המצגת של גבעות לאסיפה: "אין פה חידוש מהותי, הם מעוניינים רק בכסף שלנו"

כך אמר ל-Bizportal אוריה בן-דוד, אחד מנציגי קבוצת בעלי יחידות ההשתתפות המתנגדת להנפקה. המצגת, אשר תוצג באסיפה ביום שלישי, מספרת על התגליות ב'מגד 5' ועל לו"ז למבחני ההפקה

לקראת האסיפה ביום שלישי, הרוחות בגבעות יהש לא נרגעות. בעוד שהחברה פרסמה היום נתונים אודות הקידוח במסגרת מצגת למשקיעים, בעלי יחידות ההשתתפות מסרבים להתרשם וממשיכים לתקוף את אופן ניהולה של החברה, תוך שמדגישים שימשיכו להתנגד להנפקה המתוכננת על ידי השותף הכללי, בראשו עומד שמואל בקר. לקראת אסיפה סוערת במקור, מטרת האסיפה הקרובה היא סיקרת פעילות השותפות ולוח הזמנים לביצוע מבחני ההפקה בשדה 'מגד 5', אך עם זאת, עניין הגיוס שמבקש השותף הכללי לערוך צפוי למשוך את מרב תשומת הלב. ברקע לממצאים האחרונים של גבעות בשדה מגד מתנהל מאבק בין קבוצת בעלי יחידות השתתפות לבין השותף הכללי על האופן בו מנוהלת החברה בשנים האחרונות. "אנו רואים איך בקר ושות' מנסים להיות יותר מתוחכמים בכדי להעביר את נושא ההנפקה", כך אמר היום ל-Bizportal אוריה בן-דוד, אחד מנציגיה של קבוצת בעלי יחידות ההשתתפות. בן-דוד הוסיף ואמר כי "זה לא יעזור, אנחנו נמשיך להתנגד להנפקה כי מבחינתנו אין חדש תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה". בן-דוד הוא אחד מקבוצה של בעלי יחידות המחזיקים בסך הכל למעלה מ- 525.575 מיליון יחידות השתתפות, המהוות למעלה מ-10% מכוח ההצבעה באסיפת בעלי יחידות ההשתתפות. בתקופה האחרונה Bizportal חשף את המאבק שמתנהל בין הקבוצה המיוצגת ע"י עו"ד איתי ברפמן ממשרדו של ד"ר זאב הולנד לבין הדירקטורים בשותפות בהובלת שמואל בקר, בנוגע לדרך בה אמורה השותפות להתנהל. בעבר אמר בן-דוד כי הוא לא גם מבין איך מתוך 100 מיליון שקלים שהיו בקופת השותפות ב-2009 נותרו רק 3.75 מיליון דולר. "אני לא טוען שהכסף נגנב", אמר אז בן-דוד, "אך אני טוען שאין שקיפות מספקת לבעלי היחידות ושיש הרבה סימני שאלה". "תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות" לדברי בן-דוד, העימות בין הקבוצה לבין השותף הכללי ממשיך להתחמם. "בסוף השבוע האחרון התחיל השותף הכללי לאיים ולהפחיד, באמצעות משרד עו"ד, את חברי הקבוצה שעושה עבודת קודש עבור מחזיקי יחידות ההשתתפות", אמר בן-דוד בהתייחסות למכתב ששלחה גבעות עולם לדוד וינברגר, אחד מחברי הקבוצה, שנושאו היה "הכפשות והשגת יפויי כוח במרמה". "זוהי עליית מדרגה שמראה את פרצופו האמיתי של השותף הכללי שמשתמש במפקח כפלסטלינה בידיו", דברי בן-דוד. "המטרה שלהם ממשיכה להיות 'תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות'... הגיע הזמן שבקר יבין שהמשקיעים של גבעות היום הם לא המשקיעים ב'גבעות של פעם'", הוסיף בן-דוד. "המצגת לא מחדשת לנו דבר" בתוך כך, גבעות פרסמה היום את המצגת שתציג באסיפה. המצגת, העמוסה במונחים טכניים מעולם הגיאולוגיה תלווה בהסברים של גיאולוג גבעות, טוביה לוסקין. בין השאר נכתב במצגת כי "כמויות הגז שנמדדו בבוץ הקידוח במגד 5 היו גבוהים פי עשרה מאשר בכל קידוח אחר שנעשה בשדה מגד", עם זאת, השותפות לא נקבה במספר כלשהו וההערכות הן כי לא מדובר במספרים גדולים מדי. בדבריו, בן דוד סרב להתרשם אף הוא מהנתונים במצגת. "אין פה חידוש בעל ערך מהותי. מאגרי הנפט במקום היו ידועים לנו עוד קודם וכל הנתונים כבר מצביעים על כך שהמאגרים טובים", אמר, ואף הדגיש ש"מספרים, הם לא הוסיפו כאן.. הם רק הוסיפו באותיות הקטנות שהם מעוניינים אך ורק בכסף שלנו ולא בהעברת המידע על מה באמת יש בבור. גם כאן, אין כאן חידוש מבחינתנו". עם זאת, מה שממשיך לספק עניין הוא השברים בקידוח. במצגת מסרה גבעות כי "מומחים חיצוניים שניתחו את ממצאי הלוגים קבעו כי קידוח מגד 5 חצה יותר מ-180 שברים טבעיים אשר יספקו חדירות גבוהה בתוך עמוד הנפט". בין השאר, בדיקת הלוגים החשמליים בודקת את שיעורי החדירות - יכולת הזרימה של הנוזלים מתוך חלל הסלע בהם הצטברו. מספר שברים טבעיים גדול בשכבת הקידוח מעיד על שיעור חדירות גבוה, מאחר ואלו מהווים כמעיין צינור טבעי המוביל את הנפט. ככלל, ככל שכמות השברים הטבעיים רבה יותר ושיעור החדירות גבוה יותר, זרימת הנפט טובה יותר, ולעובדה זו צפוייה להיות חשיבות במידה והקידוח יהפוך למסחרי. מבחני ההפקה יחלו ב-18 באפריל עוד, מנתונים שהציגה השותפות, תקציב הקידוח במגד 5 היה 7.7 מיליון דולר, זאת בעוד שבפועל העלות הסתכמה ב-12.6 מיליון דולר. מהחברה נמסר החריגה ב-4.9 מיליון דולר, או מעל ל-63.5% מהתקציב המקורי, נגרמה הודות לשתי תקלות חמורות, כמו גם לשינויים בתוכנית הקידוח. השותפות נמצאת עתה לקראת ביצוע מבחני הפקה אשר צפויים להתחיל ב-18 באפריל. החברה מעריכה כי הזמן לביצוע המבחנים הוא לכל הפחות 60 יום, בעלות מינימלית של 6 מיליון דולר. עלותם של 80 ימי מבחני הפקה מוערכת בכ-7.5 מיליון דולר. השותפות אף הוסיפה כי המשך הסופי של הקידוחים יקבע רק לאחר קבלת התוצאות, כאשר הוא עשוי אף להתמשך מעל ל-80 יום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.