקנה של כל הציוד וזה חלק מהבעיה עם עיריית ת"א יש לה סדרי עדיפויות שונים. מדובר בארגון גדול שכל תהליך שהוא מניע זז מאוד לאט. זה השפיע על יכולתנו להראות ללקוחות מה אנחנו יכולים לעשות ומה כוונתנו לגבי תל אביב. יש סדר עדיפות בעירייה ולפעמים אנחנו נדחקים הצידה בגלל שיש רק איש אחד שמטפל בנו והוא עסוק בעוד דברים נוספים".
הכניסה שלכם שינתה את התמונה בענף החוצות. השקעתם כסף רב והעליתם את המחירים בהתאם, מה היה אחוז השינוי?
"2009 לא ממש רלוונטית משום שהשוק היה ממש בירידה והייתה מלחמה גדולה. על כל לקוח הייתה תחרות גדולה וכל אחד ניסה להציע את המחיר הטוב ביותר. ה-OUTDOOR מדיה היה ממש 'שוק' (בעברית עם מבטא כבד. מ"ב). 2010 הייתה שנת המפנה. השוק התאושש והמחיר שלנו עלה בשנה זו ב-50% לעומת 2009. מי שעבד איתנו ב-2009 היה מודע כבר לאיכות של JCDecaux והפך לשותף שלנו. אלו שבטחו בנו מלכתחילה לא ספגו עלייה של 50% במחיר אבל לקוחות חדשים היו אלו שקיבלו את המחיר החדש, הגבוה יותר מכיוון שהם הצטרפו לשוק מאוחר. בשלב הזה כבר הייתה לנו האפשרות להתנהל מול הלקוחות מתוך עמדה בה הביקוש עלה על ההיצע, בעיקר בזמן החגים, אז גם דרשנו מחירים בהתאם".
לפי הדיווחים אתם משלמים לעירייה מידי שנה למעלה מ-20 מיליון שקלים תמורת הזיכיון, איך היה המחזור שלכם בשנה הראשונה?
"לא רוצה להיכנס למספרים המדויקים אבל מה שכן אני יכול להגיד שלמרות כל הבעיות מסביב הצלחנו להגדיל את המחזור של מקסי-מדיה, החברה הקודמת שהחזיקה בזיכיון לפנינו. ביותר מ-50%".
אפשר להניח שלא הייתם רווחיים עד עכשיו?
"אנחנו משלמים מחיר קבוע לעיריית ת"א מידי שנה עבור המכרז וההשקעה הכללית שלנו בזיכיון נאמדת ב-15 מיליון יורו. לא היינו רווחיים עד עכשיו וגם כעת אנחנו לא רואים רווח. המודל העסקי שלנו בעולם מדבר על רווח לאחר 7 שנים. רק בנקודת זמן זו נוכל לדבר על רווח. חצי מתקופת המכרז הוא רק השקעה. מה שחשוב וצריך לזכור זה הגלים בשוק הכלכלה העולמי שנעים במחזוריות של 7 שנים. צריך לזכור שבישראל המצב הוא קיצוני יותר ובלתי צפוי, מה גם שמדובר שמדיה שנמצאת בחוץ, בשטח, כך שגם סיטואציות מסוימות ברחוב יכולות לגרום לשוק לקפוא. אני עדיין לא יכול להגיד לך שבטוח נהפוך לרווחיים בשנה השביעית".
מה היעדים והמטרות ש-JCDecaux מציבה לעצמה בישראל לשנים הקרובות, אחרי ת"א?
"אני יכול להגיד לך מהם שני היעדים שלנו ל-2011. קודם כל אנחנו רוצים לצעוד קדימה לעולם של חדשנות. אני מאוד רוצה לפתח את הצד של החדשנות בחוצות בהתאם למה שקורה באירופה ומכיוון שזו גם דרישת השוק. לקוחות בחו"ל, ואני בטוח שגם כאן רוצים לשחק יותר בתחום של הקרוס מדיה, האינטגרייטד וזו החשיבה בעולם. בישראל זה קצת שונה וטרם קרה באמת.
"היעד השני שלנו הוא כמובן להגדיל את הפריסה של החברה. יש לנו סדר עדיפות ואנחנו כמובן מונעים על פי האינטרס וההעדפות של הלקוחות והמפרסמים. אנחנו מחכים בציפייה לראות האם ייצאו מכרזים חדשים ברחבי הארץ".
זה נראה כאילו תחום החוצות בישראל עדיין תקוע בשנת 2001. מיושן וחסר מעוף
"זו בעיה ברמה הלאומית, הכלל ארצית. אם מתייחסים רק למוצרי JCDecaux בת"א, אנחנו מסוגלים לתת מה שנותנים באירופה בדיוק. יש בעיה עם זאת, לשכנע לקוחות להשקיע כסף, אם מעצבים מחדש תחנת אוטובוס ויוצאים למהלך מעניין וחדשני יש השקעה שכרוכה בזה".
"אנחנו מקיימים המון פגישות עם משרדי הפרסום ומציגים בפניהם את היכולות הטכניות שלנו. כאשר אנחנו מציגים בפניהם את העלויות הם נדהמים: "וואו ,1000 שקל עבור כל תחנת אוטובוס?". כאשר עשינו את המהלך של אסתי לאודר זה עלה 10,000 שקל השקעה בכל תחנת אוטובוס בו לקוחות הריחו את הבושם בתחנת האוטובוס בלחיצת כפתור, נכון זה המון, אבל הם לקחו רק 2 תחנות ובחרו את המיקומים הטובים ביותר. הם היו הראשונים לעשות זאת".
"עשינו בשנה אחת רק 10 קמפיינים ייחודיים ונפגשנו עם למעלה מ-100 אנשים בתחום הקריאייטיב בארץ ויותר מ-200 לקוחות. הם נלהבים אבל הכול נתקע איתם כאשר מגיעים למחיר. בצרפת לדוגמא, בשנה הראשונה היו מהלכים כאלו בשווי 1.2 מיליון יורו שנה אחרי זה כבר קפץ ל-12 מיליון יורו כי שם מבינים שזה תורם לתדמית המותג ומשום זו מדיה שפוגשים ברחוב - זה מניע צרכנים לפעולה באופן מיידי".
אתם עובדים בת"א תחת חוזה לאחר שזכיתם במכרז ומשלמים מידי שנה מיליוני שקלים. לא מפריע לכם לראות שבת"א עובדים במקביל אליכם כל חברות החוצות במדינה?
"יש לנו חוזה עם המדינה. לעירייה יש את החוקים והרגולציה שלה. לעיריית ת"א יש בעיה בנושא הזה. האינטרס של החברות להיות בת"א הוא עצום העוגה היא ת"א. כולם רוצים לקחת חלק מהעוגה ואף אחד לא רוצה לשלם. בכל מקום שחברות המדיה יכולות לכופף את החוקים, זה קורה. זאת אחריות העירייה ולא תחת הסמכות של JCDecaux אבל זה משפיע כמובן על העסק שלנו. הדרישה שלנו היא שהעירייה תמצא את הפתרון למצב הזה כי כעת מדובר בבלאגן".
למה וויתרתם על מכרז הרכבת?
"אנחנו מתמחים בתחום זה בכל העולם והייתה בעיית זמנים עם המכרז הזה. ביקשנו מהרכבת הבהרות לגבי סעיפים שונים בתקנון המכרז והתשובות של רכבת ישראל לא השביעו אותנו. בכל מכרז יש דברים רבים שצריכים להיות בשליטתו המלאה של הזכיין ובמכרז הזה מדובר בדברים רבים שלא נמצאים בשליטת החברה הזוכה. המכרז דרש מאיתנו מחיר תחרותי מאוד עם סבירות לא גבוהה להחזיר את ההשקעה".
אתה מרגיש שהמנטאליות העסקית בת"א שינתה אותך?
"זאת שאלה קשה מאוד. אני זוכר שאמרו לי 'אתה לא מבין את השוק שלנו, אתם תצאו מפה תוך 3 חודשים כמו כל החברות שהיו כאן'. זאת לא בדיוק התנשאות ישראלית, אלא משפטים שנאמרו בעקבות ההיסטוריה של חברות בינ"ל בישראל. ברמה האישית אני לא רוצה לומר שהישראלים שינו את הדרך בה אני עושה עסקים אבל אפשר לומר שנושא המחיר מקבל אצלי עכשיו דגש גדול יותר וזה השפיע עליי. באירופה ובייחוד בצרפת הלקוחות שלנו הם BMW, CHANNEL ומותגי ענק אחרים. עם לקוחות כאלו לא מדברים על מחיר, מה שחשוב להם הוא קודם כל התדמית ואיכות השירות. בצרפת 80% מהלקוחות מדברים על איכות ו-20% על מחיר, בישראל זה הפוך".
המתחרים שלכם תוהים למה בכלל צריך חברה מחו"ל בשוק במקומי?
"החברות הגדולות בעולם הן בינ"ל ופרושות גלובלית. בשוק החוצות אין מקום לשחקנים מקומיים. הערים גדלות וההשקעות הן עצומות. לדוגמא בת"א, המחזור השנתי של העירייה הוא עצום, ארגון כזה חייב לעבוד מול חברה בסדר גודל כמו שלנו".
- 9.מלאני 27/02/2011 16:25הגב לתגובה זוהחברה תוך 3 חודשים .. פיליפ תמשיך בדרך שלך אתה איש יקר ומדהים מה לעשות שקשה למצוא אנשים מפרגנים!! תצליח..
- 8.פיליפ איש מדהים ויקר שיש המון מה ללמוד ממנו ! (ל"ת)ליהי 15/02/2011 18:01הגב לתגובה זו
- 7.מסכן (ל"ת)ישראלי 10/02/2011 21:45הגב לתגובה זו
- 6.אהרון 06/02/2011 09:16הגב לתגובה זוזה יוצא 300 ש"ח לשלט ל10 ימים, וגם במחיר זה הם לא מצליחים למכור. כמו כן מאוד חורה לי העובדה שהצרפתי הזה שבא משום מקום רוצה להוציא את כל החברות הישראליות ושעובדיהן כנראה יפוטרו, ישבו בבית והוא יהנה מפירות העמל של הציונים שהקימו את ת"א והמדינה. פשוט בושה שככה מוכרים את המדינה ואת נכסיה, אם זה את נושא הפרסום בת"א, את מכתשים אגן (לסינים), את תעשיות הטקסטיל השונות וכיוצ"ב.
- 5.עובד לשעבר 05/02/2011 16:14הגב לתגובה זוחברה כוחנית
- 4.גל 05/02/2011 12:09הגב לתגובה זולמי ש"עזר" לו בתחילת דרכו יש מחיר מיוחד ולאחרים מחיר גבוה בהקרבה ובקיצור... 2 מחירים שונים לאותו מוצר??!!
- לקוח 05/02/2011 12:41הגב לתגובה זוהוא מוכר פוסטרים ב-190 ש"ח ללקוחות מסויימים ויום אחרי ב-500 ש"ח...
- 3.הם לא ויתרו. הם הפסידו במכרז ומאד מאוכזבים (ל"ת)עובד רכבת 04/02/2011 19:42הגב לתגובה זו
- מורן 05/02/2011 08:16הגב לתגובה זואני יודעת ממקור ראשון שם הלא התמודדו במכרז... אז בלי לדבר שטויות
- 2.פלצן (ל"ת)04/02/2011 19:42הגב לתגובה זו
- 1.יורם 04/02/2011 19:41הגב לתגובה זוחברת ענק ומצויינת אבל אין לה סיכוי בישראל. לא יכול להיות לה מנכ"ל צרפתי!! הוא לעולם לא יבין את השוק.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
