חלוקים בדעתם: בפועלים מפזרים את הסיכון, בלאומי משדרים אופטימיות
הכלכלה המקומית מושפעת לאחרונה באופן משמעותי מהמתרחש סביב הגלובוס. בעוד כלכלני הפועלים נזהרים שלא לשחרר המלצות על שוק המניות לטווח הקצר, בלאומי דווקא אופטימיים יותר. גם בגזרת מטבע החוץ, כלכלני הפועלים ממליצים לפזר סיכון, ואילו בלאומי סומכים הן על הדולר והן על השקל.
בלאומי מאמינים כי שוק המניות המקומי יתחזק בטווח הקרוב, וכן ימשיך לעשות כך גם בראייה ארוכת טווח. בסקירת סוף השבוע של הבנק נכתב כי " בטווח הקצר ביותר ייתמך השוק המקומי מירידה במפלס החששות עקב תוכנית הסיוע האירופאית". כמו כן, בהסתכלות ארוכת טווח אנו מעריכים כי השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית וברווחיות החברות יתמוך בשוק המניות המקומי".
לעומת זאת, בבנק פועלים עדיין נזהרים מהמלצות לטווח הקצר. "אנו ממשיכים לראות בחיוב את ההשקעה במניות בראיה לטווח בינוני וארוך, עם דגש על האזהרה כי בטווח הקצר תיתכן עדיין רגישות גבוהה לנעשה מעבר לים", כך נכתב בסקירה השבועית של הבנק. בנוסף ממליצים כלכלני הבנק על השקעה בחברות המוטות לשוק המקומי ועל "מיקוד התיק המנייתי בעיקר במניות נבחרות, ופחות במדדים."
בלאומי רואים באור חיובי את הצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. "הצטרפותה של ישראל לארגון צפויה גם לתמוך בטווח הארוך ברמת התשואות לאורך העקום הממשלתי, זאת לנוכח הצפי להזרמת ביקושים מגופים רבים המשקיעים כספם בשווקים מפותחים".
עוד הם הדגישו כי "רמת התשואות האטרקטיבית יחסית הקיימת בשוק המקומי ופוטנציאל הצמיחה של המשק ביחס לשאר השווקים המפותחים עשויים לתרום להעדפת האפיק הממשלתי המקומי על פני אלטרנטיבות אפשריות אחרות."
במסחר באגרות חוב, בפועלים סבורים כי "רמת התשואות הנמוכה הגלומה באג"ח הממשלתיות מפחיתה במידה רבה את כדאיות ההשקעה בהן". מנגד, מחדדים כלכלי הפועלים את המלצתם על השקעה בצמודי המדד הקונצרני בדרוג גבוה."
בלאומי ממליצים על השקעה באגרות חוב לטווח הבינוני והארוך. "קבלתה של ישראל לארגון ה- OECD, צפי לתוואי העלאות ריבית מתון, הריבית השוטפת המתקבלת על אגרות החוב לטווח הבינוני והארוך והצפי להיקף נמוך של גיוסי חוב ממשלתיים בשנה הקרובה ? אלו תומכים בהעדפת ההשקעה באגרות החוב לטווח הבינוני והארוך", כך נכתב סקירת סוף השבוע.
בגזרת מטבע החוץ, כלכלני לאומי צופים המשך התחזקות של הדולר בעולם. "הדולר ימשיך בתקופה הקרובה להתחזק. בעולם, התחזקותו של המטבע האמריקאי תושפע מהשלכותיה של תוכנית הייצוב בגוש האירו. מול המטבע המקומי, הם סבורים כי "יציבותו של שער החליפין תיתמך מהיציבות היחסית שמפגין השוק המקומי שמלווה בזרימת מט"ח לארץ. בטווח הארוך יותר, השטר הירוק צפוי להתחזק כתוצאה מהתאוששות הכלכלה האמריקאית."
בסקירת בנק פועלים נכתב כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת". על כן הם מנסים מזער את החשיפה לסיכון וממליצים "להחזיק מט"ח בשיעור של כ-10%, תוך פיזור מטבעי כולל דולר ארה"ב, דולר אוסטרלי ודולר קנדי, במטרה לצמצם את הסיכון."
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
