מנכ"ל JCDecaux ישראל: "ענף החוצות זה 'שוק'; מחפשים להיכנס לערים נוספות"
"ההתחלה הייתה די קשה משום שרצינו מצד אחד להראות מה ביכולתנו לעשות ומצד שני עבדנו עדיין על מתקני התצוגה הישנים של החברה הקודמת. גם אחרי שניסינו לשפר אותם, לקוחות לא רצו לשלם עבור מה שהם קיבלו. באותה תקופה החלה גם המלחמה בעזה וקריסת השוק העולמי שבאו יחד. צריך לזכור שבכל הזמן הזה אנחנו משלמים במקביל לעיריית ת"א מידי שנה תמורת החוזה ללא הכנסות משמעותיות".
מספיק לשמוע את מנכ"ל JCDecaux ישראל, פיליפ רו, אומר במבטא צרפתי כבד את המשפט הבא:'The outdoor market in Israel is like a 'shuk' כדי להבין שהאיש יודע לאיזו מיטה הוא הכניס את הראש. בראיון לאייס מדבר רו, מנכ"ל החברה הבינ"ל שזכתה במכרז פרסום החוצות של עיריית ת"א על שוק החוצות המקומי, התרבות העסקית בישראל, יעדי החברה וכל המכשולים בדרך, מהלקוחות המהססים ועד לעבודה מול עיריית ת"א.
רו, עובד ב- JCDecaux כבר 12 שנים והגיע לישראל לאחר כהונה כמנהל השוק הצרפתי של החברה, המהווה בסיס האם ואחד משלושת השווקים החזקים שלה. "רציתי לפתח את הפוטנציאל שלי בחו"ל והיה לי את ההזדמנות להגיע לשוק הישראלי". כך אומר רו.
איך הייתה 2008-2009, שנת הכניסה שלכם לארץ, מה היו הקשיים?
הרגע בו יכולנו להציג את האיכות האמיתית של מוצרי JCDecaux הגיעה רק במרץ 2009. המשבר היה עדיין באוויר אבל המלחמה הייתה מאחורינו. רק אז התחילו הלקוחות לקחת אותנו ברצינות. בסביבות יולי ראינו שלקוחות וסוכנויות פרסום פיתחו אמון לגבינו והתחילו להגיע. הקשיים היו מאז ומתמיד טכניים, כמו למשל ההתקנה של כל הציוד וזה חלק מהבעיה עם עיריית ת"א יש לה סדרי עדיפויות שונים. מדובר בארגון גדול שכל תהליך שהוא מניע זז מאוד לאט. זה השפיע על יכולתנו להראות ללקוחות מה אנחנו יכולים לעשות ומה כוונתנו לגבי תל אביב. יש סדר עדיפות בעירייה ולפעמים אנחנו נדחקים הצידה בגלל שיש רק איש אחד שמטפל בנו והוא עסוק בעוד דברים נוספים".
הכניסה שלכם שינתה את התמונה בענף החוצות. השקעתם כסף רב והעליתם את המחירים בהתאם, מה היה אחוז השינוי?
"2009 לא ממש רלוונטית משום שהשוק היה ממש בירידה והייתה מלחמה גדולה. על כל לקוח הייתה תחרות גדולה וכל אחד ניסה להציע את המחיר הטוב ביותר. ה-OUTDOOR מדיה היה ממש 'שוק' (בעברית עם מבטא כבד. מ"ב). 2010 הייתה שנת המפנה. השוק התאושש והמחיר שלנו עלה בשנה זו ב-50% לעומת 2009. מי שעבד איתנו ב-2009 היה מודע כבר לאיכות של JCDecaux והפך לשותף שלנו. אלו שבטחו בנו מלכתחילה לא ספגו עלייה של 50% במחיר אבל לקוחות חדשים היו אלו שקיבלו את המחיר החדש, הגבוה יותר מכיוון שהם הצטרפו לשוק מאוחר. בשלב הזה כבר הייתה לנו האפשרות להתנהל מול הלקוחות מתוך עמדה בה הביקוש עלה על ההיצע, בעיקר בזמן החגים, אז גם דרשנו מחירים בהתאם".
לפי הדיווחים אתם משלמים לעירייה מידי שנה למעלה מ-20 מיליון שקלים תמורת הזיכיון, איך היה המחזור שלכם בשנה הראשונה?
"לא רוצה להיכנס למספרים המדויקים אבל מה שכן אני יכול להגיד שלמרות כל הבעיות מסביב הצלחנו להגדיל את המחזור של מקסי-מדיה, החברה הקודמת שהחזיקה בזיכיון לפנינו. ביותר מ-50%".
אפשר להניח שלא הייתם רווחיים עד עכשיו?
"אנחנו משלמים מחיר קבוע לעיריית ת"א מידי שנה עבור המכרז וההשקעה הכללית שלנו בזיכיון נאמדת ב-15 מיליון יורו. לא היינו רווחיים עד עכשיו וגם כעת אנחנו לא רואים רווח. המודל העסקי שלנו בעולם מדבר על רווח לאחר 7 שנים. רק בנקודת זמן זו נוכל לדבר על רווח. חצי מתקופת המכרז הוא רק השקעה. מה שחשוב וצריך לזכור זה הגלים בשוק הכלכלה העולמי שנעים במחזוריות של 7 שנים. צריך לזכור שבישראל המצב הוא קיצוני יותר ובלתי צפוי, מה גם שמדובר שמדיה שנמצאת בחוץ, בשטח, כך שגם סיטואציות מסוימות ברחוב יכולות לגרום לשוק לקפוא. אני עדיין לא יכול להגיד לך שבטוח נהפוך לרווחיים בשנה השביעית".
מה היעדים והמטרות ש-JCDecaux מציבה לעצמה בישראל לשנים הקרובות, אחרי ת"א?
"אני יכול להגיד לך מהם שני היעדים שלנו ל-2011. קודם כל אנחנו רוצים לצעוד קדימה לעולם של חדשנות. אני מאוד רוצה לפתח את הצד של החדשנות בחוצות בהתאם למה שקורה באירופה ומכיוון שזו גם דרישת השוק. לקוחות בחו"ל, ואני בטוח שגם כאן רוצים לשחק יותר בתחום של הקרוס מדיה, האינטגרייטד וזו החשיבה בעולם. בישראל זה קצת שונה וטרם קרה באמת.
"היעד השני שלנו הוא כמובן להגדיל את הפריסה של החברה. יש לנו סדר עדיפות ואנחנו כמובן מונעים על פי האינטרס וההעדפות של הלקוחות והמפרסמים. אנחנו מחכים בציפייה לראות האם ייצאו מכרזים חדשים ברחבי הארץ".
זה נראה כאילו תחום החוצות בישראל עדיין תקוע בשנת 2001. מיושן וחסר מעוף
"זו בעיה ברמה הלאומית, הכלל ארצית. אם מתייחסים רק למוצרי JCDecaux בת"א, אנחנו מסוגלים לתת מה שנותנים באירופה בדיוק. יש בעיה עם זאת, לשכנע לקוחות להשקיע כסף, אם מעצבים מחדש תחנת אוטובוס ויוצאים למהלך מעניין וחדשני יש השקעה שכרוכה בזה".
"אנחנו מקיימים המון פגישות עם משרדי הפרסום ומציגים בפניהם את היכולות הטכניות שלנו. כאשר אנחנו מציגים בפניהם את העלויות הם נדהמים: "וואו ,1000 שקל עבור כל תחנת אוטובוס?". כאשר עשינו את המהלך של אסתי לאודר זה עלה 10,000 שקל השקעה בכל תחנת אוטובוס בו לקוחות הריחו את הבושם בתחנת האוטובוס בלחיצת כפתור, נכון זה המון, אבל הם לקחו רק 2 תחנות ובחרו את המיקומים הטובים ביותר. הם היו הראשונים לעשות זאת".
"עשינו בשנה אחת רק 10 קמפיינים ייחודיים ונפגשנו עם למעלה מ-100 אנשים בתחום הקריאייטיב בארץ ויותר מ-200 לקוחות. הם נלהבים אבל הכול נתקע איתם כאשר מגיעים למחיר. בצרפת לדוגמא, בשנה הראשונה היו מהלכים כאלו בשווי 1.2 מיליון יורו שנה אחרי זה כבר קפץ ל-12 מיליון יורו כי שם מבינים שזה תורם לתדמית המותג ומשום זו מדיה שפוגשים ברחוב - זה מניע צרכנים לפעולה באופן מיידי".
אתם עובדים בת"א תחת חוזה לאחר שזכיתם במכרז ומשלמים מידי שנה מיליוני שקלים. לא מפריע לכם לראות שבת"א עובדים במקביל אליכם כל חברות החוצות במדינה?
"יש לנו חוזה עם המדינה. לעירייה יש את החוקים והרגולציה שלה. לעיריית ת"א יש בעיה בנושא הזה. האינטרס של החברות להיות בת"א הוא עצום העוגה היא ת"א. כולם רוצים לקחת חלק מהעוגה ואף אחד לא רוצה לשלם. בכל מקום שחברות המדיה יכולות לכופף את החוקים, זה קורה. זאת אחריות העירייה ולא תחת הסמכות של JCDecaux אבל זה משפיע כמובן על העסק שלנו. הדרישה שלנו היא שהעירייה תמצא את הפתרון למצב הזה כי כעת מדובר בבלאגן".
למה וויתרתם על מכרז הרכבת?
"אנחנו מתמחים בתחום זה בכל העולם והייתה בעיית זמנים עם המכרז הזה. ביקשנו מהרכבת הבהרות לגבי סעיפים שונים בתקנון המכרז והתשובות של רכבת ישראל לא השביעו אותנו. בכל מכרז יש דברים רבים שצריכים להיות בשליטתו המלאה של הזכיין ובמכרז הזה מדובר בדברים רבים שלא נמצאים בשליטת החברה הזוכה. המכרז דרש מאיתנו מחיר תחרותי מאוד עם סבירות לא גבוהה להחזיר את ההשקעה".
אתה מרגיש שהמנטאליות העסקית בת"א שינתה אותך?
"זאת שאלה קשה מאוד. אני זוכר שאמרו לי 'אתה לא מבין את השוק שלנו, אתם תצאו מפה תוך 3 חודשים כמו כל החברות שהיו כאן'. זאת לא בדיוק התנשאות ישראלית, אלא משפטים שנאמרו בעקבות ההיסטוריה של חברות בינ"ל בישראל. ברמה האישית אני לא רוצה לומר שהישראלים שינו את הדרך בה אני עושה עסקים אבל אפשר לומר שנושא המחיר מקבל אצלי עכשיו דגש גדול יותר וזה השפיע עליי. באירופה ובייחוד בצרפת הלקוחות שלנו הם BMW, CHANNEL ומותגי ענק אחרים. עם לקוחות כאלו לא מדברים על מחיר, מה שחשוב להם הוא קודם כל התדמית ואיכות השירות. בצרפת 80% מהלקוחות מדברים על איכות ו-20% על מחיר, בישראל זה הפוך".
המתחרים שלכם תוהים למה בכלל צריך חברה מחו"ל בשוק במקומי?
"החברות הגדולות בעולם הן בינ"ל ופרושות גלובלית. בשוק החוצות אין מקום לשחקנים מקומיים. הערים גדלות וההשקעות הן עצומות. לדוגמא בת"א, המחזור השנתי של העירייה הוא עצום, ארגון כזה חייב לעבוד מול חברה בסדר גודל כמו שלנו".
- 9.מלאני 27/02/2011 16:25הגב לתגובה זוהחברה תוך 3 חודשים .. פיליפ תמשיך בדרך שלך אתה איש יקר ומדהים מה לעשות שקשה למצוא אנשים מפרגנים!! תצליח..
- 8.פיליפ איש מדהים ויקר שיש המון מה ללמוד ממנו ! (ל"ת)ליהי 15/02/2011 18:01הגב לתגובה זו
- 7.מסכן (ל"ת)ישראלי 10/02/2011 21:45הגב לתגובה זו
- 6.אהרון 06/02/2011 09:16הגב לתגובה זוזה יוצא 300 ש"ח לשלט ל10 ימים, וגם במחיר זה הם לא מצליחים למכור. כמו כן מאוד חורה לי העובדה שהצרפתי הזה שבא משום מקום רוצה להוציא את כל החברות הישראליות ושעובדיהן כנראה יפוטרו, ישבו בבית והוא יהנה מפירות העמל של הציונים שהקימו את ת"א והמדינה. פשוט בושה שככה מוכרים את המדינה ואת נכסיה, אם זה את נושא הפרסום בת"א, את מכתשים אגן (לסינים), את תעשיות הטקסטיל השונות וכיוצ"ב.
- 5.עובד לשעבר 05/02/2011 16:14הגב לתגובה זוחברה כוחנית
- 4.גל 05/02/2011 12:09הגב לתגובה זולמי ש"עזר" לו בתחילת דרכו יש מחיר מיוחד ולאחרים מחיר גבוה בהקרבה ובקיצור... 2 מחירים שונים לאותו מוצר??!!
- לקוח 05/02/2011 12:41הגב לתגובה זוהוא מוכר פוסטרים ב-190 ש"ח ללקוחות מסויימים ויום אחרי ב-500 ש"ח...
- 3.הם לא ויתרו. הם הפסידו במכרז ומאד מאוכזבים (ל"ת)עובד רכבת 04/02/2011 19:42הגב לתגובה זו
- מורן 05/02/2011 08:16הגב לתגובה זואני יודעת ממקור ראשון שם הלא התמודדו במכרז... אז בלי לדבר שטויות
- 2.פלצן (ל"ת)04/02/2011 19:42הגב לתגובה זו
- 1.יורם 04/02/2011 19:41הגב לתגובה זוחברת ענק ומצויינת אבל אין לה סיכוי בישראל. לא יכול להיות לה מנכ"ל צרפתי!! הוא לעולם לא יבין את השוק.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
