המצגת של גבעות לאסיפה: "אין פה חידוש מהותי, הם מעוניינים רק בכסף שלנו"
לקראת האסיפה ביום שלישי, הרוחות בגבעות יהש לא נרגעות. בעוד שהחברה פרסמה היום נתונים אודות הקידוח במסגרת מצגת למשקיעים, בעלי יחידות ההשתתפות מסרבים להתרשם וממשיכים לתקוף את אופן ניהולה של החברה, תוך שמדגישים שימשיכו להתנגד להנפקה המתוכננת על ידי השותף הכללי, בראשו עומד שמואל בקר.
לקראת אסיפה סוערת
במקור, מטרת האסיפה הקרובה היא סיקרת פעילות השותפות ולוח הזמנים לביצוע מבחני ההפקה בשדה 'מגד 5', אך עם זאת, עניין הגיוס שמבקש השותף הכללי לערוך צפוי למשוך את מרב תשומת הלב. ברקע לממצאים האחרונים של גבעות בשדה מגד מתנהל מאבק בין קבוצת בעלי יחידות השתתפות לבין השותף הכללי על האופן בו מנוהלת החברה בשנים האחרונות.
"אנו רואים איך בקר ושות' מנסים להיות יותר מתוחכמים בכדי להעביר את נושא ההנפקה", כך אמר היום ל-Bizportal אוריה בן-דוד, אחד מנציגיה של קבוצת בעלי יחידות ההשתתפות. בן-דוד הוסיף ואמר כי "זה לא יעזור, אנחנו נמשיך להתנגד להנפקה כי מבחינתנו אין חדש תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה".
בן-דוד הוא אחד מקבוצה של בעלי יחידות המחזיקים בסך הכל למעלה מ- 525.575 מיליון יחידות השתתפות, המהוות למעלה מ-10% מכוח ההצבעה באסיפת בעלי יחידות ההשתתפות. בתקופה האחרונה Bizportal חשף את המאבק שמתנהל בין הקבוצה המיוצגת ע"י עו"ד איתי ברפמן ממשרדו של ד"ר זאב הולנד לבין הדירקטורים בשותפות בהובלת שמואל בקר, בנוגע לדרך בה אמורה השותפות להתנהל.
"תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות"
לדברי בן-דוד, העימות בין הקבוצה לבין השותף הכללי ממשיך להתחמם. "בסוף השבוע האחרון התחיל השותף הכללי לאיים ולהפחיד, באמצעות משרד עו"ד, את חברי הקבוצה שעושה עבודת קודש עבור מחזיקי יחידות ההשתתפות", אמר בן-דוד בהתייחסות למכתב ששלחה גבעות עולם לדוד וינברגר, אחד מחברי הקבוצה, שנושאו היה "הכפשות והשגת יפויי כוח במרמה".
"זוהי עליית מדרגה שמראה את פרצופו האמיתי של השותף הכללי שמשתמש במפקח כפלסטלינה בידיו", דברי בן-דוד. "המטרה שלהם ממשיכה להיות 'תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות'... הגיע הזמן שבקר יבין שהמשקיעים של גבעות היום הם לא המשקיעים ב'גבעות של פעם'", הוסיף בן-דוד.
"המצגת לא מחדשת לנו דבר"
בתוך כך, גבעות פרסמה היום את המצגת שתציג באסיפה. המצגת, העמוסה במונחים טכניים מעולם הגיאולוגיה תלווה בהסברים של גיאולוג גבעות, טוביה לוסקין. בין השאר נכתב במצגת כי "כמויות הגז שנמדדו בבוץ הקידוח במגד 5 היו גבוהים פי עשרה מאשר בכל קידוח אחר שנעשה בשדה מגד", עם זאת, השותפות לא נקבה במספר כלשהו וההערכות הן כי לא מדובר במספרים גדולים מדי.
בדבריו, בן דוד סרב להתרשם אף הוא מהנתונים במצגת. "אין פה חידוש בעל ערך מהותי. מאגרי הנפט במקום היו ידועים לנו עוד קודם וכל הנתונים כבר מצביעים על כך שהמאגרים טובים", אמר, ואף הדגיש ש"מספרים, הם לא הוסיפו כאן.. הם רק הוסיפו באותיות הקטנות שהם מעוניינים אך ורק בכסף שלנו ולא בהעברת המידע על מה באמת יש בבור. גם כאן, אין כאן חידוש מבחינתנו".
עם זאת, מה שממשיך לספק עניין הוא השברים בקידוח. במצגת מסרה גבעות כי "מומחים חיצוניים שניתחו את ממצאי הלוגים קבעו כי קידוח מגד 5 חצה יותר מ-180 שברים טבעיים אשר יספקו חדירות גבוהה בתוך עמוד הנפט".
בין השאר, בדיקת הלוגים החשמליים בודקת את שיעורי החדירות - יכולת הזרימה של הנוזלים מתוך חלל הסלע בהם הצטברו. מספר שברים טבעיים גדול בשכבת הקידוח מעיד על שיעור חדירות גבוה, מאחר ואלו מהווים כמעיין צינור טבעי המוביל את הנפט. ככלל, ככל שכמות השברים הטבעיים רבה יותר ושיעור החדירות גבוה יותר, זרימת הנפט טובה יותר, ולעובדה זו צפוייה להיות חשיבות במידה והקידוח יהפוך למסחרי.
מבחני ההפקה יחלו ב-18 באפריל
עוד, מנתונים שהציגה השותפות, תקציב הקידוח במגד 5 היה 7.7 מיליון דולר, זאת בעוד שבפועל העלות הסתכמה ב-12.6 מיליון דולר. מהחברה נמסר החריגה ב-4.9 מיליון דולר, או מעל ל-63.5% מהתקציב המקורי, נגרמה הודות לשתי תקלות חמורות, כמו גם לשינויים בתוכנית הקידוח.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
