המצגת של גבעות לאסיפה: "אין פה חידוש מהותי, הם מעוניינים רק בכסף שלנו"
לקראת האסיפה ביום שלישי, הרוחות בגבעות יהש לא נרגעות. בעוד שהחברה פרסמה היום נתונים אודות הקידוח במסגרת מצגת למשקיעים, בעלי יחידות ההשתתפות מסרבים להתרשם וממשיכים לתקוף את אופן ניהולה של החברה, תוך שמדגישים שימשיכו להתנגד להנפקה המתוכננת על ידי השותף הכללי, בראשו עומד שמואל בקר.
לקראת אסיפה סוערת
במקור, מטרת האסיפה הקרובה היא סיקרת פעילות השותפות ולוח הזמנים לביצוע מבחני ההפקה בשדה 'מגד 5', אך עם זאת, עניין הגיוס שמבקש השותף הכללי לערוך צפוי למשוך את מרב תשומת הלב. ברקע לממצאים האחרונים של גבעות בשדה מגד מתנהל מאבק בין קבוצת בעלי יחידות השתתפות לבין השותף הכללי על האופן בו מנוהלת החברה בשנים האחרונות.
"אנו רואים איך בקר ושות' מנסים להיות יותר מתוחכמים בכדי להעביר את נושא ההנפקה", כך אמר היום ל-Bizportal אוריה בן-דוד, אחד מנציגיה של קבוצת בעלי יחידות ההשתתפות. בן-דוד הוסיף ואמר כי "זה לא יעזור, אנחנו נמשיך להתנגד להנפקה כי מבחינתנו אין חדש תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה".
בן-דוד הוא אחד מקבוצה של בעלי יחידות המחזיקים בסך הכל למעלה מ- 525.575 מיליון יחידות השתתפות, המהוות למעלה מ-10% מכוח ההצבעה באסיפת בעלי יחידות ההשתתפות. בתקופה האחרונה Bizportal חשף את המאבק שמתנהל בין הקבוצה המיוצגת ע"י עו"ד איתי ברפמן ממשרדו של ד"ר זאב הולנד לבין הדירקטורים בשותפות בהובלת שמואל בקר, בנוגע לדרך בה אמורה השותפות להתנהל.
"תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות"
לדברי בן-דוד, העימות בין הקבוצה לבין השותף הכללי ממשיך להתחמם. "בסוף השבוע האחרון התחיל השותף הכללי לאיים ולהפחיד, באמצעות משרד עו"ד, את חברי הקבוצה שעושה עבודת קודש עבור מחזיקי יחידות ההשתתפות", אמר בן-דוד בהתייחסות למכתב ששלחה גבעות עולם לדוד וינברגר, אחד מחברי הקבוצה, שנושאו היה "הכפשות והשגת יפויי כוח במרמה".
"זוהי עליית מדרגה שמראה את פרצופו האמיתי של השותף הכללי שמשתמש במפקח כפלסטלינה בידיו", דברי בן-דוד. "המטרה שלהם ממשיכה להיות 'תביאו את הכסף ואל תשאלו שאלות'... הגיע הזמן שבקר יבין שהמשקיעים של גבעות היום הם לא המשקיעים ב'גבעות של פעם'", הוסיף בן-דוד.
"המצגת לא מחדשת לנו דבר"
בתוך כך, גבעות פרסמה היום את המצגת שתציג באסיפה. המצגת, העמוסה במונחים טכניים מעולם הגיאולוגיה תלווה בהסברים של גיאולוג גבעות, טוביה לוסקין. בין השאר נכתב במצגת כי "כמויות הגז שנמדדו בבוץ הקידוח במגד 5 היו גבוהים פי עשרה מאשר בכל קידוח אחר שנעשה בשדה מגד", עם זאת, השותפות לא נקבה במספר כלשהו וההערכות הן כי לא מדובר במספרים גדולים מדי.
בדבריו, בן דוד סרב להתרשם אף הוא מהנתונים במצגת. "אין פה חידוש בעל ערך מהותי. מאגרי הנפט במקום היו ידועים לנו עוד קודם וכל הנתונים כבר מצביעים על כך שהמאגרים טובים", אמר, ואף הדגיש ש"מספרים, הם לא הוסיפו כאן.. הם רק הוסיפו באותיות הקטנות שהם מעוניינים אך ורק בכסף שלנו ולא בהעברת המידע על מה באמת יש בבור. גם כאן, אין כאן חידוש מבחינתנו".
עם זאת, מה שממשיך לספק עניין הוא השברים בקידוח. במצגת מסרה גבעות כי "מומחים חיצוניים שניתחו את ממצאי הלוגים קבעו כי קידוח מגד 5 חצה יותר מ-180 שברים טבעיים אשר יספקו חדירות גבוהה בתוך עמוד הנפט".
בין השאר, בדיקת הלוגים החשמליים בודקת את שיעורי החדירות - יכולת הזרימה של הנוזלים מתוך חלל הסלע בהם הצטברו. מספר שברים טבעיים גדול בשכבת הקידוח מעיד על שיעור חדירות גבוה, מאחר ואלו מהווים כמעיין צינור טבעי המוביל את הנפט. ככלל, ככל שכמות השברים הטבעיים רבה יותר ושיעור החדירות גבוה יותר, זרימת הנפט טובה יותר, ולעובדה זו צפוייה להיות חשיבות במידה והקידוח יהפוך למסחרי.
מבחני ההפקה יחלו ב-18 באפריל
עוד, מנתונים שהציגה השותפות, תקציב הקידוח במגד 5 היה 7.7 מיליון דולר, זאת בעוד שבפועל העלות הסתכמה ב-12.6 מיליון דולר. מהחברה נמסר החריגה ב-4.9 מיליון דולר, או מעל ל-63.5% מהתקציב המקורי, נגרמה הודות לשתי תקלות חמורות, כמו גם לשינויים בתוכנית הקידוח.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
