מנסים להחיות את הרכבת הקלה בת"א: נציגי המדינה קיימו שימוע ל-MTS
נציגי המדינה קיימו היום (ה') שימוע ליזם פרוייקט הרכבת הקלה בתל-אביב, MTS. במהלך השימוע הבהיר החשב הכללי באוצר, שוקי אורן את חשיבות הפרוייקט מבחינת המדינה ואת חשיבות העמידה בלוחות הזמנים. לאור זאת, ביקש החשב הכללי מהזכיין להבהיר האם ביכולתו להגיע לסגירה הפיננסית של הפרוייקט תוך התייחסות ללוחות הזמנים שנקבעו. הבהרות אלו נחוצות לנציגי המדינה בטרם קבלת החלטה לגבי עתידו של הפרוייקט ושל הסכם הזיכיון במתכונתו הנוכחית, לרבות ביטולו.
במהלך הדיון הציגו נציגי MTS את עמדתם לגבי הליך השימוע ומיעטו להתייחס באופן ענייני לסוגיות המהותיות שמונעות את הסגירה הפיננסית. למרות זאת, פנו נציגי הזכיין בבקשה למדינה להקצות 60 ימים נוספים על מנת לסכם את הנושאים המסחריים שיאפשרו את הסגירה הפיננסית בטרם החלטת המדינה לגבי עתיד הסכם הזיכיון.
ממשרד האוצר נמסר כי בימים הקרובים תתקבל החלטה לגבי בקשת הזכיין ועתיד הזכיון.
בפגישה נכחו מטעם המדינה מלבד החשב הכללי, מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות, סגן החשב הכללי, אבי דור, סגן הממונה על התקציבים, עמית לנג ומנכ"ל נת"ע ישי דותן. מטעם הזכיין נכחו בין היתר, מנכ"ל אפריקה, איזי כהן ומנכ"ל MTS, יוחנן אור. את הזכיין ייצג בשימוע עו"ד דוד תדמור.
נזכיר כי ביום שני השבוע דיווחה אפריקה, המחזיקה ב-20% מהזכויות בחברה, לבורסה כי במהלך החודש הודיעה המדינה ל-MTS כי היא שוקלת לסיים את ההסכם עימה. "המדינה הודיעה ל- MTS, כי היא בוחנת את התכניות בקשר עם פרויקט הרכבת הקלה, ובגדר כך אף שוקלת להביא את הסכם הזיכיון לידי סיום", נכתב בהודעת אפריקה לבורסה.
המדינה מתכוונת להגיע להחלטה בנוגע לעתיד הפרויקט בתוך כשבועיים-שלושה על רקע העיכובים בפרוייקט. עם זאת, ב-MTS טוענים כי אין כל לגיטימיות להליך השימוע ולכן ביקשו מהמדינה לקיים סדרת פגישות בלוחות זמנים קבועים, על מנת להשלים את הסגירה הפיננסית לפרויקט.
החוזה עם MTS נחתם ב-2008, אך עד היום לא הושגה סגירה פיננסית שתאפשר את תחילת העבודות. הנושא התעכב הן בשל המשבר הכלכלי הגלובלי שהקשה על גיוס אשראי הנדרש, והן עקב הטלטלה הפיננסית שפקדה את אפריקה ישראל, המחזיקה 20% ממניות הזכיינית. בעלי המניות האחרים הם החברה הגרמנית סימנס, התאגיד הסיני CCECC והפורטוגלי SDCC. כמו כן חברת אגד שותפה בו.
רק לאחרונה חידשה MTS את ערבויותיה מול המדינה, בסך של כ-120 מיליון שקלים. הערבויות שחודשו עד סוף השנה הם אחד מתנאי המכרז, מהלך שבא להעיד כי החברות השותפות במיזם אינן מוכנות לבטל את הפרויקט.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
