עובדי חברת ארקיע נאבקים וטוענים כנגד רת"א: "אם הם לא יכולים להדוף לחצים - שיתפטרו"
הקרב על קו תל אביב - אילת מתחמם השנה, זאת בעקבות אישור שר התחבורה, ישראל כץ, באוגוסט האחרון לחברת התעופה 'אל על' לבצע טיסות סדירות מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באילת. בכך חברות התעופה 'ארקיע' ו'ישראייר' יאבדו את הבלעדיות שהייתה להן עד כה על הקו.
במשרד התחבורה טענו כי, מינוייה של 'אל על' כמוביל נקוב שלישי לאילת עשוי להביא לירידה במחירי הטיסה ויסייע לממש את פוטנציאל הביקוש הקיים בקו. כיום פועלות בקו כ-20 טיסות יומיות, המובילות כמיליון נוסעים בשנה".
מחר (ב') מתכוונים מאות עובדי 'ארקיע' להפגין בפתח משרדי רשות התעופה האזרחית (רת"א) במטרה לדרוש מנציגי הרשות ובראשם גיורא רום, להדוף את הלחצים הבלתי פוסקים המגיעים מכיוונו של שר התחבורה ולבטל את ההחלטה להכניס את 'אל על' כמפעיל טיסות לאילת.
בזמן ההפגנה, נציגי רת"א יקיימו דיון אשר יעסוק בהבהרת עמדות וטיעונים אחרונים לבקשת 'אל על' להפעלת קו סדיר לאילת. לדיון הוזמנו, נציגי חברת ארקיע, הממונה על ההגבלים העסקיים, מנכ"ל משרד התחבורה ונציגי ממשלה נוספים ועוד.
עובדי חברת ארקיע טוענים, "אנחנו רואים באנשי רשות התעופה האזרחית כאלו שישאו באחריות ישירה לפגיעה משמעותית בחברת ארקיע שתוביל לפיטורי מאות עובדים ובכללם עובדי החברה הגרים בעיר אילת".
יגאל כהן, יו"ר ועד העובדים הארצי בחברת ארקיע אמר, "בזמן שאנו עדים לפיטורי אלפי עובדים ברחבי הארץ יושבים בימים אלו נציגי רת"א, ופועלים להכניס את 'אל על' כמפעיל פנימי לאילת והכול בגלל לחץ תמוה ובלתי פוסק של שר התחבורה ולשכתו, וזאת עוד לאחר שדחו בעבר בקשה דומה".
"אנחנו כוועד עובדים אין לנו כסף לשלם ללוביסטים או לעשרות יועצים שיפעילו לחצים בשמנו. האמצעים ברשותנו הם העובדים ומגאפון, ועם המגאפון הזה כל אנשי רת"א ובראשם גיורא רום ידעו כי הם ישאו באחריות האישית לאיבוד פרנסתם של עובדי ארקיע".
לדברי כהן, "אם התחרות באמת חשובה לממשלה או לרת"א אז הם היו פותחים תחילה את השמיים לתחרות מלאה, ואם גיורא רום ואנשיו אינם יכולים לעמוד בלחצים שמופעלים עליהם, שיתפטרו לפני שהם יגרמו אישית במו ידיהם לפיטוריהם של מאות עובדי חברת ארקיע".
עובדי ארקיע במכתב לחברי הכנסת: התוצאה של פגיעה זו הינה מכת מוות לעובדי ארקיע
במהלך סוף השבוע, עובדי ארקיע שלחו מכתבים ל-120 חברי הכנסת בדרישה להתערבותם המיידית בנושא. במכתב זה פנו העובדים "לסיוע דחוף ביותר למניעת פיטורי מאות מעובדי חברת ארקיע, בשל החלטה אומללה זו שהתקבלה על ידי שר התחבורה".
עוד נכתב כי, "החלטת השר מהווה פגיעה קשה ביותר בחברת ארקיע אשר עלולה להוביל לחיסול ענף הפעילות המרכזי של חברת ארקיע, אשר עיקר פעילותה בטיסות פנים ארציות למגוון רב של יעדים ובראשם העיר אילת".
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים
בנק ישראל במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.
הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.
במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות.
על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.
פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה
רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו
תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".
