המצגת של גבעות לאסיפה: "אין פה חידוש מהותי, הם מעוניינים רק בכסף שלנו"
לקראת האסיפה ביום שלישי, הרוחות בגבעות יהש לא נרגעות. בעוד שהחברה פרסמה היום נתונים אודות הקידוח במסגרת מצגת למשקיעים, בעלי יחידות ההשתתפות מסרבים להתרשם וממשיכים לתקוף את אופן ניהולה של החברה, תוך שמדגישים שימשיכו להתנגד להנפקה המתוכננת על ידי השותף הכללי, בראשו עומד שמואל בקר.
לקראת אסיפה סוערת
במקור, מטרת האסיפה הקרובה היא סיקרת פעילות השותפות ולוח הזמנים לביצוע מבחני ההפקה בשדה 'מגד 5', אך עם זאת, עניין הגיוס שמבקש השותף הכללי לערוך צפוי למשוך את מרב תשומת הלב. ברקע לממצאים האחרונים של גבעות בשדה מגד מתנהל מאבק בין קבוצת בעלי יחידות השתתפות לבין השותף הכללי על האופן בו מנוהלת החברה בשנים האחרונות.
"אנו רואים איך בקר ושות' מנסים להיות יותר מתוחכמים בכדי להעביר את נושא ההנפקה", כך אמר היום ל-Bizportal אוריה בן-דוד, אחד מנציגיה של קבוצת בעלי יחידות ההשתתפות. בן-דוד הוסיף ואמר כי "זה לא יעזור, אנחנו נמשיך להתנגד להנפקה כי מבחינתנו אין חדש תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה".
בן-דוד הוא אחד מקבוצה של בעלי יחידות המחזיקים בסך הכל למעלה מ- 525.575 מיליון יחידות השתתפות, המהוות למעלה מ-10% מכוח ההצבעה באסיפת בעלי יחידות ההשתתפות. בתקופה האחרונה Bizportal חשף את המאבק שמתנהל בין הקבוצה המיוצגת ע"י עו"ד איתי ברפמן ממשרדו של ד"ר זאב הולנד לבין הדירקטורים בשותפות בהובלת שמואל בקר, בנוגע לדרך בה אמורה השותפות להתנהל.
"תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות"
לדברי בן-דוד, העימות בין הקבוצה לבין השותף הכללי ממשיך להתחמם. "בסוף השבוע האחרון התחיל השותף הכללי לאיים ולהפחיד, באמצעות משרד עו"ד, את חברי הקבוצה שעושה עבודת קודש עבור מחזיקי יחידות ההשתתפות", אמר בן-דוד בהתייחסות למכתב ששלחה גבעות עולם לדוד וינברגר, אחד מחברי הקבוצה, שנושאו היה "הכפשות והשגת יפויי כוח במרמה".
"זוהי עליית מדרגה שמראה את פרצופו האמיתי של השותף הכללי שמשתמש במפקח כפלסטלינה בידיו", דברי בן-דוד. "המטרה שלהם ממשיכה להיות 'תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות'... הגיע הזמן שבקר יבין שהמשקיעים של גבעות היום הם לא המשקיעים ב'גבעות של פעם'", הוסיף בן-דוד.
"המצגת לא מחדשת לנו דבר"
בתוך כך, גבעות פרסמה היום את המצגת שתציג באסיפה. המצגת, העמוסה במונחים טכניים מעולם הגיאולוגיה תלווה בהסברים של גיאולוג גבעות, טוביה לוסקין. בין השאר נכתב במצגת כי "כמויות הגז שנמדדו בבוץ הקידוח במגד 5 היו גבוהים פי עשרה מאשר בכל קידוח אחר שנעשה בשדה מגד", עם זאת, השותפות לא נקבה במספר כלשהו וההערכות הן כי לא מדובר במספרים גדולים מדי.
בדבריו, בן דוד סרב להתרשם אף הוא מהנתונים במצגת. "אין פה חידוש בעל ערך מהותי. מאגרי הנפט במקום היו ידועים לנו עוד קודם וכל הנתונים כבר מצביעים על כך שהמאגרים טובים", אמר, ואף הדגיש ש"מספרים, הם לא הוסיפו כאן.. הם רק הוסיפו באותיות הקטנות שהם מעוניינים אך ורק בכסף שלנו ולא בהעברת המידע על מה באמת יש בבור. גם כאן, אין כאן חידוש מבחינתנו".
עם זאת, מה שממשיך לספק עניין הוא השברים בקידוח. במצגת מסרה גבעות כי "מומחים חיצוניים שניתחו את ממצאי הלוגים קבעו כי קידוח מגד 5 חצה יותר מ-180 שברים טבעיים אשר יספקו חדירות גבוהה בתוך עמוד הנפט".
בין השאר, בדיקת הלוגים החשמליים בודקת את שיעורי החדירות - יכולת הזרימה של הנוזלים מתוך חלל הסלע בהם הצטברו. מספר שברים טבעיים גדול בשכבת הקידוח מעיד על שיעור חדירות גבוה, מאחר ואלו מהווים כמעיין צינור טבעי המוביל את הנפט. ככלל, ככל שכמות השברים הטבעיים רבה יותר ושיעור החדירות גבוה יותר, זרימת הנפט טובה יותר, ולעובדה זו צפוייה להיות חשיבות במידה והקידוח יהפוך למסחרי.
מבחני ההפקה יחלו ב-18 באפריל
עוד, מנתונים שהציגה השותפות, תקציב הקידוח במגד 5 היה 7.7 מיליון דולר, זאת בעוד שבפועל העלות הסתכמה ב-12.6 מיליון דולר. מהחברה נמסר החריגה ב-4.9 מיליון דולר, או מעל ל-63.5% מהתקציב המקורי, נגרמה הודות לשתי תקלות חמורות, כמו גם לשינויים בתוכנית הקידוח.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
